אֵיךְ מַצְנֵחַ מֵאֵט אֶת הַנְּפִילָה מִן הַשָּׁמַיִם?

כַּאֲשֶׁר אָדָם קוֹפֵץ מִמָּטוֹס הוּא נוֹפֵל בִּמְהִירוּת לְכִוּוּן הָאֲדָמָה וְאֵינוֹ מִתְעוֹפֵף בַּשָּׁמַיִם, כֵּיוָן שֶׁכּוֹחַ הַמְּשִׁיכָה הַמּוֹשֵׁךְ גּוּף קָטָן (הָאָדָם) לְעֵבֶר גּוּף גָּדוֹל יוֹתֵר (כַּדּוּר הָאָרֶץ) פּוֹעֵל עָלָיו בְּחָזְקָה.

אוּלָם הָאָדָם הַזֶּה, הַצּוֹנֵחַ מִמָּרוֹם, אֵינוֹ נִמְצָא בְּתוֹךְ חָלָל רֵיק, אֶלָּא בְּתוֹךְ אֲוִיר. וְהָאֲוִיר, לַמְרוֹת שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנַחְנוּ לֹא שָׂמִים לְכָךְ לֵב, מַפְעִיל הִתְנַגְּדוּת לִתְנוּעָה שֶׁל גּוּפִים בְּתוֹכוֹ (כּוֹחַ זֶה נִקְרָא בַּשָּׂפָה הַמִּקְצוֹעִית 'כּוֹחַ גְּרָר'). תּוּכְלוּ לְהָבִין לְמָה הַכַּוָּנָה, אִם תִּזָּכְרוּ כַּמָּה קָשֶׁה לָלֶכֶת בְּתוֹךְ בְּרֵכַת שְׂחִיָּה, שָׁם מַפְעִילִים הַמַּיִם כּוֹחַ גְּרָר כְּנֶגֶד הַפּוֹסְעִים בְּתוֹכָם.

כּוֹחַ הַגְּרָר תָּלוּי בְּגוֹרְמִים רַבִּים, כְּמוֹ לְמָשָׁל צוּרַת הַחֵפֶץ וּמְהִירוּת הַתְּנוּעָה שֶׁלּוֹ. תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַמַּצְנֵחַ הוּא בְּעֶצֶם לְהַגְדִּיל אֶת כּוֹחַ הַגְּרָר – כְּדֵי לְהָאֵט אֶת נְפִילָתוֹ שֶׁל הַצַּנְחָן, עַד שֶׁעָצְמָתוֹ שֶׁל הַכּוֹחַ הַזֶּה כִּמְעַט תִּשְׁתַּוֶּה לְכוֹחַ הַמְּשִׁיכָה וּתְבַטֵּל אוֹתוֹ. כָּךְ הַחֵפֶץ הַנּוֹפֵל לֹא יִפֹּל מַהֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶלָּא יִצְנַח בִּמְהִירוּת קְבוּעָה וְאִטִּית עַד שֶׁיַּגִּיעַ לָאֲדָמָה בְּשָׁלוֹם.