החידה של ענת הראל

לאחרונה נצפתה השדרנית ענת הראל, 43, בקהל של שיעור התורה השבועי של הרב זמיר כהן ברמת אביב. מיד לאחר מכן, ראיין אותה המנחה משה חיים לערוץ הידברות, והיא סיפרה בקצרה על תהליך ההתקרבות שלה ליהדות. בניגוד להרבה אמנים אחרים, שמנהלים חיים 'כפולים', כאנשים שמתקרבים ליהדות ובוחרים להסתיר זאת מעיני הציבור, הראל גוללה בחפץ לב את תהליך ההתקרבות שלה. "זו אמנם הפעם הראשונה שאני פוקדת את השיעור הזה כאן ברמת אביב", סיפרה, "אבל השיעורים של הרב זמיר אינם חדשים לי כלל. למעשה, אני צופה קבועה מאז שנת 2004, כשהערוץ עוד היהבחיתוליו".זאת ועוד, בסוף השיעור, היא הוסיפה בהתרגשות: "אני נדהמת... אמרו לי שמגיעים לכאן כמויות של אנשים, שממש צפוף. אבל הרגשתי שזה היה פשוט מדויק. נכון, מגיעים לכאן המון אנשים, אבל האווירה כאן כל כך נעימה...זה פשוט מדהים. לרגע לא הרגשתי שצפוף לי כאן".

נשמע לכם מפתיע? אז רק שתדעו, את הקשר שלה עם 'הבוס', מתארת הראל כמשהו עתיק יומין, שהתחיל מבחינתה עוד מילדות. "בתחושה שלי, אני 'נולדתי איתו'. הוא פשוט תמיד היה שם, מאז שאני זוכרת את עצמי. אני זוכרת למשל בגיל צעיר מאוד, איך הייתי באה בכל יום ומספרת לאמא שלי על ההפתעות הקטנות שהיו לי היום, ואמא היתה אומרת לי: 'תפסיקי לעשות מכל צירופי המקרים האלה סיפור! זה רק מקרה! את לא מבינה?', אבל עמוק בתוכי תמיד ידעתי שיש משהו מעבר, והוא תמיד היה חלק מנוף חיי".

את הבית שבו גדלה, מתארת הראל כבית חילוני לחלוטין, אף שלתקופה קצרה גם כילדה חילונית היא זכתה לגור בשכונת גאולה בירושלים, שהיום נחשבת למעוז החרדיות. הראל מתגוררת כיום במודיעין ולה שני ילדים: דניאלה, שהיא הבכורה, בת 15, ואריאל, בן 10.5 שלדבריה של הראל "הוא העתק מדויק שלי באופי שלו ושנינו גם נולדנו באותו התאריך העברי, שהוא גם תאריך הולדתו של הרבי מלובביץ', י"א בניסן".

את העיסוק שלה בתחום התקשורת והרדיו, החלה הראל בשנת 1996, כבת לאם ירדנה הראל ז"ל, שהיתה דוברת רשות השידור וממקימי 'רשת', זכיינית הטלויזיה. ב'קול ישראל' היא עובדת כבר שבע עשרה שנה, כשדרנית, קריינית ועורכת מוסיקה, ובנוסף, יש לה גם תכנית אישית שהיא מגישה כל יום חמישי בשבוע בשעות הערב, שנקראת 'מחלף הראל' ב-FM88. "לשדר ברדיו זה היה החלום השני שלי", היא מסבירה. "החלום הראשון תמיד היה לעסוק במשחק, ולכן אני גם לומדת היום בבית הספר למשחק של ענת ברזילאי".

ראוי לציין, שמלבד ההתקרבות ההדרגתית שלה ליהדות לאחרונה, בימים אלה, מושקעת הראל רובה ככולה בפרויקט הצלת חיים מרגש של ילד בן שבע, החולה במחלה נדירה. "לפני כשלושה שבועות פנה אלי אמן בשם אלכס אייזנברג, דרך הפייסבוק, וסיפר לי את הסיפור של הילד הזה וביקש את עזרתי בעניינו של הילד החולה". מאז, כבר חודש, שהראל מגויסת לעזור לאביאל חיים בקמן, ילד בן שבע מכרמיאל, החולה במחלת דם נדירה, שרק 2000 איש בכל העולם חולים בה. לאביאל יש עוד שלושה אחים קטנים, אבל נכון להיום דומה שהפוקוס העיקרי של הוריו מושקע רק בו. כך למשל, לצורך הטיפולים בו, הם טסו איתו לניו יורק, כדי שיעבור ניתוח להשתלת מוח עצם, בתקווה שזה יעזור, כשהם משאירים בארץ את שלושת אחיו הקטנים עם האחות של אמו. "כרגע הם זקוקים לתרומות של כסף כדי שיוכלו להמשיך בהליך הרפואילהצלתו", מסבירה הראל. "אני עובדת בשביל הפרויקט הזה בכל דרך אפשרית, ובכל רגע פנוי שיש לי. מהבוקר ועד הבוקר שלמחרת. אני לא מכירה בכלל את העוצמות האלה של הנתינה, של הרצון לעזור. אני עושה את כל זה בשביל ילד, שהוא אפילו לא הילד שלי, וזה מרגש אותי כל כך...".

נכון לעכשיו הראל הצליחה להרים מופע שלם שנקרא 'רוק שואו למען אביאל', שהשתתפו בו מוזיקאים רבים וטובים, כמו מני בגר, להקת סטלה מאריס והגיטריסט יוסי סאסי מלהקת אורפנלנד וההרכב שלו, שי ברוך ולהקת High Voltage. מלבד זאת, היא עובדת כרגע גם על מופעי התרמה נוספים, כמו מופע רוק שייקרא 'לילה לבן אור לאביאל', מופע זמר ים תיכוני וערב של יוצרי מוזיקה אלטרנטיבית.

בתוך כך, מתארת הראל איך היא מרגישה שלאחרונה דלתות נפתחות לה בלי סוף בקשר לסיפור ההצלה הזה. כך למשל, היא מספרת: "לפני שבועיים החלטתי לנסוע לכנסת כדי לפעול עבורו גם שם. אלא שבאותו היום כשהגעתי, הגיעו לשם לביקור חשוב גם נשיא צרפת, מר הולנד, והכניסה לא הותרה לאף אחד, אפילו לאחמי"ם. שנייה לפני שעמדתי להתייאש וחשבתי שכבר אין סיכוי, חברתי אסנת מידן, שעובדת שם, הצליחה להכניס אותי בעזרת מפלגת ש"ס, אחרי שהיא הפכה את העולם עבורי. לפעמים אני כבר לא יודעת איך להכיל את כל הטוב של 'הבוס' הטוב כלפיי, את הדלתות שנפתחות פתאום, את החסד שהוא עושה איתי. קטונתי, כל כך קטונתי... אני לא מכירה דבר כזה. זה לא מהעולם הזה. אחים שלי מסתלבטים עליי וקוראים לי 'המשיח'. מצד אחד זה מדהים ומצד שני זה פשוט גדול ונורא".

במהלך הראיון מעידה על עצמה לא פעם הראל שהיא "לוחמת". כשמתוודעים קצת לסיפור החיים שלה, קשה שלא להסכים עם זה, וקל להבין מדוע היא מתגייסת כל כולה עבור הסיפור של אביאל הקטן. "כשהייתי בת 25, אמא שלי נכנסה יום אחד הביתה ואמרה לי: 'תקשיבי, גילו אצלי סרטן השד'. אני זוכרת את הרגע הזה כאילו הוא היה אתמול. היא ישבה על המיטה ואני עמדתי, והייתי פשוט המומה. אחרי שהתעשתי קצת, הדבר היחיד שהצלחתי לשאול היה: 'זה תורשתי?', אמא כעסה עליי וקראה לי 'אגואיסטית'". בהמשך, כאשר המצב של אמה החמיר, והיא שכבה על ערש דווי, הרהיבה הראל עוז בנפשה ושאלה את אמה אם היא מפחדת למות. "היא כעסה עליי", נזכרת הראל. "כי חייבתי אותה להתמודד עם השאלות הכי קשות, אלה שאנשים בורחים מהן כל החיים, ברגע הכי קריטי בחיים שלה". מספר ימים מאוחר יותר נפטרה אמה ומאז החל מסע לא מודע לעבר משמעות ואמת בחיים של הראל. "אני בן אדם נורא אמיתי וישר, שלא יכול לחיות עם שקר. אפילו לא עם חוב של שקל. זה מציק לי, והיום בדיעבד אני פתאום מבינה כל מיני דברים על החיים שלי, כמו למה כל החיים ברחתי מפרסום עד ששכנעתי את עצמי שאני צריכה את זה, ולמה הגעתי לכל זה רק בגיל 43, אחרי כל כך הרבה סבל וכאב. אלה אורות כל כך גדולים, אי אפשר לתאר בכלל. מאז ראש השנה האחרון החיים שלי התהפכו בזכות היהדות הזאת. זה משהו שמפחיד ומרגש אותי כאחד. פתאום הכל ברור לי, הכל טוב. אני לא מכירה מציאות כזאת...".

את המצב שלה, נכון לעכשיו, מתארת הראל במילה אחת: "אני חידתית, כמו שהאמן עובדיה חממה היטיב להגדיר את זה ", היא מסבירה." איפשהו באמצע, בין דתיה לחילונית. אני מקווה שמאוד בקרוב גם אתחיל לשמור שבת, אני מתחילה להרגיש כבר כמה אני זקוקה לה".