כֵּיצַד מַלְבִּין הַשֵּׂעָר?

הַשְּׂעָרוֹת אֵינָן כּוֹאֲבוֹת כַּאֲשֶׁר אָנוּ נוֹגְעִים בָּהֶן, זֹאת מִכֵּיוָן שֶׁהַשֵּׂעָר הַנִּמְצָא מִחוּץ לַקַּרְקֶפֶת – מֻרְכָּב מִתָּאִים מֵתִים. הַכְּאֵב שֶׁאָנוּ חָשִׁים כְּשֶׁמּוֹשְׁכִים בִּשְׂעָרֵנוּ, נוֹצָר כְּתוֹצָאָה מִמְּשִׁיכַת שָׁרְשֵׁי הַשֵּׂעָר, הַנִּמְצָאִים מִתַּחַת לְעוֹר הַקַּרְקֶפֶת. גַּם צֶבַע הַשֵּׂעָר נוֹצָר מִתַּחַת לִפְנֵי הַשֶּׁטַח שֶׁל הַקַּרְקֶפֶת – בַּמָּקוֹם בּוֹ הַשֵּׂעָר גָּדֵל.

כָּל שַׂעֲרָה יוֹצֵאת מִתּוֹךְ שַׂקִּיק צַר שֶׁנִּקְרָא: "זְקִיק הַשַּׂעֲרָה". תָּאִים מְסֻיָּמִים בַּשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הַשַּׂעֲרָה מְיַצְּרִים פִּיגְמֶנְטִים כֵּהִים, הַפִּיגְמֶנְט הַזֶּה נִקְרָא 'מֶלָנִין'. צֶבַע הַשֵּׂעָר שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ תָּלוּי בְּעִקָּר בַּכַּמּוּת, בַּטִּיב וּבַפִּזּוּר שֶׁל הַמֶּלָנִין.

כַּאֲשֶׁר בְּנֵי הָאָדָם מִזְדַּקְּנִים, מִסְפַּר הַתָּאִים יוֹצְרֵי הַמֶּלָנִין הוֹלֵךְ וְקָטֵן, וְרַבִּים מִן הַתָּאִים מְיַצְּרֵי הַמֶּלָנִין שֶׁנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים – מְיַצְּרִים פָּחוֹת וּפָחוֹת צֶבַע אוֹ מַפְסִיקִים לַחֲלוּטִין לְיַצֵּר אוֹתוֹ. בְּמַצָּב כָּזֶה הַשֵּׂעָר מַאֲפִיר אוֹ מַלְבִּין.