דברי תורה

כְּשֶׁהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ נָקַשׁ עַל הַחַלּוֹן וְהָלָךְ! בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ - הָעוֹסֵק בִּרְכִישַׁת כֵּלִים לְקַבָּלַת הַחְלָטוֹת מֻשְׂכָּלוֹת

נִשְׁמַת הַיְּהוּדִי, כַּמָּה עֲמֻקָּה הִיא, כַּמָּה כִיסֵי הַצָּלָה רוּחָנִית יֵשׁ בָהּ? מִי יֵדַע?!

הָעֶגְלוֹן, הַחֲתֻנָּה וְהָעִסְקָה – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ: הַתַּהֲלִיךְ הַנַּפְשִׁי הָעוֹבֵר עַל אָדָם שֶׁהֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ טוֹב, מֵרֶגַע הַהַחְלָטָה וְעַד רֶגַע הַבִּצּוּעַ

עֵדוּת מְרַתֶּקֶת בְּיוֹתֵר הִשְׁתַּמְּרָה, כִּבְקֻפְסַת שִׁמּוּרִים, מִלִּפְנֵי מֵאוֹת שָּׁנִים, עַל אָדָם שֶׁחָשַׁב שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הַכֹּל

מִכִּשָּׁלוֹן לִתְקוּמָה, בְּאֶמְצָעוּת הַכִּשָּׁלוֹן – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

מִי יָכוֹל לִהְיוֹת 'קָדוֹשׁ'? לְשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְבָרֵר מַהוּ 'קָדוֹשׁ'. זֹאת, וָעוֹד – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מֵהָעֻבְדָּה שֶׁיֶּשְׁנָם סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ לְיַשֵּׂם עַל כֻּלָּם אֶת הַמְלָצַת חֲזַ"ל "וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת"? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

קְצָת הִסְטוֹרְיָה בִּשְׁבִיל הַרְבֵּה עָתִיד – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

הַכֹּל יוֹדְעִים כִּי טִיב הָאֹכֶל וְסוּגוֹ מַשְׁפִּיעִים עַל הָאָדָם. בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ: לֹא רַק מַה שֶּׁאוֹכְלִים, אֶלָּא גַם אֵיךְ אוֹכְלִים, מַשְׁפִּיעַ

שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהָאָדָם הֻפְקַד עֲלֵיהֶן לְנַהֲלָן בְּהַרְמוֹנְיָה – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

סִפּוּר מְרַתֵּק שֶׁהִתְרַחֵשׁ בִּבְנוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַתַּנָּאִים, וְתוֹבָנוֹת הָעוֹלוֹת מִמֶּנּוּ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

מַה הֵם "חַיִּים"? חִשְׁבוּ עַל כָּךְ, וְאַחַר כָּךְ קִרְאוּ אֶת הַמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

דִּבְרֵיהֶם הַמְעוֹרְרִים שֶׁל הָרה"ק רַבִּי נַחוּם מִצֶּ'רְנוֹבִּיל וְרַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב, זיע"א – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

אֵיךְ הָיוּ מִתְיַחֲסִים בְּיָמֵינוּ לְמִי שֶׁהָיָה מְהַתֵּל בִּבְנֵי אָדָם בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם מִסְחָר? עַל כָּךְ, וָעוֹד – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

הָרַב, הַמִּקְוֶה, הַקַּמְצָן וְהַסּוֹף הַמַּפְתִּיעַ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

בְּמַאֲמָר זֶה נִתְבּוֹנֵן בְּקַצְווֹת הַדִּבּוּר, בַּקְּטָבִים הַקִּיצוֹנִיִּים שֶׁלּוֹ

אוֹמְרִים שֶׁמְּחַפְּשֵׂי הַזָּהָב בִּתְקוּפַת הַבֶּהָלָה לַזָּהָב, הָיוּ דַוְקָא אֲנָשִׁים שֶׁהִגִּיעוּ מִמָּקוֹם אַחֵר. אֵלֶּה שֶׁגָּרוּ שָׁם מֵאָז וּמֵעוֹלָם, לֹא הִבְחִינוּ בַּבָּרָק שֶׁתַּחַת רַגְלֵיהֶם. וּמָה אָנוּ?

יָדוֹ שֻׁתְּקָה, יָבְשָׁה לְגַמְרֵי, כֶּחָצִיר. אַחַר כָּךְ, בְּאֹרַח נֵס הִיא שָׁבָה לְאֵיתָנָה כְּבָרִאשׁוֹנָה. אֵיךְ הֵגִיב הָאִישׁ שֶׁבְּגוּפוֹ הִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא הַזֶּה? עַל כָּךְ, וְעַל הַתּוֹבָנוֹת הָעוֹלוֹת מִמַּעֲשֶׂה זֶה – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ