דברי תורה

מַה מִּסְתַּתֵּר מִתַּחַת לְמַה שֶּׁכְּבָר מִסְתַּתֵּר? לֵב הָאָדָם הוּא כְבָצָל, קְלִפָּה וְעוֹד קְלִפָּה, וָעוֹד. מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ עוֹלֶה מֶסֶר מְהַדְהֵד עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, עַל בְּחִינַת הַתְּחוּשׁוֹת לָעֹמֶק כְּדֵי לָדַעַת אֶת הָאֱמֶת

כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ אָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים. רוֹצִים לַעֲבֹד אֶת ה', רוֹצִים לְהִתְפַּרְנֵס, רוֹצִים נַחַת מֵהַיְלָדִים. אָנוּ גַם מִתְפַּלְלִים, מְבַקְשִׁים מֵה' שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ. פְּעָמִים רַבּוֹת אָנוּ מִתְלַבְּטִים הֵיכָן עוֹבֵר הַקַּו הַמַּבְדִּיל בֵּין פְּעֻלּוֹתֵינוּ לְבֵין תְּפִלּוֹתֵינוּ. דֻּגְמָה לַדָּבָר: אָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹד כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס. אִם כֵּן, מַדּוּעַ הוּא מִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ? כְּדֵי שֶׁהָעֲבוֹדָה תָּנִיב פַּרְנָסָה. אִם כֵּן מַדּוּעַ שֶׁיַּעֲבֹד, דַּי בִּתְפִלָּה?! כִּי כָךְ בָּרָא ה' אֶת הָעוֹלָם שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲמֹל כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס. כַּמָּה לַעֲמֹל וְכַמָּה לְהִתְפַּלֵּל? עַל כָּךְ - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

הָבָה נַחֲזֹר לְאָחוֹר בְּמִנְהֶרֶת הַזְּמָן, יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם שָׁנָה, נִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְנַאֲזִין לְסִפּוּרוֹ וְלַלֶּקַח שֶׁבִּקֵּשׁ לְלַמֵּד אוֹתָנוּ

הרב יואל ראטה חוזר למעשה יפתח, ומסביר איך בני זוג שכל אחד מהם גאה מכדי להתפייס - הופכים את הילדים לקורבנות

קָשֶׁה מְאֹד לְאָדָם לִבְחֹן בְּעִנְיָנִיּוּת אֶת הַזּוּלַת, כִּי הַכֹּל הוּא רוֹאֶה דֶּרֶךְ צְרָכָיו וּרְצוֹנוֹתָיו שֶׁלּוֹ. קָשֶׁה עוֹד יוֹתֵר לָאָדָם לִבְחֹן בְּעִנְיָנִיּוּת אֶת עַצְמוֹ. עַל דֶּרֶךְ אַמִּיצָה וְכֵנָה לַעֲשׂוֹת זֹאת - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

עַם יִשְׂרָאֵל הָפַךְ לִדְבוּקָה אַחַת בְּמַעֲמַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה - "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" - כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד. עַל מַשְׁמָעוּת הַשִּׁנּוּי מִקֹּבֶץ שֶׁל פְּרָטִים, לִפְרָט אֶחָד - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

שיעור יומי, יום ראשון, י"ז סיוון. השיעור מחולק ל-3 חלקים: שעה לימוד בגמרא המסכת הנלמדת כעת (מסכת שבת), 20 דקות משניות (מסכת תרומות) ו-10 דקות הלכות בסדר של הלכה יומית (דירשו)

לִרְקֹד כָּל עוֹד עוֹמְדִים עַל הָרַגְלַיִם, זֶהוּ הַמֶּסֶר שֶׁל הַמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

מָתַי יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ? יָכוֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁבַּשָּׁעָה שֶׁנִּקְרָא שׁוּרוֹת אֵלּוּ הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ כְּבָר לֹא תִהְיֶה רֶלֶוַנְטִית! אִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יָבוֹא מָשִׁיחַ עַד תַּאֲרִיךְ זֶה - נִקְרָא בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ כֵּיצַד לְצַפּוֹת לְבוֹאוֹ

בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ - עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מְקוֹר כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם

בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ - לֶקַח הִיסְטוֹרִי, בֶּן אַלְפֵי שָׁנִים, נוֹשֵׁב אֵלֵינוּ הַיְשֵׁר מִמִּדְבַּר סִינַי, מֵאֵרוּעַ שֶׁהִתְרַחֵשׁ זְמָן לֹא רַב לְאַחַר מַעֲמַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה

כָּל אָדָם בּוֹנֶה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ, הוּא בְעַצְמוֹ, קוֹמָה אַחַר קוֹמָה. הוּא הַקּוֹבֵעַ אֵיזֶה בִנְיָן יִבָּנֶה, כַּמָּה קוֹמוֹת, וּמַה יִּהְיֶה בָהֶן. הוּא הַיַּזָּם, הָאַדְרִיכָל, הַמְעַצֵּב וְהַקַּבְּלָן הַמְבַצֵּעַ. עַל אֹפֶן הַבְּנִיָּה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

אֵין אָדָם שֶׁאֵין לוֹ עִסּוּק בִּכְסָפִים. בְּלֹא כֶסֶף אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם. הַפִּתּוּי לְכֶסֶף הוּא עָצוּם, וְאֵין בְּכָךְ כָּל פְּסוּל, זֶהוּ טֶבַע הָאָדָם, אַךְ עָלָיו לְהַכִּיר בְּכָךְ כְּדֵי לָדַעַת לְהָקִים חוֹמוֹת הֲגַנָּה מַתְאִימוֹת. עַל עָצְמַת הַפִּתּוּי שֶׁל הַכֶּסֶף - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

כָּל אֶחָד רוֹצֶה לָתֵת צְדָקָה, וּמֵבִין שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת צְדָקָה. מִצַּד שֵׁנִי… לֹא קַל לְהוֹצִיא כֶּסֶף מֵהַכִּיס. לְפִיכָךְ עָלֵינוּ לְחַזֵּק עַצְמֵנוּ בְּמִצְוָה זוֹ, כְּפִי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

עַל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁהֶחֱזִיר חֲצִי סִיגָרִיָּה, וּבִקֵּשׁ תְּמוּרָה עַל שֶׁהִשְׁתַּפְשְׁפוּ בְּגָדָיו בַּנְּסִיעָה בָרַכֶּבֶת לְצָרְכֵי הַיְשִׁיבָה – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ הָעוֹסֵק בִּזְהִירוּת בְּמָמוֹן אֲחֵרִים

הֵם חֻלְּקוּ לְשָׁלֹשׁ קְבוּצוֹת, לְכָל אַחַת תַּפְקִיד אַחֵר, וּבִקְבוּצָה אַחַת הִתְרַחֵשׁ דְּבַר פֶּלֶא מַדְהִים. עַל הַקְּבוּצוֹת, עַל הַפֶּלֶא וְעַל הַלֶּקַח – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

בְּרֶגַע הַיְצִיאָה מֵחַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁבּוֹ הִתְרַגַּשְׁנוּ וְחָוִינוּ מִזִּיוָהּ שֶׁל הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה – הַתּוֹרָה - נִתְמַקֵּד בַּנָּזִיר וְנִלְמַד מִמֶּנּוּ עָלֵינוּ

חַג בְּלִי שֵׁם, הוּא חַג מַתַּן תּוֹרָה. אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, אַךְ מַדּוּעַ אֵין הַתּוֹרָה מַזְכִּירָה שֶׁחַג זֶה נִקְבַּע לְיוֹם קַבָּלַת הַתּוֹרָה? הַתְּשׁוּבָה הַמַּפְעִימָה – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

שָׁלוֹם. הַכֹּל מְיַחֲלִים לוֹ. מִלְּשׁוֹן שְׁלֵמוּת. אֵיךְ מַגִּיעִים לְשָׁלוֹם אֲמִתִּי? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

רֶגֶשׁ הוּא מְנוֹעַ הַחַיִּים. אָדָם נְטוּל רְגָשׁוֹת, אֵין לוֹ אֲפִלּוּ שְׁמָרִים לִקְפֹּא עֲלֵיהֶם. בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ - עַל הַהִתְיַחֲסוּת שֶׁל הַיַּהֲדוּת לָרֶגֶשׁ וְהַשִּׁמּוּשׁ הַנָּכוֹן בּוֹ

שיעור יומי, יום חמישי, י"ד סיוון. השיעור מחולק ל-3 חלקים: שעה לימוד בגמרא המסכת הנלמדת כעת (מסכת שבת), 20 דקות משניות (מסכת תרומות) ו-10 דקות הלכות בסדר של הלכה יומית (דירשו)

הִתְגַּבְּרוּת, זֶה הוּא הַתַּפְקִיד. לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן גַּם אִם הוּא קָשֶׁה. בְּכָךְ אָנוּ עוֹזְרִים לֹא רַק לְעַצְמֵנוּ, אֶלָּא גַם מְמַלְאִים אֶת תַּפְקִידֵנוּ כְּמַמְשִׁיכֵי הַשּׁוֹשֶׁלֶת. עַל כָּךְ - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

"כְּלַל יִשְׂרָאֵל". לֹא בָדַקְנוּ בְּכָל אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁעַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ, אַךְ דּוֹמֶה שֶׁאֵין מֻשָּׂג כָּזֶה, וַאֲפִלּוּ לֹא דוֹמֶה לוֹ, בְּכָל אֻמָּה וְלָשׁוֹן. כְּלַל יִשְׂרָאֵל - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

יֵשׁ יְדִיעוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מֵהֶן, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ אוֹתָן. אַחַת מֵהֶן הִיא זוֹ: גַּם אִם יִרְצֶה הָאָדָם לְהַפְרִיד אֶת יוֹמוֹ לַחֲלָקִים, לֹא יַצְלִיחַ, מִפְּנֵי שֶׁהַהַשְׁפָּעָה שֶׁל חֵלֶק אֶחָד נִכֶּרֶת עַל יֶתֶר חֶלְקֵי הַיּוֹם. עַל כָּךְ - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

הֵיכָן נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת? וּבְכֵן, אֵין מָקוֹם בַּתּוֹרָה שֶׁבּוֹ לֹא נֶאֶמְרָה הַנְחָיָה זוֹ! עַל כָּךְ - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ.

מהי המשמעות של שירת הבריאה, שעל סגולותיה אנו שומעים כל כך הרבה? ומדוע אי אפשר לקשור אריה בעזרת חבלים דקים?

יֵשׁ טָעֻיּוֹת הַנּוֹבְעוֹת מֵהִתְבּוֹנְנוּת שִׁטְחִית בְּרַעְיוֹן עָמֹק. עַל טָעוּת מִסּוּג זֶה – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

בְּשָׂפוֹת רַבּוֹת מְקֻבָּל הַבִּטּוּי "לְדַבֵּר אֶל הַקִּיר". מָה, אֵפוֹא, עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הוֹרָאַת ה' לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע"? עַל הַתּוֹבָנוֹת הַמֻּפְלָאוֹת מֵהוֹרָאָה זוֹ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

סִפּוּרוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֵּבִיס אֶת גָלְיַת מְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה עִלָּאִית בְּקֶרֶב כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא אֶת הַתנ"ך, זֶה אַלְפֵי שָׁנִים. מַדּוּעַ סָמַךְ שָׁאוּל עַל דָּוִד שֶׁיְּנַצַּח אֶת גָּלְיַת, וּמִנַּיִן יָדַע דָּוִד שֶׁיּוּכַל לְנַצְּחוֹ? עַל כָּךְ, וָעוֹד – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ