ההכנות בעיצומן

השנה, אולי יותר מבשנים קודמות, התעוררתי לחשיבות ההכנות לחג. הרבה פעמים אנו ´פתאום´ מוצאות את עצמנו בכניסת החג, או לחלופין עסוקות עד מאוד בהכנות חומריות (שהן מאוד חשובות!), ואיננו מספיקות לתת את הדעת על מהות החג המתקרב, או לעשות הכנות פנימיות ורוחניות. השנה שמתי לב לכך שנעשו כל כך הרבה הכנות על ידי בני ישראל לקראת מתן תורה, והדבר עורר אותי ללכת בעקבותיהם. אנו מאמינים כי התורה היא נצחית, וממילא הוראותיה נוגעות לכל אחד ואחת מאתנו כל הזמן, ובפרט בזמן שאנו נמצאים באותה תחנה של ´רכבת-הזמן´, בה נמצאו בני ישראל באותה העת.

מכל ההכנות והשלבים שקדמו לקבלת התורה, נעמוד רק על נקודה אחת – חניית בני ישראל במדבר סיני. חז"ל מבחינים בכך שעל חנייתם כתוב: "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט, ב וברש"י), בלשון יחיד, ומסיקים מכך שחנייתם היתה "כאיש אחד בלב אחד". הצורך להגיע לאחדות ישראל הוא רעיון מוכר, וייתכן שבדברים הבאים לא יהיה הרבה מן החידוש. עם זאת, רז"ל אמרו שהבית השני חרב בעוון "שנאת חנם" ו"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו", ועל כן כמדומה שכדאי שוב ושוב לעסוק בנושא, הן כדי שנזכה לקבל את התורה מחדש בכל יום, והן כדי שנזכה לגאולה שלימה, תיכף ומיד ממש.

כאיש אחד בלב אחד

הביטוי "כאיש אחד בלב אחד" מתפרש בפשטות כצוותא ואהבה. אמו"ר שליט"א העיר על ביטוי זה הערה נוספת: אם נתבונן בלבו של האדם, נגלה שהוא מורכב מארבעה חלקים – שתי עליות ושני חדרים. לכל חלק בלבו של האדם יש פונקציה, תפקיד ואופן תפקוד שונה. רק אם כל חלק עושה את תפקידו הייחודי, בשילוב עם שאר החלקים, מתפקד הלב כמו שצריך.

בעיסוק ב´אחדות ישראל´, ייתכן ואנו לפעמים מחליפים את המושג ב´אחידות ישראל´, ולא היא: "האחדות אין משמעה בשום אופן איבוד הנקודות המיוחדות לכל קבוצה, יש לשמור על הייחוד, תוך כדי אהבה ואחווה ושלום ורעות בין הקבוצות השונות. זוהי האחדות האידיאלית" (האדמו"ר מטאלנא, "המה ינחמוני", דברים עמ´ 201). והוא מוסיף שם: "צריך להיזהר מאוד בשני הקצוות: לא להתאחד עד כדי מיזוג העלול לטשטש את המחיצות שהן כה חשובות. ומצד שני, לא לתת למחיצות ולהבדלים להפריע לנו להכניס את כל גווני הקבוצות אל תוך מעגל האחדות השלם של כלל ישראל".

עם ישראל מורכב מקבוצות רבות – שבטים. לכל שבט דגל משלו, עם צבע שונה, ולכל שבט גם מקום חנייה מיוחד, המוקצה רק לו. דבר אחד מאחד את כל הקבוצות הללו – החנייה מסביב למשכן. עבודת ה´ היא המרכז סביבו סובבים חייהם של כל ישראל, אך הכיוון אליו כל אחד פונה כדי לשאת את פניו לכיוון הקודש – שונה בהתאם למיקומו.

שנזכה כולנו לגלות את חלקנו הייחודי בתורה, ולהתאחד כולנו יחד לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.