חבורת אנשי החסד

"בּוֹאוּ נָקִים חֲבוּרָה!" אָמַר שְׁנֵאוֹר, כְּשֶׁיָּשְׁבוּ אַרְבַּעְתָּם עַל הַמַּדְרֵגוֹת הַמּוֹלִיכוֹת אֶל קוֹמַת הַמַּחְסָנִים. אַף יֶלֶד אַחֵר מִלְּבַדָּם לֹא אָהַב לָשֶׁבֶת עַל הַמַּדְרֵגוֹת בַּקּוֹמָה הַחֲשׁוּכָה, בָּהּ הִסְתּוֹבְבוּ עַכְבָּרִים, לְטַעֲנַת הָאִמָּהוֹת, וְגַנָּבִים רְעוּלֵי פָּנִים, לְפִי סִפּוּרֵי הַיְּלָדִים. רַק שְׁנֵאוֹר, שָׁלוֹם, שְׁלוֹימִי וְשִׁימִי הֵעֵזּוּ. לֹא פֶּלֶא: הָרְבִיעִיָּה הַזּוֹ הָיְתָה, לִפְנֵי מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ שָׁנָה וּמֶחֱצָה, חֲבוּרַת הָאֹמֶץ.

מֵאָז יְמֵי חֲבוּרַת הָאֹמֶץ הֵם הִסְפִּיקוּ לְהָקִים עוֹד חֲבוּרוֹת רַבּוֹת: חֲבוּרַת הַשָּׁשָׁשָׁשָׁ... עַל שֵׁם שְׁמוֹתֵיהֶם, חֲבוּרַת עֶרֶב פֶּסַח, חֲבוּרַת עֵץ הַדֶּקֶל וְתַעֲלוּמַת הַכְּבִיסָה הַנֶּעֱלֶמֶת (בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִיא נִמְצְאָה בְּגִנַּת הַשְּׁכֵנִים), וְעוֹד. לֹא פֶּלֶא אִם כֵּן שֶׁהַהַכְרָזָה הַיְּצִירָתִית שֶׁל שְׁנֵאוֹר לֹא עוֹרְרָה עִנְיָן רַב.

"אֵיזוֹ חֲבוּרָה?" שָׁאַל שְׁלוֹימִי, בְּעוֹד שָׁלוֹם מִתְעַסֵּק בְּמִבְנֶה בִּלְתִּי מְזֹהֶה שֶׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת מַלְכֹּדֶת לְעַכְבָּרִים, וּבֵינְתַיִם לָכַד אֶת אֶצְבָּעוֹ שֶׁלּוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּסָּה לְטַפֵּל בּוֹ.

"חֲבוּרַת... חֲבוּרַת", אָמַר שְׁנֵאוֹר וְקִמֵּט אֶת אַפּוֹ. נִכָּר הָיָה שֶׁלֹּא חָשַׁב עַל הַשְּׁאֵלָה מֵרֹאשׁ. "חֲבוּרַת גּוֹמְלֵי הַחֲסָדִים".

"חֲבוּרַת גּוֹמְלֵי הַחֲסָדִים?" זִנֵּק שִׁימִי מִתַּחְתִּית הַמַּדְרֵגוֹת, וְנִתְקַל בַּתִּקְרָה הַנְּמוּכָה. "אָאוּץ'! מָה מְיֻחָד בְּזֶה? כָּל אֶחָד גּוֹמֵל חֲסָדִים. אַתָּה לֹא עוֹזֵר לִילָדִים קְטַנִּים לַעֲבֹר אֶת הַכְּבִישׁ, אוֹ לְאָדוֹן פִּנְחָס הַזָּקֵן לִסְחֹב אֶת הַחֲבִילוֹת?"

(מאיירת: דבורה ברזון-בנדיקט)

"לֹא", הִסְבִּיר שְׁנֵאוֹר, שֶׁבֵּינְתַיִם הָרַעְיוֹן הִתְגַּבֵּשׁ בְּמוֹחוֹ. "לֹא סְתָם כָּךְ! מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד! כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִהְיֶה מְחֻיָּב לַעֲזֹר לִשְׁלֹשֶׁת הָאֲחֵרִים כְּכָל שֶׁאֶפְשָׁר. רַק בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ, בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יֵדַע".

עַכְשָׁו הָרַעְיוֹן הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר בָּהִיר וּמְשַׁכְנֵעַ. אֲפִלּוּ שָׁלוֹם עָזַב אֶת הַמַּלְכֹּדֶת (עַל אֶצְבָּעוֹ שֶׁל שְׁלוֹימִי), וְהֵם כָּתְבוּ עַל פֶּתֶק מְקֻמָּט מֵהַכִּיס שֶׁל שִׁימִי אֶת מְגִלַּת הָעֶקְרוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהֶחְבִּיאוּ אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַרְצֶפֶת מִתְנַדְנֶדֶת.

לִהְיוֹת חֲבוּרַת גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, מִסְתַּבֵּר, לֹא קָשֶׁה כָּל כָּךְ. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שָׁכַח שָׁלוֹם אֶת הַסֶּנְדְּבִיץ', וְשִׁימִי, שְׁנֵאוֹר וּשְׁלוֹימִי רָבוּ בֵּינֵיהֶם מִי יְוַתֵּר לוֹ עַל שֶׁלּוֹ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה עַל שָׁלוֹם לֶאֱכֹל סֶנְדְּבִיץ' וָחֵצִי, בִּשְׁלֹשָׁה מִמְרָחִים שׁוֹנִים. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שִׂחֲקוּ הַיְּלָדִים חָמֵשׁ אֲבָנִים, מִשְׂחָק שֶׁשִּׁימִי לֹא יוֹדֵעַ. שְׁלֹשֶׁת הַיְּלָדִים לֹא הִשְׁתַּתְּפוּ, אֶלָּא שִׂחֲקוּ בֵּינֵיהֶם בְּחַי צוֹמֵחַ וְדוֹמֵם. אֲפִלּוּ שָׁלוֹם, שֶׁהוּא אַלּוּף בְּחָמֵשׁ אֲבָנִים, הִתְאַפֵּק. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וִתֵּר שְׁנֵאוֹר עַל הַהַפְסָקָה שֶׁלּוֹ וְיָשַׁב לְהַסְבִּיר אֶת הַשִּׁעוּר לְשִׁימִי וְלִשְׁלוֹימִי, שֶׁלֹּא הֵבִינוּ בְּדִיּוּק אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת.

וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, בַּיּוֹם הָרְבִיעִי לֹא הִרְגִּישׁ שָׁלוֹם טוֹב. הַחֹם שֶׁלּוֹ טִפֵּס בַּמַּדְחֹם שֶׁל הַמַּזְכִּיר, וְהָרֶבֶּה שָׁלַח אוֹתוֹ הַבַּיְתָה. 

"מִי יְלַוֶּה אֶת שָׁלוֹם הַבַּיְתָה?" שָׁאַל הָרֶבֶּה.

כָּל הַיָּדַיִם הוּרְמוּ, אֲבָל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת הִתְנוֹפְפוּ בִּמְלֹא הַמֶּרֶץ.

"הָרֶבֶּה, אֲנִי חַיָּב!" אָמַר שְׁנֵאוֹר.

הָרֶבֶּה לֹא הֵבִין אָמְנָם מַדּוּעַ שְׁנֵאוֹר חַיָּב, אֲבָל שָׁלַח אוֹתוֹ עִם שָׁלוֹם. "וּבַהַפְסָקָה תַּסְבִּיר לִי", הוּא בִּקֵּשׁ.

שְׁנֵאוֹר לִוָּה אֶת שָׁלוֹם הַבַּיְתָה בִּמְסִירוּת, וְחָזַר אֶל הַחֵידֶר בְּדִלּוּגִים עַלִּיזִים. הַחֲבוּרָה שֶׁלָּהֶם מַצְלִיחָה! בַּהַפְסָקָה הוּא נִגַּשׁ אֶל הָרֶבֶּה, וְסִפֵּר לוֹ מַדּוּעַ דַּוְקָא הוּא הָיָה חַיָּב לְלַוּוֹת אֶת שָׁלוֹם.

כְּשֶׁהוּא סִיֵּם אֶת סִפּוּר הַחֲבוּרָה, סֹמֶק עָלָה עַל פָּנָיו. הוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהָרֶבֶּה יַחְמִיא לָהֶם עַל הָרַעְיוֹן.

אֲבָל פָּנָיו שֶׁל הָרֶבֶּה הָיוּ רְצִינִיּוֹת.

"אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִתְכַּוַּנְתֶּם לְטוֹבָה, וּרְצִיתֶם לְהַגְבִּיר אֶת מִדַּת הַחֶסֶד בָּעוֹלָם", הוּא הִתְחִיל בִּמְתִינוּת. "בְּכָל אֹפֶן, אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, כְּדַאי שֶׁתִּשְׁמַע. בְּפָרָשַׁת שְׁמִינִי אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הָאֲסוּרִים בַּאֲכִילָה. בֵּין הָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים נִמְנֵית הַחֲסִידָה. זוֹכֵר לָמָּה קוֹרְאִים לַחֲסִידָה חֲסִידָה?"

שְׁנֵאוֹר הַמַּתְמִיד זָכַר. "כִּי הִיא מִתְחַסֶּדֶת עִם חַבְרוֹתֶיהָ".

הָרֶבֶּה חִיֵּךְ. "נוּ, אִם כֵּן, לָמָּה הִיא עוֹף טָמֵא? הֲרֵי הָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים הֵם עוֹפוֹת דּוֹרְסִים אַכְזָרִיִּים, שֶׁהַקָּבָּ"ה לֹא רוֹצֶה שֶׁהָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלָּהֶם תִּדְבַּק בָּנוּ. אֶלָּא שֶׁהַחֲסִידָה מִתְחַסֶּדֶת רַק עִם חַבְרוֹתֶיהָ. כָּל מִי שֶׁהוּא לֹא מֵהַמַּעְגָּל הַקָּרוֹב אֵלֶיהָ - לֹא זוֹכֶה לְרַחֲמִים, וְזוֹ מִדַּת אַכְזָרִיּוּת".

בִּמְגִלַּת הָעֶקְרוֹנוֹת הַבָּאָה שֶׁהֶחְבִּיאוּ אַרְבַּעַת הַיְּלָדִים מִתַּחַת לַמַּרְצֶפֶת, הֵם לֹא קָרְאוּ לְעַצְמָם חֲבוּרַת גּוֹמְלֵי הַחֲסָדִים, אֶלָּא אַנְשֵׁי הַחֶסֶד. לֹא חֶסֶד בְּתוֹךְ חֲבוּרָה, אֶלָּא חֶסֶד שׁוֹפֵעַ, לְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ. לֹא כְּמוֹ הַחֲסִידָה, אֶלָּא כְּמוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ.