עובדות שלא ידעתם

10 העובדות ש"יהודים משיחיים למען ישו" אינם רוצים שיהודים ידעו

בישראל פועלת כת יהודית-נוצרית שמכנה עצמה בשם "יהודים משיחיים". מהי הכת הזאת, והאם הם שונים מנוצרים רגילים? מהי תשובת היהדות לטענותיהם?

| ה' תשרי התשע"ה |
(צילום: shutterstock)
אא

הכת הנוצרית מונה בישראל כ-10,000 איש, ומכנה את עצמה בשם "יהודים משיחיים", מרכזם נמצא ביפו אך הם פעילים גם בתל-אביב, ירושלים, כרמיאל ויד השמונה. בארצות הברית הכת מונה כ-200,000 איש ומכנה את עצמה בשם "יהודים למען ישו" (Jews for Jesus), וזאת למרות שרבים מאנשי הקבוצה הם גויים. הכת שייכת לנצרות האוונגליסטית שאינה רואה הבדל בין גויים לייהודים, ואיננה יהודית למרות שמה המטעה.

מי שיודע בדיוק במה מאמינים "יהודים למען ישו", מתרחק מכת תמהונית זו, ולא ישים אליה לב. היחידים שיכולים ליפול קורבן ברשת המיסיון הנוצרי הם מי שאינם מכירים את טענותיהם. וזו גם תהיה עיקר שיטתם של אנשי המיסיון הנוצרי, אשר יטענו בפניכם ש"הרבנים הסתירו" מאיתנו מידע חשוב על ישו ועל התנ"ך...

הם ינסו לייצר אוירה המזכירה את הפרוטוקולים של זקני ציון, של רבנים רוחשי מזימות ושקרים, ויציגו את עצמם בתוך אנשים הנאמנים מאוד לכתבי הקודש והפשט של המקרא, הם ידברו בעיקר על נבואות בתנ"ך, ומאוחר יותר יציגו את ישו כדמות היסטורית ששמה סולף על ידי רבנים מן השם המקורי "ישוע" (המרמז לישועה) לשם "ישו" (ראשי תיבות לביטוי המזלזל: ימח שמו וזכרו). המיסיונרים מפרסמים עלונים ומודעות ובהם ההכרזה "ישו=ישוע=ישועה". הם יטענו שהרבנים מסתירים את האמת על "ישוע" ומסתירים את נבואות התנ"ך מההמונים מזה אלפי שנים, במטרה להרחיק יהודים מן האמת המקראית. לטענת המיסיונרים די לקרוא את כתבי התנ"ך כפשוטם כדי לראות ראיות ברורות לאמונה בצלוב (רק שמשום מה, כל אותם "זקני ציון" נוכלים ורשעים המסתירים את נבואות התנ"ך על "ישוע", עדיין מעבירים את כתבי הקודש של התנ"ך מזה אלפי שנים בשלמותם, ואולי שכחו למחוק את הנבואות הכה ברורות לנצרות לשיטתם...).

כפי שקל להבין, כל כוחה של הכת הנוצרית הזו, טמונה בתחושת ה"סוד" שהם מייצרים לקהל שומעיהם, הטענה שיש אמת נסתרת בכתבי התנ"ך שרבים לא מכירים, ושרבנים מסתירים במשך אלפי שנים את האמת מתלמידיהם. ואם לא די בשקר עתיק זה על חכמי ישראל, אותם מומרים לנצרות אף יציגו את עצמם כיהודים שומרי מסורת, כמי שאוכלים כשר וקובעים מזוזה בביתם, ולעיתים אף כמי שמניחים תפילין מידי, כל זאת במטרה להסוות את כפירתם במצוות התורה. היהודים המשיחיים לא יספרו לכם שאין להם כל מניעה להתבולל עם גויים וגויות.

"יהודים למען ישו / יהודים משיחיים" יסתירו לעיתים קרובות את זהותם הנוצרית, כמו גם את עיקרי אמונתם, הם ידברו בעיקר על תנ"ך, על נבואות ועל מצוות בתורה, ואת אמונתם האמיתית יגלו רק למי שיתקדמו בלימודי הכת שלהם.

המסיונרים למען ישו מאוד לא ירצו שתדעו כי רבנים גדולים וחשובים כבר תיעדו ויכוחים היסטוריים שערכו עם הנוצרים, ולא זאת בלבד שלא הסתירו מעולם את טענותיהם, אף התמודדו עם כולם בספרים שפורסמו לפני מאות שנים. ביניהם תמצאו כמובן את הויכוח המפורסם של רבי יוסף אלבו (ויכוח טורטוסה), וכן ויכוח הרמב"ן, שבו מתייחסים חכמי ישראל לכל טענותיהם של הנוצרים על השילוש והנבואה. מי שקרא ויכוחים אלה, יוכל להתמודד בקלות רבה עם טענותיו של כל מיסיונר.

אירוני הדבר, שאנשי הכת הטוענת שוב ושוב ש"רבנים מסתירים מאיתנו את האמת", נוהגים בפועל באותה שיטה בעצמם, כשהם מסתירים מקהל שומעיהם את האמת על הכת שלהם, ועל עיקרי אמונתם המוזרה. כפי שאמרו חז"ל: "כל הפוסל - במומו פוסל".

לדעתנו די להכיר את העובדות על כת זו ועיקרי אמונתם, כדי שאיש לא יוכל ליפול עוד לרישתה.

 

עובדה ראשונה: יהודים משיחיים מאמינים שישו/ע היה בורא עולם בכבודו ובעצמו, ולא רק נביא בשליחות ה'.

עובדה זו תרחיק מיד מן הכת כל יהודי רציונלי, ולכן, זוהי גם העובדה הראשונה שיהודים למען ישו ינסו להסתיר בהצגת אמונתם.

היהודים המשיחיים אינם מאמינים שישו/ע היה רק נביא כשאר נביאים, אלא מאמינים כי בורא עולם, אשר ברא את כל היקום כולו והוציא את עם ישראל ממצרים, מאוחר יותר עיבר אשה בתולה בשם מריה, נכנס ברחמה ונולד כתינוק, ואחר כך גדל כאדם בגוף בשר ודם כמו דיבוק הנכנס לגוף, והוא גם נצלב ונהרג בסוף ימיו בידי בני אדם... קשה להאמין, אך זוהי אמונתם של כל היהודים המשיחיים / יהודים למען ישו. מי שאינו מאמין בכך שישו/ע היה אל בגוף אדם צלוב, כופר למעשה בעיקר האמונה הראשון של היהודים המשיחיים, ולא יוכל בשום אופן להתקבל כיהודי משיחי / יהודי למען ישו. להבדיל אלפי הבדלות, עיקר אמונתנו הראשון הוא שה' הוא אחד ויחיד, בעוד עיקר אמונתם של המשיחיים הוא שישו היה אליל בגוף אדם.

(התלבטתי אם להציב סעיף זה בראש הסעיפים, כי לאחר קריאת דבר הזוי עד כדי כך, איני בטוח כמה קוראים ימשיכו לקרוא את תשעת הסעיפים הבאים על היהודים המשיחיים!).

למותר לציין שאמונה מוזרה זו על ישו כאליל, סותרת גם את הנבואה שהמשיח צריך להיוולד כצאצא ישיר של דוד המלך ("משיח בן דוד"). זאת בעוד הברית החדשה של הנוצרים טוענת במפורש שאמו של ישו היתה בתולה שהתעברה מ"רוח הקודש", ולא מאף סוג של קשר עם בעלה, כך שישו לא היה "בן דוד" גם לפי שיטתם הנוצרית (גם היהודים בתקופתו ידעו על כך שישו נולד מחוץ למסגרת הנישואין והכירוהו כממזר, כמתבקש על פי ההלכה היהודית, ובודאי שלא סברו לרגע את הסברה המוזרה שאמו הנשואה התעברה ע"י אל המתגשם לעובר ברחם אשה).

אם או בלי טענות לנבואות בתנ"ך, קשה מאוד להעלות על הדעת יהודי רציונלי שיהיה מסוגל להאמין באלוקים נצחי ואינסופי שברא את היקום כולו, מתעבר לפתע בגוף של אשה, חי כאדם בשר ודם ונצלב על ידי בני אדם. טענה אלילית זו גובלת בחוסר הגיון מוחלט הרבה לפני הדיון על אמיתות כתבי קודש כאלה או אחרים.

 

עובדה שנייה: יהודים משיחיים מאמינים שא-לוהים אינו אחד, אלא שלושה אלים.

עיקר האמונה הראשון ביהדות הוא שה' הוא אחד ויחיד, "שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד" (דברים פרק ו, פסוק ד), והוא המונותאיזם הטהור שעל פיו התנגדו היהודים לכל אמונות הגויים שהאמינו בריבוי אלילים, ורבים הקדושים היהודים מכל הדורות אשר הקריבו את חייהם על עיקר האמונה היהודי, לעיתים רבות על מזבח הנצרות, האינקויזיציה ומסעות הצלב. יסוד האמונה באלוקים אחד, הוא שהגדיר את עצם יהדותנו מאז נהיינו לעם, ואיחד אותנו בכל התקופות והזמנים.

הנוצרים בשונה מאיתנו, מעולם לא האמינו שא-לוהים הוא אחד מוחלט. לפי אמונתם, בורא היקום כולו אינו אלא שלושה אלים, אותם הם מכנים בשם "השילוש הקדוש". השילוש הוא השם שניתן לקבוצת האלים הכוללת בהם את "האב, הבן, ורוח הקודש". לדעתם הבורא תמיד היה שלושה אלים שהם ביחד אחד. לפי אמונתם, "האב" הוא בורא היקום, "הבן" הוא ישו, בעוד "רוח הקודש" הוא האליל שעיבר את הבתולה מריה והכניס לרחמה את האליל ישו (רוח הקודש הוא מעין אליל-האמא בכל הסיפור). הנוצרים מתפללים לישו, מברכים את הציבור בשם האב, וגם פונים בתפילתם לרוח הקודש. אם תנסו לדבר על האלילות של אמונת השילוש עם יהודים משיחיים, הם יציעו לכם מיד בתמורה כל פילוסופיות "מעמיקות" על משולש אחד שיש לו שלושה צלעות, או על מים שיש להם מספר תכונות, וינסו לטעון שאמנם יש שלושה אלים, אך יחד הם מרכיבים אל אחד, אז זה בסדר. הם גם ינסו לטעון שהמילה "אחד" בתנ"ך יכולה להתפרש גם כשלושה, ויחפשו רמזים בפסוקים לאמונה אלילית זו, שמשום מה אף יהודי במקרא לא ידע על קיומה עד הופעתה של ה"ברית החדשה".

מיותר לציין שלפי עיקרי האמונה של היהדות, כל יהודי חייב לההרג ולא לעבור על אמונת היחוד שה' הוא אחד מוחלט, ולא יאמין בשום מצב בשילוש נוצרי על אל מחולק שמורכב מאבא ואמא ובן. מעניין לציין שבגלל אמונת השילוש, פוסקים כהרמב"ם ראו בנוצרים עובדי אלילים שאסור אפילו להנות מיינם.

אמונה מוזרה זו שה' הוא שלושה לקוחה מהכנסייה הקתולית, שראתה בישו אל ולא אדם. היהודים המשיחיים מאמינים באמונה קתולית זו, ומכנים עצמם בשם "יהודים" רק לצורך המיסיון הנוצרי המבקש למשוך אליו גם יהודים. איני מסוגל להעלות בדעתי יהודי רציונלי שקרא את כל ספר התורה, ועדיין יהיה מסוגל להאמין באמונה אלילית זו

עובדה שלישית:  יהודים משיחיים / יהודים למען ישו, אינם אלא נוצרים המתחפשים ליהודים

יהודים משיחיים "למען ישו" יטענו בפניכם שהם דוברים עברית, שומרים על ה"מסורת" של שמירת שבת, מזוזה וחגים, ואלה הופכים אותם ליהודים. מה שלא יספרו לכם הוא, שמלבד האמונה בישו וכתבי הנצרות, אין באמונתם כל חובה לקיים מצוות או חגים. היהודים משיחיים כופרים בחובת כל המצוות בספר התורה (שבת, תפילין, ברית מילה) ואפילו באיסור להתבולל בין הגויים. כל מנהג "מסורתי" שעושים היהודים המשיחיים בישראל נעשה במטרה להידמות ליהודים מסורתיים, ובכך לקרבם אל שולחנם. אין ליהודים משיחיים כל בעיה לצרף לשורותיהם גויים ללא גיור, ולהתחתן עם גויים וגויות למרות האיסור המפורש בתורה: "ולא תתחתן בם. בתך לא תתן לבנו, ובתו לא תקח לבנך" (דברים, פרק ז, ג). ה"יהודים המשיחיים" אינם מאמינים שצריך לגייר גויים, הם אינם סוברים שיש הבדל כלשהו בין יהודי לגוי, ולכן גם אינם מחייבים לקיים את מצוות התורה. לפיכך אין ל"יהודים המשיחיים" כל טענה נגד יהודי שלא חוגג את חגי ישראל, לא קובע מזוזה בביתו, לא עורך ברית מילה לבנו, ומתחתן עם גויים. אין ל"יהודים" המשיחיים כל קשר הלכתי או זהות יהודית המקשרת אותם לעם ישראל, אפילו לא מבחינה אתנית. ואם כך, נשאלת מיד השאלה, מנין בעצם הגיעה כת זו הנושאת על דגלה את המילה "יהודים"?

ובכן, הכת "היהודית משיחית" נוצרה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית. ‏זו היתה כת נוספת שהופיעה בעקבות הנצרות האוונגליסטית. לא היתה מעולם בהיסטוריה כת יהודית שהאמינה בישו במשך מאות שנים ולא התבוללה בין הגויים (במיוחד לאור העובדה שהאמונה המשיחית אינה אוסרת התבוללות עם גויים נוצרים). צריך לדעת שמבחינה היסטורית, הנצרות הקתולית היתה הדת הנוצרית הממוסדת הראשונה, והיא זו ששלטה באירופה קרוב לאלפיים שנה. לא היתה מעולם כת של "יהודים משיחיים" שעברה מדור לדור עד ימינו. כל יהודי שהאמין אי פעם בישו התבולל ונעלם בין הגויים. זוהי עובדה היסטורית שאיש לא מתכחש לה. היהודים המשיחיים יטענו שהם אמנם כת חדשה, אך הם משחזרים את אמונת הראשונים, טענה אשר נופלת לאור העובדה שאמונתם אינה שונה מאמונת הקתולים ב"שילוש הקדוש" ובברית החדשה. אז מדוע לא שמענו עדיין על "צרפתים משיחיים" או "רוסים למען ישו"? זאת מכיוון שבמדינות אחרות אין לנוצרים מה להסתיר, והם אינם צריכים להסתתר מאחורי זהות בדויה כדי למשוך מאמינים מבני העם. לכן התחפושת. מבחינת אמונתם אין כל הבדל בין "יהודים משיחיים" או "יהודים למען ישו" ובין גויים נוצרים אוונגליסטים, מלבד כמובן הכינוי "יהודים" שהדביקו לעצמם.

כנגד טענה זו, ינסו "יהודים" משיחיים לטעון בתמורה שהם מדברים עברית ומשרתים בצבא - טענה אשר אינה הופכת אותם ליהודים יותר מאשר גויים נוצרים שגרים בארץ ישראל.

מעניין לציין שגם משפטנים שאינם דתיים בחנו את זכות השיבה של "יהודים משיחיים" ו"יהודים למען ישו", והגיעו למסקנה שאין להם כל זהות יהודית. כך קבע גם הבג"ץ, בו כתב עליהם השופט אהרון ברק: "גורמים אלה (לאומיים, דתיים, לשוניים, היסטוריים...) מובילים היום כולם למסקנה, כי מי שמאמין במשיחיותו של ישו ורואה באמונתו זו את האפקטיבית שבאמונותיו ועושה לה נפשות ומתרכז לשם כך בקהילות, הרי הוא אדם המאמין בדת אחרת... כל אלה עושים את האדם לבן דת אחרת, באופן שנשללת יהדותו. על פי תודעה זו אנו רואים בעותרים בני דת אחרת... נראה לי כי הדת האחרת, אליה משתייכים העותרים, הינה - לפי המבחן החילוני - הדת הנוצרית..." (מקור: בג"ץ 265/87 גרי לי ושירלי ברספורד נגד משרד הפנים, ניתן ב-25.12.89). גם שר הפנים, אברהם פורז, אמר בראיון: "חוק השבות נותן זכות שבות ליהודי בלבד, יהודי שהתנצר איננו יהודי יותר מבחינת חוק השבות. כל מי שמאמין בישו איננו יהודי. מה לעשות - היהדות לא מאמינה בישו. זה אפילו נקרא עבודה זרה. מי שמאמין בישו, בעיניי הוא נוצרי. נקודה." (מקור: 7 ימים (ידיעות אחרונות) 13.8.2004).

קשה להאמין ש"יהודים משיחיים" שלא הצליחו להטעות אפילו משפטנים שאינם דתיים, יצליחו להטעות את מי שאמונים על המסורת היהודית, ויודעים טוב מאוד להבחין בין יהודי לבן דת זרה.

 

עובדה רביעית: לפי אמונת היהודים המשיחיים, כל מי שאינו מאמין בישו יענש לנצח בגהנום, צדיקים ורשעים כאחד.

כידוע, היהדות טוענת שגם לגויים יש חלק לעולם הבא, ושהם נשפטים על פי מעשיהם הטובים והרעים. ולכן כל גוי שמגיע להתגייר, נאמר לו שאינו צריך לעשות כן, ודי לו שישמור שבע מצוות בני נח ויהיה אדם טוב וישר. היהדות מאמינה שבאחרית הימים תבוא גאולה לכל העולם, וכל הגויים יעבדו את ה' תחת שכם אחד. היהדות תמיד היתה דת גלובלית שמתייחסת לכל בני האדם, ורואה בכל גוי אדם שנברא בצלם.

האמונה הנוצרית לעומת זאת, מראשיתה היתה דת שהציבה את האמונה בישו כעיקר ראשון במעלה, וטענה שכל מי שאינו מאמין באותו צלוב, או אפילו לא שמע על נביאם, דינו אחת לגהנום נצחי ללא סוף. אמונה נוצרית זו, הגובלת לדעתנו באכזריות עד כדי טירוף הדעת, היתה מאז ומתמיד נחלת הנצרות הקתולית, והיו אף כמרים ששאלו כיצד ייתכן שא-ל מטיב ורחום יעניש בגהנום אף אנשים צדיקים שלא "זכו" לשמוע על ישו ולהאמין בו... אמונה מזעזעת זו הינה גם נחלת כל היהודים המשיחיים / יהודים למען ישו.

קשה להאמין, אך לפי אמונתם של "היהודים המשיחיים", כל מי שלא "זכה" להאמין בישו דינו אחת לגהנום, ואפילו יהיה אדם צדיק וישר וגומל חסדים. אצל הנוצרים אין מושג של "חסיד אומות העולם", אלא כולם ללא יוצא מן הכלל נשפטים לגן-עדן או לגהנום לפי דבר אחד ויחיד: אמונתם באותו הצלוב. אמונה פרימיטיבית זו טוענת שכל גדולי ישראל הצדיקים והחכמים מדורי דורות נשלחים מיד לגהנום, כי כולם כפרו בישו, ולא רק גדולי ישראל, אלא גם כל היהודים שנרצחו בידי נוצרים לאורך הדורות - נשלחו כולם לשיטתם לגיהנום, כי לא הכירו בישו. לפי אמונתם, הנוצרים אשר רצחו יהודים באינקויזיציה נשלחים לגן-עדן, בעוד קורבנותיהם היהודים שעברו את אימת האינקויזיציה נשלחו לגהנום נצחי של תופת ושל אש. לא זאת בלבד, היהודים המשיחיים אף מאמינים, שכל ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה, נשלחו כולם לגהנום אחרי התופת הנורא, רק מכיוון שלא הכירו בישו. אני מניח שיהיו שיגדירו אמונה מחרידה שכזו אף בתואר "אמונה אנטישמית".

מוזר מאוד שאותם יהודים משיחיים מגדירים את אמונתם בישו (או "ישוע") בתור אמונה במי שכולו רק אהבה ורחמים ללא גבול, כשלפי עיקר אמונתם הוא פועל בצורה עיוורת ואכזרית מנצח נצחים, ללא כל הגיון מינימלי של טוב ורע.

איני מסוגל להעלות בדעתי יהודי רציונלי בעל לב, שיהיה מסוגל להאמין שכל הצדיקים וקורבנות היהודים בני עמנו נמצאים עתה בגהנום נצחי של אש, יחד עם עוד מיליארדי אנשים שלא "זכו" להכיר באמונתם הנוצרית. קשה שלא להשיב ל"יהודי" המשיחי, שאם אמונתו היתה נכונה, רצוננו להיות בגהנום עם כל הצדיקים והישרים בני עמנו, ולא ב"גן עדן" עם כל אותם רשעים וטובחי יהודים שהאמינו באותו צלוב. לימדונו חז"ל שיהודים הם מטבעם "רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים" (יבמות דף עט, עמוד א), לפי יסוד זה אנו מאמינים שה' הוא אבי כל הרחמים, וממנו מגיעים הרחמים לבני האדם. כאנשים רחמנים וגומלי חסדים, לא נוכל בשום אופן להאמין באמונה אלילית אכזרית כל כך, גם לו רצינו בכך ח"ו. האמונה הנוצרית של ה"יהודים המשיחיים" אינה מתאימה כלל ליהודים.

 

עובדה חמישית: רבנים לא הסתירו נבואות בתנ"ך, וגם לא סילפו מעולם את השם ישו/ע.

כל נבואות התנ"ך זכו לביאורים של מפרשי המקרא. לא היתה מעולם נבואה או פסוק ש"הוסתרו" או נותרו ללא ביאור והתייחסות של חכמי ישראל. המומחיות היחידה של יהודים משיחיים היא להציג פרקים ופסוקים בתנ"ך תוך הסתרת הפירושים, ולטעון שהם מדברים על ישו. כל מי שקרא את התנ"ך יודע שהנביאים דיברו לעיתים קרובות במשלים ודימויים, וגם בחידות ורמזים שדורשים ביאור. המיסיונרים משתמשים בעובדה זו, וסומכים על בורותם של הקוראים בהקראת משלים וחידות מעורפלות בדברי הנביאים, והם מוציאים שוב ושוב פסוקים ופרקים מהקשרם המקורי.

נציג לכך שלוש דוגמאות ידועות:

א. נבואת ישעיהו: ישעיהו מדבר על גלות בבל והחורבן (בפרק נב'), ובפרק אחר מתאר את ירושלים בדרך משל כאשה עקרה ועניה (בפרק נד'), בפרק נג' משווה ישעיהו את עם ישראל בגלות לצדיק מעונה ודחוי. חשוב לציין שבשום מקום במהלך פרקים אלה לא מוזכרת המילה "משיח". במטרה לסלף את האמור, היהודים המשיחיים יציגו אך ורק את פרק נג' מחוץ להקשרו המקורי בין הפרקים, ויטענו שהמשל על ה"צדיק המעונה" בדברי ישעיהו אינו אלא נבואה על ישו הצלוב. מלבד שהפרק הוצא מהקשרו, הרי שגם לפי שיטתם, הוא סותר מכל וכל את האמונה בישו, שהרי נאמר במשל על אותו צדיק שיהיה "איש מכאובות וידוע חולי" (פסוק ג'), בעוד ישו כלל לא היה חולה או נכה הסובל מכאבים, וגם נאמר במשל "יראה זרע, יאריך ימים, וחפץ ה' בידו יצלח" (פסוק י'), בעוד ישו נצלב בגיל צעיר ולא השאיר אחריו ילדים. עוד המשל מספר שכאשר יהרוגו לא יאמר הצדיק מילה: "כשה לטבח יובל... ולא יפתח פיו" (פסוק ז), בעוד הסיפור הנוצרי מספר שכאשר תפשו את ישו הוא צעק "יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני" וכאשר צלבו אותו הוא בכה "אלי, אלי, למה עזבת אותי?". ואם לא די בכך, אף על מקום קבורתו נאמר שיקבר עם רשעים (פסוק ט) בעוד שלפי סיפורם ישו נקבר בקבר של צדיק מרמתיים. מלבד זאת, צריך לדעת שבמהלך פרק נב' ופרק נד' מדבר הנביא ישעיהו על הגלות ומנבא את גאולת כל עם ישראל בידי אלוקים, והצלתם מאומות העולם, נבואה שאנו עדיין מחכים לה שתתגשם. מה שרק מוכיח לנו, שהמשיח עדיין לא הגיע לפי ישעיהו. מי שיקרא את כל ספר ישעיהו לפי סדר, לא יוכל לטעות בסילוף זה שהמציאו המשיחיים.

ב. נבואת ירמיהו: הנביא ירמיהו מלמד אותנו שבאחרית הימים הקב"ה יחדש עם בני ישראל את הברית הראשונה, ומכנה את הקשר המחודש בשם "ברית חדשה". הנוצרים הראשונים קראו לספרם בשם "הברית החדשה" על פי הפסוק הזה, כי רצו לטעון שהנביא התכוון ליצירת דת חדשה. הנוצרים ניסו לייצר נבואה-שלאחר-מעשה, ועליה הם מצביעים בהקראת הפסוק מירמיהו. אך מעשה מוזר זה רק גילה על בורותם בהכרת התנ"ך והשפה העברית, ראשית מכיוון שהמילה "ברית" בלשון המקרא אין פירושה ספר, אלא הסכם או חוזה לקיום מצוות (דוגמאות: "ברית בן הבתרים" בבראשית טו', "דם הברית" בשמות כד'), ושנית, היות והנביא ירמיהו כותב במפורש שהברית החדשה תהיה מיועדת אך ורק לעם ישראל (פרק לא, פסוק ל) "וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה" - כלומר עם היהודים ולא עם אומות העולם. ואם לא די בכך, ירמיהו גם כותב במפורש שהברית החדשה תהיה קיום התורה והמצוות (פסוק לב): "כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם, נאום ה', נתתי את תורתי בקירבם, ועל לבם אכתבנה, והייתי להם לא-לוקים והמה יהיו לי לעם". נבואה זו עדיין לא התקיימה, שהרי הנביא ירמיהו כותב בפירוש שביום שהיא תתקיים (פסוק לג): "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר: דעו את-ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם". אין לי מושג כיצד יכול יהודי דובר עברית לקרוא פסוקים אלה בירמיהו, ולחשוב אפילו לרגע שמדובר באיזו ברית נוצרית או אמונה בישו.

ג. נבואת דניאל: חז"ל לימדונו שבכל דור יש אדם הראוי להיות המשיח, והוא עשוי להתגלות, כי הגאולה תלויה במצבו הרוחני של עם ישראל. כאשר יבוא המשיח האמיתי, יציל אותנו מאומות העולם, ויבנה את בית המקדש בירושלים, נדע בוודאות שהוא אכן המשיח שנבחר על ידי ה'. די בעובדה זו כדי להוכיח לנו שכל נבואה על בואו של המשיח עדיין לא התקיימה. דניאל לדוגמה ניבא שעם בוא הגאולה תגיע גם תחיית המתים (פרק יב, ב): "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו". דניאל תיאר גם נבואה לפיה עם ישראל יזכה לגאולה שבה המשיח יגיע מענני שמים (פרק ז), ולא עני הרכוב על חמור (תיאור שני המשיחים בנביאים נועד לציין שני מצבים של גאולה, התלויה בבחירת עם ישראל). אך ידוע שהנבואות בספר דניאל אינן פשוטות לקריאה ולעיון, והיהודים המשיחיים מנצלים זאת כדי לקבוע תאריך לביאת המשיח ע"פ ספר דניאל (פרק ט'). לשם כך הם מסתירים את העובדה שהמילה "משיח" בלשון התנ"ך מציינת מלך, ורק לעיתים נדירות מאוד מציינת את מלך המשיח של הגאולה. למעשה בלשון המקרא גם מלכי הגויים נקראים בשם משיח (ספר מלכים א', פרק יט, טו. וספר ישעיהו פרק מה, א). לפיכך כל מפרשי המקרא הבינו שלא מדובר כאן ב"מלך המשיח" אלא באחד המלכים המאוחרים שמלך ומת בדורות מאוחרים יותר. יתירה מזו, המשיח המוזכר בדניאל בפרק ט' נקרא בשם "משיח נגיד" (כלומר שר גדול או מלך. ראו דוגמאות בספר שמואל א', פרק ט, טז. או בספר דברי הימים א', פרק יג, א), זאת בעוד גם לפי האמונה הנצרית ישו היה רק נווד ולא מלך או שר בישראל. זו עובדה ידועה שגם מפרשי הנצרות התחבטו בפירושים שונים וסותרים בספר דניאל, ואפילו בנבואה המדוברת, מכיוון שהדברים כתובים בלשון סתומה וקשה מאוד לפיענוח. אין לי מושג כיצד ניתן להוציא מדברים אלה אמונה במשיח שהתגלה ומת מבלי להביא כל גאולה לעולם. מעניין לציין שבכל הברית החדשה לא מוזכרת הנבואה בדניאל, וגם לא בידי הנוצרים הראשונים, שלא ראו מעולם בנבואה זו ראיה לישו.

נבואות: לא זאת בלבד שחכמי ישראל מעולם לא הסתירו את דברי הנביאים, אלא הם-הם היו מעבירי המסורת שהעבירו לנו מדור לדור את כתבי הקודש של הנביאים, והם אשר ביארו כל פסוק לפי הפשט והמסורת המקובלת בעמנו. חכמי ישראל הכירו את הנבואות בנביאים, חקרו ועיינו בכל פסוק, כתבו פירושים לפי הדרש ולפי הפשט, אך מעולם לא הגיעו למסקנותיהם המשונות של הנוצרים בתנ"ך. נראה שהיהודים המשיחיים רואים את מה שהם רוצים לראות.

השם ישו/ע: היהודים המשיחיים חוזרים וטוענים שחכמי ישראל סילפו את השם "ישו" כאשר המקורי היה "ישוע". טענה זו אינה אלא שקר היסטורי. כתבי הנצרות של הברית החדשה הועברו מזה אלפיים שנה בשפה היוונית והאנגלית, והם תורגמו לעברית רק בעת האחרונה. רק אז בחרו המתרגמים לכנותו בשם "ישוע" ולא "ישו" (המוכר לשימצה בקרב היהודים דוברי השפה העברית). אך הנוצרים הקתולים והפרוטסטנטים מעולם לא כינו את ישו בשם "ישוע" בשפתם. גם בשפה העברית התלמודית לא היתה משמעות מיוחדת לשם זה, ואנו רואים שהתלמוד מחליף פעמים רבות בין השם "ישוע" והשם "ישו", שהוא במקורו בכלל גרסה לשם "יהושע" ולא "ישועה" (ראו נחמיה, פרק ח, יז). למעשה היו גם רבנים שנקראו בשם "ישו" בתלמוד, כמו "רבי יֵשוּ דרומייא" (כלומר רבי ישו מן הדרום), חכם אחר נקרא "רבי יושו בריה דרבי תנחום" (שמותיהם נגנזו רק כדי שלא יטעו לחשוב שמדובר בישו הנוצרי). לאור הנאמר, בשום מקום בתלמוד הבבלי או הירושלמי לא נקשר הביטוי "ימח שמו וזכרו" לשם ישו. למעשה, כשהתלמוד רצה להזכיר את ישו מן הברית החדשה, הוא כינה אותו במפורש בשם "ישו הנוצרי", כי השם "ישו" לבדו כבר היה מוכר בשפה הארמית-עברית בפני עצמו. גויים שלא הכירו את השפה העברית התקשו לבטא את האות "עי"ן" והיו הוגים את שמו "ג'יזו" (מה שלבסוף הפך לשם "ג'יזוס" בשפה האנגלית). אפילו הרמב"ם (מגדולי הפוסקים היהודיים בכל הזמנים) מזכיר את ישו לפני 800 שנה (הלכות מלכים, פרק יא, י) בשם "ישוע הנוצרי", היות ולא היתה משמעות מיוחדת להגיית השם עם או בלי האות ע'. הרבנים לא הסתירו פסוקים וגם לא הסתירו את שמו של הצלוב. בינתיים נראה שרק יהודים "למען ישו" מסתירים מקהל שומעיהם את האמת.

 

עובדה שישית: לפי כל נבואות התנ"ך המשיח עדיין לא הגיע.

כל הנביאים בתנ"ך טענו שעם בוא המשיח ישתנה העולם, גם הנביאים מהם מצטטים היהודים המשיחיים. אין נביא אחד בכתבי הקודש שמדבר על המשיח ואינו מנבא שבואו יביא שינוי מהותי בעולם - שזאב יגור עם כבש, שבני אדם לא ילחמו עוד, שכולם ידעו את ה', שלא יהיו עוד מיתות משונות, שתהיה תחיית המתים ובעיקר גאולה ורווחה לעם ישראל. מכיוון שנבואות אלה טרם התגשמו, ידעו בני ישראל שהמשיח עדיין לא הגיע, ואנו עדיין ממשיכים ומצפים לבואו. היהודים ציפו יותר מאלף שנה למשיח שיביא גאולה לעם ישראל וגאולה לעולם, ולא למשיח-צלוב שיעלם כפי שבא. זוהי ככל הנראה הסתירה הגדולה ביותר בנביאים לאמונה הנוצרית בישו. שהנביאים כולם תיארו משיח שיביא גאולה וישועה לעולם, בעוד הנצרות הביאה רק חורבן לעם ישראל ומלחמות רבות בעולם.

הנביא ירמיהו מנבא שהמשיח שיגיע יהיה מלך אשר ימלוך על כל עם ישראל ויעשה משפט וצדק בכל הארץ (פרק כג, ד): "הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל, ועשה משפט וצדקה בארץ". ירמיהו גם מנבא שלאחר שיבוא המשיח לא יהיו עוד כופרים בעולם, אלא הכל ידעו את ה' מקטנם ועד גדולם (פרק לא, לג): "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור - דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם, נאום ה'". ירמיהו גם מנבא שעם גילוי המשיח והגאולה לא יראה עוד חוסר צדק בעולם (פרק לא, כח): "בימים ההם לא יאמרו עוד - אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה, כי אם איש בעוונו ימות. כל האדם האוכל הבוסר תקהינה שיניו".

ירמיהו גם מנבא שעם ישראל ימשיך להתקיים כעם רק בזכות שישמור לנצח את מצוות התורה (פרק לא, לה): "אם ימושו החוקים האלה מלפני - נאום ה' - גם זרע ישראל ישבותו מהיות גוי לפני כל הימים". ירמיהו מנבא שבאחרית הימים יכירו כולם בכך שעם ישראל הוא העם הנבחר (פרק לא, לב): "כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם, נאום ה', נתתי את תורתי בקרבם, ועל ליבם אכתבנה, והייתי להם לא-לוהים והמה יהיו לי לעם...".

הנביא זכריה מנבא שבבוא המשיח כל העולם כולו יכיר שה' הוא אחד וגם יקרא לו אך ורק בשם אחד (פרק יד, ח): "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". טענה נוספת אשר סותרת לגמרי את האמונה הנוצרית בשילוש.

ישעיהו מתנבא שעם בוא הגאולה (פרק יא, ו): "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ". דניאל מנבא שעם בוא הגאולה תהיה גם תחיית המתים (פרק יב, ב): "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו".

נבואות אלה ורבות נוספות סותרות מכל וכל את הטענה הנוצרית שישו היה משיח. היהודים מעולם לא יכלו להאמין במשיח שלא מקיים את דברי הנביאים, ולא מביא שום גאולה לעולם. אין גם כל הגיון להאמין במשיח שעדיין לא מלך בעולם. כל הרעיון העומד מאחורי הכינוי "משיח" הוא שיהיה מלך בישראל (משוח-למלוכה), שישיב את מלכות בית דוד, ויחדש ימינו מקדם. קשה להבין מנין הגיעה האמונה הנוצרית המוזרה במשיח שלא יביא כל שינוי לעולם, באופן המנוגד לכל דברי הנביאים בתנ"ך. על כך מנסים היהודים המשיחיים לטעון, שהם עדיין מחכים וממתינים לבואו החוזר של ישו, שיקיים לשם שינוי את כל דברי הנביאים על המשיח והגאולה... מלבד שאמונה זו בנויה על טיעון מעגלי, הנוצרים עדיין ממתינים לביקורו ה"חוזר" של משיחם מזה יותר מאלפיים שנה.

הרמב"ם סיכם זאת בהגיון פשוט לכל יהודי (הלכות מלכים, פרק יא): "המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל... שנאמר "ושב ה' אלוהיך את שבותך, וריחמך; ושב, וקיבצך מכל העמים... אם יהיה נידחך, בקצה השמיים - משם, יקבצך ה' אלוהיך, ומשם, ייקחך. והביאך ה' אלוהיך" (דברים ל, ג)... אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל - הרי זה משיח בוודאי. ואם לא הצליח עד כה, או נהרג - בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה... אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין - כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון - ונכשלו" (דנייאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה (ישוע) גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'".

היהודים הבינו עובדה היסטורית פשוטה זו לאורך אלפיים שנות גלות תחת אימת הכנסייה הנוצרית. דברים אלה נכונים כיום כפי שהיו נכונים גם בעבר.

 

עובדה שביעית: הברית החדשה לא נכתבה על ידי ישו/ע, אלא על ידי ארבעה אנשים לא ידועים.

שאל כל יהודי מי כתב את ספר התורה, והוא ישיב לך מיד: "משה רבינו". ה' הכתיב למשה את כל התורה כולה, והיא נמסרה לכל בני ישראל עם פטירת משה. להבדיל אלף אלפי הבדלות, אם תשאלו נוצרי מי כתב את כתבי הקודש של הנצרות, את "הברית החדשה", הוא יאלץ להשיב לך ארבעה שמות של אנשים, שחיו קרוב למאה שנה אחרי מותו של ישו. ישו לא כתב בחייו שום "ברית" ושום "נבואה". דבריו הועברו בעל פה ונכתבו בידי בני אדם שלא היו נביאים וחלקם אפילו לא ראו אותו. ומיהם אותם ארבעה אנשים? איש אינו יודע, גם הכנסייה הנוצרית לא יודעת, כי הם מוזכרים רק בשמותיהם, ללא שושלות וללא תאריכים.

יוצא איפוא שכל "כתבי הקודש" על ישו נכתבו במקורם על ידי ארבעה אנשים לא ידועים, שיכלו לכתוב בספריהם מה שרצו. יתירה מזו, לא היה מעולם אף עם שהאמין בדברי הברית החדשה, מלבד אותם ארבעה אנשים וחברי הכת שלהם. ואם לא די בכך, הברית החדשה בעצמה מספרת שהיו לישו רק עשרה תלמידים... במילים אחרות, אין לנצרות כל טענה היסטורית, ושום בסיס היסטורי נאמן. כותבי הברית החדשה יכלו לכתוב בספרם מה שרצו, כי במילא לא היה עם שיכל לסתור או לקבל את דבריהם. עדותם של "כתבי הקודש" הנוצרים הם חסרי כל מעמד היסטורי.

מכיוון שהברית החדשה נכתבה שנים רבות אחרי מותו של ישו, כותביו כבר קראו את ספרי הנביאים בתנ"ך וניסו לתאם את הנבואות לישו. במילים אחרות, אילו היה הנביא ישעיהו כותב שלמשיח צריכות להיות עיניים כחולות, היו כותבי הברית החדשה מתארים את עם ישו עם עיניים כחולות.

בעוד ספר התורה עבר בידי כל עם ישראל, שהיה עד למאורעות האדירים של יציאת מצרים ומעמד הר-סיני, ואף קיים מצוות וחגג חגים לזכרם, הרי שבברית החדשה אף עם לא הודה ולא זכר, וכל כולו מבוסס על סיפורם של ארבעה אנשים אלמונים שכתבו סיפור.

אין כל אפשרות לאמת או לסתור סיפור אגדה. וזהו גם ההבדל היסודי שבין היסטוריה לבין סיפור, שהיסטוריה מועברת בידי מיליונים שמהווים עדות למאורע, בעוד סיפור עובר בידי יחידים שיכולים לספר מה שרוצים. כאשר הברית החדשה מספרת על ישו ההולך על המים, אין אף עם שטוען שהיה עד לכך. כאשר הברית החדשה מספרת שישו קם מהקבר, אין אף עם שיכול לאמת את הסיפור. מכיוון שכך, כל הברית החדשה מאבדת מערכה ההיסטורי. זהו פשוט סיפור בלי כתובת, והאמונה בה דומה לאמונה בספר שנמצא יום אחד במגירה. איני מבין כיצד יהודים משיחיים ממשיכים ומצטטים פסוקים מהברית החדשה כאילו כל מילה בה נמסרה מפי עליון, כאשר הם בעצמם מודים שישו לא כתב את הברית החדשה, ושכל כולה נכתבה בידי ארבעה אנשים לא ידועים שחיו שנים רבות אחרי צליבתו של ישו.

 

עובדה שמינית: ספר התורה מנבא במפורש שה' לעולם לא יחזור בו מהברית שציווה לעם ישראל.

מוזרה הטענה שבורא עולם הנצחי והאינסופי אשר " קורא הדורות מראש " (ישעיהו מא, ד), ומנבא על ידי נביאים את אחרית הימים, מסוגל לשנות יום אחד את דעתו בגלל סיבה זו או אחרת, פעם אחת לבחור בעם ישראל, ובפעם אחרת בדת הנוצרית לעולם, או בקוראן המוסלמי. התנ"ך מעיד במפורש על כך שאלוקים לא חוזר בו לעולם מהחלטה והבטחה שהבטיח - "נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם, כי לא אדם הוא להינחם " (שמואל א', פרק טו, כט). משום מה הנוצרים (וגם המוסלמים) רוצים שנאמין שה' משנה את דעתו, ומסוגל לסתור יום אחד את נבואתו הקודמת בידי נביא חדש. והרי כבר אמרה התורה (דברים ד, ד): "בך בחר ה' אלוהיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים", (שמות יט, ו): "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש", (שמות יט, ה): "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ", (ויקרא כ, כו): "והייתם לי קדושים, כי קדוש אני ה', ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי".

יחד עם זאת התורה כבר מנבאת את אחרית הימים בספר דברים, וכותבת שה' לעולם לא יחזור בו מדברי התורה שמסר בסיני, אפילו כאשר עם ישראל יחטא ויתרשל בקיום המצוות. בספר דברים (פרק לא) נאמר: "וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ, אשר הוא בא שמה בקרבו, ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי איתו... ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם - להפר בריתי איתם, כי אני ה' אלוהיהם. וזכרתי להם ברית ראשונים, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגויים, להיות להם לא-לוהים, אני ה', אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה".

ה' מחייב את עם ישראל לשמור את המצוות לנצח (ויקרא, פרק יז, ז): "חוקת עולם תהיה זאת להם לדורותם", (שמות, פרק לא, טז): "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם - ברית עולם, ביני ובין בני ישראל, אות היא לעולם". גם הנביאים מבטיחים במפורש שהתורה היא נצחית (ישעיהו, פרק נט, כא): "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, אמר ה', מעתה ועד עולם".

ואם לא די בכך, התורה גם מבטיחה שבאחרית הימים המצוות הן שיביאו לגאולתו של עם ישראל (דברים, פרק ל): "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה: ושבת (-וחזרת) עד ה' אלוקיך ושמעת בקלו - ככל אשר אנכי מצוך היום - אתה ובניך, בכל לבבך ובכל נפשך: ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים, אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים - משם יקבצך ה' אלוקיך, ומשם יקחך, והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה, והיטבך והרבך מאבתיך: ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך, לאהבה את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל-נפשך למען חייך, ונתן ה' אלוקיך את כל האלות האלה, על-איביך ועל-שנאיך, אשר רדפוך - ואתה תשוב, ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום - והותירך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך, בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטבה, כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב, כאשר שש על-אבתיך, כי תשמע בקול ה' אלוקיך - לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה - כי תשוב אל-ה' אלוקיך, בכל לבבך ובכל-נפשך". נבואה זו מלמדת אותנו שעם ישראל צריך להאמין אך ורק באלוקים, ורק דרך האמונה בו וקיום מצוות התורה נזכה לגאולה וההצלה של א-לוקים באחרית הימים.

נראה שהתורה מנבאת גם חורבן הנצרות. בספר דברים נאמרה נבואה על החורבן שיהיה בעם ישראל, ועל כך שהגויים יטענו נגד ישראל שה' עזב אותם, טענה שאכן נטענה בידי הנוצרים עוד מראשית ימיהם. התורה מנבאת זאת וכותבת (דברים, פרק כט): "ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנוכרי אשר יבוא מארץ רחוקה, וראו את מכות הארץ ההיא ואת תחלואיה אשר חילה ה' בה... ואמרו כל הגויים - על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת, מה חורי האף הגדול הזה: ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלוקי אבותם, אשר כרת עמם בהוציאו אותם מארץ מצרים". הרי לנו נבואה מפורשת שהגויים יחשבו שאלוקים הפר את הברית עם ישראל, כפי שאכן הנוצרים טוענים על פי "הברית החדשה".

אך התורה אומרת לעם ישראל לא לדאוג כי: "והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא). כן אומר גם הנביא (ירמיהו, פרק לא): "כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום ה', נתתי את תורתי בקרבם, ועל לבם אכתבנה, והייתי להם לאלוקים, והמה יהיו לי לעם", וגם אומר (ירמיהו, פרק לב): "ועתה, לכן כה אמר ה' אלוהי ישראל... והיו לי לעם ואני אהיה להם לא-לוהים, ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים - לטוב להם ולבניהם אחריהם, וכרתי להם ברית עולם - אשר לא אשוב מאחריהם להיטיבי אותם, ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי, וששתי עליהם להטיב אותם, ונטעתים בארץ הזאת באמת, בכל לבי ובכל נפשי".

שמעתי על מספר לא מבוטל של כמרים נוצרים שנחשפו לנבואות אלה בספר התורה (הנקרא בפיהם בשם "הברית הישנה"), ובעקבות הקריאה בפסוקים אלה נטשו את כל האמונה הנוצרית, עלו לארץ ישראל והתגיירו. לא מצאתי עדיין נוצרי שהצליח להתמודד עם נבואות אלה, הכתובות בפירוש בספר התורה, ואיני יודע כיצד ניתן להישאר נוצרי (או "יהודי משיחי") לאחר הקריאה בהם.

 

עובדה תשיעית: התורה מצווה את עם ישראל לשמוע לסנהדרין, והסנהדרין היא זו שהתכחשה לישו.

טענה זו ראויה להתייחסות לא פחות מהנבואות האלוקיות שהוזכרו בטענה הקודמת, היות ובורא עולם בכבודו ובעצמו ציווה את עם ישראל לשמוע בכל דור ודור לשופטיו, ולא לסור מדבריהם. עלינו לזכור שגם כאשר אלוקים נגלה למשה רבינו בסנה הבוער, הראשונים אליהם פנה משה היו זקני ישראל, המדריכים את העם. ה' מעולם לא ציפה שאנשים יפרשו את הנבואה בכוחות עצמם, ושהמון העם יבאר לעצמו את האמונה והמצוות כראות עיניו. לשם ביאור התורה, ה' מינה חכמים בכל דור, שהם ידריכו את העם את המצוות והאמונה הנכונה. דברים אלה נמסרו במפורש בספר התורה (במדבר י, טז): "ויאמר ה' אל משה: אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו, ולקחת אותם אל אוהל מועד... ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם", וכן הציווי בספר דברים (פרק א, א-יג): "אלה הדברים אשר דיבר משה אל בני ישראל ככל אשר ציוה ה' אותו אליהם... הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם, ואשימם בראשיכם". כל פרשת יתרו עוסקת בכך. חז"ל לא הופיעו לראשונה בימי בית שני, אלא היו מסמיכים מדור לדור את החכמים עוד מימי משה רבינו. התורה מספרת לנו שהסנהדרין הראשונה נוצרה בידי משה רבינו מפי ה', והם המשיכו להדריך את העם עד חורבן בית המקדש השני. בספר דברים נצטוו בני ישראל לעשות ככל אשר מורים לו חכמי ישראל בכל דור ודור (פרק יז, ט): "ובאת אל הכהנים והלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם... ושמרת לעשות ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט אשר יאמרו לך - תעשה. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל!", ואם לא די בכך, התורה אומרת במפורש שלאחר שהיא ניתנה אסור לשנותה על פי נביא (דברים פרק ל, יא): "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום... לא בשמים היא, לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה". מרגע נתינתה - התורה ניתנה בידי מקבליה ומוסריה שיפסקו על פיה הלכות ואמונה לדורות.

חכמי ישראל הם אלו שהודיעו לעם במצרים שמשה רבינו הוא אכן נביא ה' האמיתי, והם אלו שהדריכו אותנו להאמין בכל נביאי התנ"ך. בלעדי החכמים, לא היינו יודעים מיהו נביא שקר ומיהו נביא אמת, שהרי לנו אין היכולת לקרוא בכתבי התנ"ך ולהחליט לבד אילו נביאים אכן דיברו מפי ה'. חז"ל הם אלה שהודיעו לנו מיהם נביאי התנ"ך האמיתיים, והם אלה שהעבירו לנו את ספריהם וביאורם מדור לדור. בלעדי חז"ל המורים תורה, לא היתה בידינו היום כל תורה.

הסנהדרין כידוע היתה בימי ישו הנוצרי, היא ראתה את טענותיו וכפרה בנבואתו (או "אלוהותו"). הברית החדשה עצמה טוענת שישו הכיר בסמכות הסנהדרין, אך הסנהדרין ציוותה לדחות אותו כנביא שקר. כעת השאלה מתבקשת מאליה: לאחר שה' ציווה במפורש בתורה לבני כל דור ודור לסמוך על חכמי ישראל, כיצד ייתכן להאמין ב"נביא" שכל חכמי ישראל טענו שהוא נביא שקר? והרי אלוקים בכבודו ובעצמו ציווה לשמוע לחכמי ישראל שבכל דור, ואלוקים כידוע קורא כל הדורות מראש. מה יעשה יהודי צדיק וישר אם לא יסמוך על חכמיו כפי שהתורה עצמה מצווה אותו? לא ייתכן שה' יטען נגד יהודי שקיים את ציווי התורה לשמוע לחכמי ישראל, אך בהחלט נוכל לשער שה' יטען נגד יהודי משיחי שלא שמע לחכמי ישראל, וסמך על שיקול דעתו בפירוש המקראות. זכור לי לפחות יהודי משיחי אחד שנטש את האמונה הנוצרית בעקבות טענה זו, כאשר נשאל, כיצד הוא מרשה לעצמו לפרש ולהבין בכוחות עצמו דברי נבואה ונביאים, לאחר שהתורה כבר ציוותה "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך". אין הרבה מקום להתפלספות ולעמקות אחרי טענה פשוטה כל כך. אמרתי לאותו יהודי משיחי שחזר בו: נהג כיהודי ישר ופשוט, ולא כפילוסוף המנסה לחקור פסוקים עתיקים ולהבין נבואות, כי הרי האמת ניתנה לכל בני האדם הרוצים בה, ולא רק לחכמים ביותר. וליהודים הישרים אמר ה' לשמוע לחכמים, ולכן יהודים ישרים כפרו בישו ללא שאלות נוספות לאחר שהחכמים הורו כן. היחידים שהחליטו להאמין בישו היו מי שכפרו בחכמים וחשבו שהם חכמים יותר מבורא עולם שמסר את התורה. לאחר שחכמי ישראל כפרו בישו ונבואתו בהסמכת משה רבינו, יש לנו חובה מעשית מן התורה האלוקית שניתנה לנו לשמוע בקולם, ולכפור בנצרות בלי ספק.

עובדה עשירית: יש סיבה שאנו מאמינים בספר התורה, ולא באף דת אחרת.

יהודים משיחיים לרוב יתבלבלו כאשר ישאלו, מדוע לשיטתם מוטל עלינו להאמין בכלל בספר התורה ("הברית הישנה" לשיטתם). המשיחיים כל כך רגילים לאמונה עיוורת בברית החדשה, שאין להם מושג מהם היסודות ההיסטוריים על פיהם מאמין עם ישראל בספר התורה שכתב משה מפי ה'. כפי שראינו, כתבי הקודש של הנוצרים נכתבו בידי ארבעה אנשים אלמונים ללא כתובת, וככאלה, הינם כתובים החסרים כל מעמד היסטורי. היהודי המשיחי מצטט מספר ירמיהו ומספר ישעיהו ומספר דניאל, מבלי לשאול תחילה, מדוע עליו להאמין לכל הנביאים הללו מלכתחילה, ולהאמין בכלל, בכל מה שכתוב בספר התורה?

ישנה סיבה היסטורית לאמונתנו בספר התורה, ובעקבותיו בספרי הנביאים שדיברו בשם התורה. ספר התורה, בשונה מכל דת אחרת בעולם כולו, מתארת התגלות אלוקית בפני עם שלם. בספר דברים (פרק ד) אומר ה' את ההבדל בין הדת היהודית לכל דת אחרת בעולם: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא א-לוהים אדם על הארץ, ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו (?!), השמע עם קול א-לוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי (?!), או הניסה א-לוהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות, באתות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלוהיכם במצרים לעיניך (?!). אתה הראת לדעת כי ה' הוא הא-לוהים, אין עוד מלבדו".

הסיבה שאנו יודעים שמשה רבינו היה נביא אמת, ושהתורה היא ספר נבואי מאת בורא עולם בכבודו ובעצמו, טמונה בהתגלות האדירה שבה נגלה ה' לכל בני עמנו במעמד הר-סיני, ובמשך ארבעים שנה במדבר, ולפני כן, כשגילה לנו את כוחו האדיר באמצעות עשרת מכות מצרים וקריעת ים-סוף. ה' הוכיח לעם ישראל שהוא בורא עולם ולא אדם. וכך כתב הרמב"ם ב"אגרת תימן" המפורסמת: "שהדבר הגדול הזה שנראה במציאות שהעידו עליו מבחר העדים שלא היה כמוהו וכן לא יהיה אחריו כמוהו, והוא שתשמע אומה אחת בכללה דבור הקב"ה, ושתראה כבודו עין בעין ודבר זה היה שתתחזק האמונה חזוק שלא ישנהו משנה ויגיע לנו על ידו האמת, כדי להעמיד רגלנו לבל ימעדו אשורינו".

וכן כתב המלבי"ם בפירושו לתורה (שמות, פרק יט, ט): "רצה ה' שתנתן התורה בפרסום גדול, וברבוי עצום של שישים ריבוא (גברים, מלבד הנשים והטף), והם הנחילו הקבלה הזאת אשר ראו בעיניהם לבניהם אחריהם לדור אחרון, ועל כן כל מי שיקום לאמור שהוא שליח מן ה' ליתן תורה לעם, נשיב אליו: תורה שלא תנתן מאת האלוקים בפרסום גדול כזה, אינה אלוקית, וכל שכן שבא לבטל התורה הנתונה ממשה שישיבו לו שצ


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3.9 (92 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים