אלמלא הם, לא יכולנו ללמוד

קורה לא פעם שהתקשורת נטפלת לקבוצת נערים או לאנשים ברחוב אשר, לפחות ממבט של מי שאינו מבין את פשר המושג "חוקות הגויים", לא מכבדים כיאות את זכר הנופלים בצפירת יום הזיכרון.

אולם מי ראוי לייצג את הציבור יותר ממרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אשר נהג תמיד לכבד את זכר הנופלים והחללים. לפני שנתיים, בבוקרו של יום רביעי, ג´ באייר, לאחר שיעור בהלכה שנשא בבית המדרש בביתו, ערך מרן אשכבה לחללי צה"ל ו"מי שברך" לחיילי צה"ל.

"אל מלא רחמים, המרחם על כל בריותיו, הוא יחוס ויחמול וירחם על נפש חיילי ישראל שנהרגו בכל בימים האלה", קרא מרן בתפילה נרגשת, "הקב"ה יצרור בצרור החיים את נשמתם, בגן עדן תהיה מנוחתם, הקב"ה ירחם עליהם ויקומו בתחיית המתים וכן יהיה רצון ונאמר אמן".

מרן עבר לברך את חייל צה"ל כיום והבהיר כי זכותם של החיילים היא בכך שהם מאפשרים לרוצים לשבת ולהגות בתורה.

"מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך וישמור וינצור את כל חיילי ישראל העומדים על המשמר, לזכות אותנו, אלמלא הם, לא יכולנו ללמוד תורה, היינו תחת העריצים הרשעים האלה צוררי ישראל. הקדוש ברוך הוא ישמור אותם ויחיה אותם כי השם אלוקיכם הולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם", בירך מרן.

מרן זצ"ל ידע היטב לשלב בין הערכה עצומה ללימוד התורה, ובין הכרת תודה והערכה למוסרים את נפשם להגן על העם היושב בציון, ובכללו הלומדים.