הַתְּמוּנָה הֲכִי יָפָה בַּחֲתֻנָּה

"אֲנִי לֹא כְּפוּי טוֹבָה. אֲנִי יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ אֲנָשִׁים טוֹבִים. אַחֲרֵי שֶׁהִכַּרְתִּי אֶת גְּבֶרֶת לֵאָה, יָדַעְתִּי שֶׁמֵּהַמִּשְׁפָּחָה הַזּוֹ אֲנִי לֹא נִפְרָד כָּל כָּךְ מַהֵר. הִמְשַׁכְתִּי לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם לְשַׁבָּתוֹת. שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת הָעֲנָק, הַנֵּרוֹת הַנּוֹצְצִים בְּפָמוֹטוֹת הַכֶּסֶף, דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְיַד הַשֻּׁלְחָן וְשִׁירֵי הַשַּׁבָּת הַשְּׂמֵחִים – כָּל אֵלּוּ הֵצִיפוּ אוֹתִי בְּחֹם וּבְאַהֲבָה לְכֻלָּם.

הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהָשִׁיב לָהֶם כִּגְמוּלָם כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי. בִּימוֹת הַקַּיִץ הַלּוֹהֲטִים הָיִיתִי רוֹכֵשׁ מִדֵּי פַּעַם חֲבִילָה גְּדוֹלָה שֶׁל גְּלִידָה מְשֻׁבַּחַת וּמֵבִיא אוֹתָהּ לַבִּנְיָן שֶׁל "עֵזֶר מִצִּיּוֹן". הָיִיתִי נִכְנָס לַמִּשְׂרָדִים, מִסְתּוֹבֵב בֵּין הָעוֹבְדִים וְהַמִּתְנַדְּבִים הַמְּסוּרִים וּמַעֲנִיק לָהֶם מְנַת גְּלִידָה מְרַעְנֶנֶת.

גב' לֵאָה לֹא לְגַמְרֵי אָהֲבָה אֶת הָרַעְיוֹן, וְהָיְתָה מַצִּיעָה לִי לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ בָּרִיא יוֹתֵר, אֲבָל הַמִּתְנַדְּבִים נֶהֱנוּ כַּמּוּבָן מֵהַגְּלִידָה, וַאֲנִי הִמְשַׁכְתִּי לְהָבִיא אוֹתָהּ... הִשְׁתַּדַּלְתִּי שֶׁגְּב' לֵאָה לֹא תִּרְאֶה אוֹתִי בְּ'קַלְקָלָתִי', וְנָהַגְתִּי לְהַחְבִּיא אֶת הַגְּלִידָה מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי...

אֲבָל לֹא הִסְתַּפַּקְתִּי בָּזֶה.

'בַּמֶּה אוּכַל לְהַחְזִיר לָהֶם?' כָּךְ שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי, 'מַשֶּׁהוּ שֶׁרַק אֲנִי אוּכַל לָתֵת, שֶׁאֵדַע שֶׁאֲנִי לֹא רַק מְקַבֵּל'. וְאָז יָדַעְתִּי. אֲנִי צַלָּם מְעֻלֶּה! אֲלַוֶּה אוֹתָם בְּכָל הַשְּׂמָחוֹת וַאֲצַלֵּם לָהֶם אֵרוּעִים בְּחִנָּם!

אֵרוּעַ רִאשׁוֹן הִגִּיעַ. חֲתֻנָּה!

"אֲנִי הַצַּלָּם שֶׁלָּכֶם!" הוֹדַעְתִּי לִגְב' לֵאָה, וַאֲפִלּוּ לֹא אִפְשַׁרְתִּי לָהּ לְהָשִׁיב. "כֵּן, כֵּן, אֲנִי אֲצַלֵּם אֶת הָאֵרוּעַ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּלְלֹא תַּשְׁלוּם! זֶה הָעֹנֶג שֶׁלִּי!"

לֵאָה הֵבִינָה מִיָּד 'עִם מִי יֵשׁ לָהּ עֵסֶק', וְיָדְעָה שֶׁכָּל וִכּוּחַ יִהְיֶה חֲסַר תּוֹעֶלֶת. תֹּמֶר יְצַלֵּם וִיהִי מָה! הִיא יָדְעָה שֶׁלִּפְעָמִים לְקַבֵּל זֶהוּ גַּם כֵּן חֶסֶד.

אֵיזוֹ חֲתֻנָּה הָיְתָה זוֹ! הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים זָרְמוּ לָאוּלָם הַגָּדוֹל, וְהַשִּׂמְחָה הָיְתָה מְיֻחֶדֶת.

הִסְתּוֹבַבְתִּי בֵּין הַנּוֹכְחִים, מַצְלֵמָה עֲנָקִית עַל כְּתֵפִי. 'פְלֶשׁ!' 'פְלֶשׁ!'... צִלַּמְתִּי בַּהֲנָאָה. הָיְתָה זוֹ חֲוָיָה נֶהְדֶּרֶת לְהַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי תּוֹרֵם מֵעַצְמִי, וּמַחֲזִיר מְעַט שֶׁבִּמְעַט לָאִשָּׁה הַמֻּפְלָאָה הַזּוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתָהּ.

וּלְפֶתַע הִפְסַקְתִּי. אֵיךְ אֵדַע אֶת מִי לְצַלֵּם? אֵיךְ אֵדַע מִי חָשׁוּב וּמִי פָּחוֹת? וַהֲרֵי אֵינִי מַכִּיר כָּאן כִּמְעַט אַף אֶחָד! גְּב' לֵאָה נִמְצֵאת בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַדְרִיךְ אוֹתִי, וַאֲנִי כָּאן. מַה יִּהְיֶה? הִזְעַקְתִּי אוֹתָהּ מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה עִם שְׁאֵלָתִי הַבּוֹעֶרֶת.

לֵאָה הִבִּיטָה בִּי בְּחִיּוּךְ. "כֻּלָּם פֹּה חֲשׁוּבִים!" הִיא הִבְטִיחָה לִי. "כֻּלָּם חֲשׁוּבִים בְּאוֹתָה מִדָּה! תְּצַלֵּם אֶת כֻּלָּם. בַּחֲתֻנָּה הַזּוֹ אֵין חָשׁוּב יוֹתֵר אוֹ חָשׁוּב פָּחוֹת!"

הִיא שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ, וַאֲנִי שַׁבְתִּי אֶל הַמַּצְלֵמָה הָעֲנָקִית שֶׁלִּי וְאֶל הַסֻּלָּם הַקָּטָן שֶׁעָלָיו טִפַּסְתִּי לְצָרְכֵי הַצִּלּוּם. קָבַעְתִּי לְעַצְמִי כְּלָל: אִם אֶרְאֶה שֶׁמַּגִּיעַ אָדָם, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁסְּבִיבוֹ דּוֹחֲפִים אוֹתִי קְצָת – אֵדַע שֶׁמְּדֻבָּר בְּאָדָם חָשׁוּב 'קְצָת'. אִם דּוֹחֲפִים אוֹתִי הַרְבֵּה – מְדֻבָּר בְּאָדָם חָשׁוּב 'הַרְבֵּה'. וְאִם... אִם יֵשׁ דְּחִיפוֹת שֶׁכִּמְעַט מַפִּילוֹת אוֹתִי מֵהַסֻּלָּם – כַּנִּרְאֶה מְדֻבָּר בְּאָדָם חָשׁוּב מְאֹד!

הַחֲתֻנָּה נִמְשֶׁכֶת; הַמּוּזִיקָה מְנַגֶּנֶת, חָתָן וְכַלָּה, חֻפָּה וּפְרָחִים, דְּמָעוֹת וְשִׁבְרֵי כּוֹס, וַאֲנִי מְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ כָּל זֶה. כַּמָּה טוֹב לִי בַּשִּׂמְחָה הַזּוֹ!

הַמַּצְלֵמָה שֶׁלִּי אֵינָהּ נָחָה לְרֶגַע, וְחֵלֶק נִכְבָּד מִן הַחֲתֻנָּה אֲנִי רוֹאֶה מִבַּעַד לָעֲדָשָׁה.

מִישֶׁהוּ נִכְנָס לָאוּלָם. הַקָּהָל כֻּלּוֹ מִצְטוֹפֵף כְּדֵי לִרְאוֹת. אֲנִי רָץ, שֶׁלֹּא אֲפַסְפֵס, שֶׁלֹּא אַפְסִיד. אִם אַחְמִיץ כָּאן מִישֶׁהוּ חָשׁוּב, יוֹתֵר לֹא יַסְכִּימוּ שֶׁאֲצַלֵּם לָהֶם בָּאֵרוּעִים הַבָּאִים!

פְלֶשׁ אֶחָד, שְׁתַּיִם, שָׁלֹשׁ! יֹפִי שֶׁל תְּמוּנוֹת!

אֲנִי קוֹלֵט לְפֶתַע אֶת הַשֻּׁלְחָן הֶחָשׁוּב שֶׁל הַחֲתֻנָּה. הִנֵּה, כָּאן יוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים. אֲנִי מְזַהֶה אֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים; הִנֵּה שַׂר הַבְּרִיאוּת וְהִנֵּה שַׂר הַפְּנִים, בַּצַּד יוֹשֵׁב רֹאשׁ הָעִיר, וּבַמֶּרְכַּז מַפְכַּ"ל הַמִּשְׁטָרָה וּלְצִדּוֹ שְׁנֵי קְצִינִים בְּכִירִים. בֵּינֵיהֶם יוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים נוֹסָפִים הַלְּבוּשִׁים בְּהִדּוּר, הַנִּרְאִים כִּמְנַהֲלֵי חֶבְרוֹת עֲנָק אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה.

"נֵס שֶׁשַּׂמְתִּי לֵב לַשֻּׁלְחָן הַזֶּה," אֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי, וּמַעֲנִיק לְכָל אֶחָד מִן הַיּוֹשְׁבִים תְּמוּנַת פּוֹרְטְרֶט נָאָה.

אֲנִי גֵּאֶה בְּעַצְמִי, וְאֵינִי יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק מִלָּגֶשֶׁת שׁוּב לְעֵבֶר הַמְּחִצָּה וּלְחַפֵּשׂ אֶת גְּב' לֵאָה כְּדֵי לְסַפֵּר לָהּ עַל הֶשֵּׂגַי. גב' לֵאָה נַעֲנֵית לִי בְּשִׂמְחָה, וַאֲנִי מַצְבִּיעַ לְעֵבֶר הַשֻּׁלְחָן.

"זֶה הַשֻּׁלְחָן שֶׁל הַמְכֻבָּדִים, נָכוֹן?" אֲנִי אוֹמֵר לָהּ. "זִהִיתִי אוֹתוֹ מִיָּד! רְאִי אֵילוּ אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים יוֹשְׁבִים שָׁם! חֲשׁוּבִים מַמָּשׁ! אַל תִּדְאֲגִי, לֹא 'פִסְפַסְתִּי' אֶת הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה. צִלַּמְתִּי אֶת כֻּלָּם אֶחָד לְאֶחָד!"

וְהִיא... מַבִּיטָה בַּשֻּׁלְחָן, וּמְחַיֶּכֶת אֶת חִיּוּכָהּ הָרָגוּעַ.

"זֶה בֶּאֱמֶת שֻׁלְחָן חָשׁוּב," הִיא אוֹמֶרֶת. "אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַהוּ הַשֻּׁלְחָן הֶחָשׁוּב בֶּאֱמֶת בַּעֲבוּרִי?" הִיא מַצְבִּיעָה עַל שֻׁלְחָן מְרֻחָק מִשָּׁם. לְצִדּוֹ יוֹשְׁבִים יְלָדִים פְּגוּעִים, חֶלְקָם מַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים, יֵשׁ מֵהֶם הַמְּנוֹפְפִים בִּידֵיהֶם בִּתְנוּעוֹת נִלְהָבוֹת. הַצַּלָּחוֹת שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן אֵינָן מְסֻדָּרוֹת בִּקְפִידָה, חֵלֶק מִן הָאֹכֶל נִשְׁפַּךְ עַל הַמַּפָּה. "זֶהוּ הַשֻּׁלְחָן הֲכִי חָשׁוּב בִּשְׁבִילִי בַּחֲתֻנָּה הַזֹּאת." הִיא אוֹמֶרֶת.

אֲנִי מִתְקָרֵב. מַבִּיט בַּיְלָדִים הַמְיֻחָדִים הַלָּלוּ (וְהַפַּעַם לֹא מִבַּעַד לָעֲדָשָׁה). הֵם מְחַיְּכִים אֵלַי. "הִנֵּה מַצְלֵמָה!" אוֹמֵר יֶלֶד אֶחָד בְּקוֹל גָּדוֹל וּמְנַסֶּה לִתְפֹּס בַּמַּצְלֵמָה שֶׁלִּי. אֲנִי רוֹאֶה יָד בִּלְתִּי יַצִּיבָה הַמְּנַסָּה לִמְזֹג מַשְׁקֶה לְתוֹךְ כּוֹס; יֶלֶד נוֹסָף שֶׁפִּסַּת קַרְטוֹן מְחֻבֶּרֶת לוֹ לַחֻלְצָה וְעָלֶיהָ כָּתוּב שְׁמוֹ (כַּנִּרְאֶה אֵינוֹ מְסֻגָּל לוֹמַר אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ); עוֹד יֶלֶד שֶׁנֶּעֱמָד עַל הַכִּסֵּא וּמִתְבּוֹנֵן בָּאוּלָם הַגָּדוֹל בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּבְפֶה פָּעוּר. אַךְ לְכֻלָּם מַבָּט מְאֻשָּׁר בָּעֵינַיִם. כֻּלָּם שְׂמֵחִים לְהִשְׁתַּתֵּף גַּם הֵם בַּחֲתֻנָּה.

"זֶהוּ הַשֻּׁלְחָן הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר," אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי בְּעוֹדִי מְטַפֵּס עַל הַסֻּלָּם. "צָרִיךְ לְצַלֵּם כָּאן הַרְבֵּה!"

בְּיָד רוֹעֶדֶת מוֹצִיא שׁוּב אֶת הַמַּצְלֵמָה הַגְּדוֹלָה וּמַעֲנִיק לְכָל אֶחָד מִן הַיְלָדִים תְּמוּנָה אִישִׁית יְפֵהפִיָּה.

יוצא לאור בהוצאת סלה, ציירת: אסתר גנוט