הַאִם מַחְשְׁבִים יוֹדְעִים לַחְשֹׁב?

לֹא, מַחְשְׁבִים לֹא יוֹדְעִים לַחְשֹׁב. מַחְשְׁבִים יוֹדְעִים – לְחַשֵּׁב.

חִשּׁוּב וּמַחְשָׁבָה אֵינָם אוֹתָהּ פְּעֻלָּה, אִם נְדַיֵּק: חִשּׁוּב הוּא רַק צַעַד אֶחָד שֶׁל מַחְשָׁבָה. כְּבָר עֶשְׂרוֹת שָׁנִים שֶׁמַּחְשְׁבִים מְסֻגָּלִים לְבַצֵּעַ פְּעֻלּוֹת חִשּׁוּב מֻרְכָּבוֹת בִּמְהִירוּת וּבְדִיּוּק טוֹבִים בְּהַרְבֵּה מִבְּנֵי אָדָם, אֲבָל כּוֹחַ הַחֲשִׁיבָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם הוּא כּוֹחַ עָצוּם הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכּוֹחַ הַחִשּׁוּב שֶׁל כָּל מְכוֹנָה שֶׁהִיא! בֶּן אָדָם מְסֻגָּל לְהָבִין רַעְיוֹנוֹת מֻפְשָׁטִים וְלֹא מוּחָשִׁיִּים, הוּא יָכוֹל לְנַסּוֹת וּלְהַעֲלוֹת רַעְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים כְּמוֹתָם לֹא רָאָה וַעֲלֵיהֶם לֹא שָׁמַע אַף פַּעַם, הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת כַּמָּה הִתְרַחֲשֻׁיּוֹת וּלְהָבִין אֶת הַכְּלָל לְפִיו הֵן פּוֹעֲלוֹת, וְאִם הוּא נִכְשָׁל פַּעַם וּפַעֲמַיִם הוּא לֹא יַחְזֹר וִיבַצֵּעַ אֶת אוֹתָהּ פְּעֻלָּה פַּעַם נוֹסֶפֶת אֶלָּא יְחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לִפְתֹּר בְּעֶזְרָתָהּ אֶת הַבְּעָיָה. כָּל הַמְּיֻמָּנֻיּוֹת הָאֵלֶּה הֵן רַק חֵלֶק מִמָּה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים כְּשֶׁאָנוּ חוֹשְׁבִים.

הַמַּחְשֵׁב, לְעֻמַּת זֹאת, אֵינוֹ מְסֻגָּל אֶלָּא רַק לִבְדֹּק אֵיזוֹ אֶפְשָׁרוּת, מִבֵּין כָּל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁבְּזִכְרוֹנוֹ, הִיא הָאֶפְשָׁרוּת הַמַּתְאִימָה וְהַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְבִצּוּעַ כָּעֵת.