סכנת הכחדה: הכרות עם בעלי חיים שעשויים להיעלם בקרוב

הידלדלות אוכלוסיית בעלי החיים, היא תופעה רווחת המוכרת מזה שנים למדענים. אחת הסיבות המביאות לסכנת הכחדה של מיני בעלי חיים מסוימים היא לא אחרת מאשר התפשטות מגיפות שונות שנפוצות במדינות שונות בהן רמת התברואה והרפואה, אינה גבוהה - כגון אפריקה או מדינות העולם השלישי. הידלדלות מין מסוים אינה מתרחשת ביום אחד, אלא מדובר בתהליך אטי של שנים, אך הידלדלות לא בהכרח מעידה על הכחדתו כליל, של מין מסוים. לפניכם כמה מיני בעלי חיים כאלה.  

קוף פחוס-אף: מצוי בעיקר ביערות העב של סין, בעל צורת נחיריים מצחיקה במקצת המשווה לפניו מראה אותנטי במיוחד. אורך גופו מגיע לחצי מטר, אם לא מחשיבים את הזנב הארוך שלו שאורכו מטר אחד. קופים אלו חיים בלהקות  די גדולות (בין 500-600 קופים לערך, בכל להקה) וככל הקופים, נהנים מחיי חברה עשירים, מהשתובבויות ופליית כינים. סכנת ההכחדה של קופים אלו נובעת בעיקר מהתערבות בני האדם, שהחלו כורתים עצים למחייתם, מאזורי מגורי הקופים. הקופים מצידם, בעזרת צעקות מחרישות אוזניים, ניסו בכל כוחם להגן על הטריטוריה שלהם - אך דומה שהפעילות הרעשנית, לא בדיוק קידמה את האינטרסים שלהם. 

פנתר פלורידה - סוג של נמר שחי בעיקר בדרום פלורידה. גודלו של פנתר זה קטן יחסית לשאר הנמרים, ועומד על 50 ק"ג לכל היותר. פרוותם מאופיינת לרוב בנקודות שחורות, ובניגוד לשאר הנמרים המפליאים בקולם המפחיד והרועם - פנתרי פלורידה לא ניחנו ביכולת הווקלית הזו. יכולת הביטוי שניתנה להם היא כעין ציוצים או שאגות קטנות - דבר ששולל את יכולת ההרתעה הטבעית שלהם. פנתרי פלורידה ידועים בטעמם האנין בכל מה שקשור למטעמים קולינריים ובין אם זו קדירת ארנבת או כרוכית חסידות - הם אינם בוחלים בשום דבר. ההידלדלות שלהם נובעת בעיקר לאור ציד לא חוקי שרווח באיזוריהם, וכן בניית כבישים וכדומה. 

עטלף הדבורה - כן, כן, שמעתם נכון. יונק מדהים זה נמנה על החיות הזעירות בעולם והוא ירש את שמו הודות לצורתו הייחודית שמזכירה את פני הדבורה ואת זרועות העטלף. זהו זן נדיר של יונקים, שאורכו מסתכם ב-33 מילימטרים בלבד. עטלף הדבורה מצוי בעיקר בתאילנד ושוכן במערות אבן גיר. שיטת הציד הייחודית שפיתח באמצעות גלי קול, עוזרת לו לאתר את המטעמים הייחודיים הערבים לחיכו - בכללם שלל חרקים ועכבישים ש'נדבקים' להדי הקול ונלכדים בהם. 

אוקאפי - בעל חיים שמזכיר בצורתו החיצונית את הזברה והג'ירף, ומצוי בעיקר ביערות הגשם של קונגו הפראית. הוא אמנם נמנה על משפחת הג'ירפיים, אך שלא כמו הג'ירפה, הוא הרבה יותר נמוך ממנה ומגיע לגובהה של הזברה יותר מאשר לזה של הג'ירפה. סכנת ההכחדה של זן זה נובעת בעיקר מן העובדה שהוא ניצוד על ידי ילידי המקומות שחולקים איתו את אותו שטח מחיה., וכמו כן כתוצאה מכריתת עצים אופיינית באזורים אלו. 

סלמנדרה מקסיקנית - באשר לדו-חי חמוד זה, כמעט ולא ניתן לזהות האם מדובר בדג, בלטאה או בחיה משונה אחרת שזה עתה יצאה מהמספרה ושיערה האדמוני מתבדר ברוח הגלית. סלמנדרה מקסיקנית שמה אך בגודלה ובצורת תנועתה במים, היא מזכירה יותר את הראשן מאשר את הסלמנדרה המוכרת לכולנו. יכולותיה הפנומנליות של הסלמנדרה, מאפשרות לה אף לצאת לתחומי היבשה - אלא שאז, יתפתח גופה בהתאם לתנאי טחב ואפילה - כדי לעזור לה לשרוד. מחקרים שנעשו לאחרונה מעידים על מספרן ההולך ופוחת של הסלמנדרות המקסיקניות, וכי הן מועדות לסכנת הכחדה מיידית.