אֵיזוֹ חַיָּה אוֹכֶלֶת בְּעֶזְרַת עֵינֶיהָ?

הַצְּפַרְדֵּעַ נִזּוֹנָה מֵחֲרָקִים, עַכְּבִישִׁים, רַכִּיכוֹת וְשִׁלְשׁוּלִים. כַּאֲשֶׁר אֶחָד מִבַּעֲלֵי חַיִּים אֵלּוּ נָע בִּסְבִיבָתָהּ שֶׁל הַצְּפַרְדֵּעַ, מִיָּד הִיא מַשְׁעִינָה עַצְמָהּ עַל רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת וְהַכְּפוּפוֹת, מְרִימָה מְעַט אֶת רֹאשָׁהּ וְאֶת קְצֵה גּוּפָה הַקִּדְמִי, וּמַבְלִיטָה אֶת עֵינֶיהָ. בְּהִתְקָרֵב הַטֶּרֶף מִזְדַּקֶּרֶת הַצְּפַרְדֵּעַ קָדִימָה אוֹ לְמַעְלָה, מְשַׁרְבֶּבֶת אֶת לְשׁוֹנָהּ הַדְּבִיקָה וְלוֹכֶדֶת אֶת הַטֶּרֶף.

לְאַחַר שֶׁהִיא מַכְנִיסָה אֶת מְזוֹנָהּ נֶעֱזֶרֶת הַצְּפַרְדֵּעַ בְּעֵינֶיהָ כְּדֵי לֶאֱכֹל אוֹתוֹ, זֹאת כֵּיוָן שֶׁבֵּין גַּלְגַּלֵּי הָעֵינַיִם הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַצְּפַרְדֵּעַ לְבֵין פִּיהָ מַפְרִיד קְרוּם דַּק בִּלְבַד. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס מָזוֹן לְפִיהָ שֶׁל הַצְּפַרְדֵּעַ, מִתְכַּוֵּץ הַשְּׁרִיר הָאַחְרַאי עַל הַחְזָקַת הָעֵינַיִם בִּמְקוֹמָן, וְהֵן שׁוֹקְעוֹת אֶל תּוֹךְ הַפֶּה וְדוֹחֲקוֹת אֶת הַמָּזוֹן אֶל בֵּית הַבְּלִיעָה שֶׁל הַצְּפַרְדֵּעַ...

כָּךְ אוֹכֶלֶת הַצְּפַרְדֵּעַ לֹא בְּעֶזְרַת שִׁנַּיִם, אֶלָּא בְּעֶזְרַת הָ... עֵינַיִם!