לשון הרע על חילוני

שלום רב,

ראוי להחמיר לא לספר לשון הרע על חילוני שאין לו שנאה לדת ורק לא זכה לשמור תורה כיוון שלא נתחנך כן, אם אין בסיפור הזה תועלת.

אמנם אם כוונת המספר לטובה, שידע השומע מעלת התורה והשינוי בין מי שזכה לתורה ומי שלא זכה, אין בזה איסור. ואם שייך לכת שהם שונאי דת ראוי לספר עליו לשם שמים כדי להשניא מעשיו. 

ואדם שהיה דתי, ואחר כך התקלקל, אם הוא מחלל שבת בפרהסיא, מותר לספר עליו לשון הרע.

מקורות: יעויין שו"ת אז נדברו חלק י"ד (סימן סט אות ד), שו"ת תשובות והנהגות חלק ג' (סימן תעח), וספר דעת יהודה (להרב יהודה שפירא זצ"ל, עמוד רמו).

בברכה,

הלל מאירס