פרשת אחרי מות לילדים

"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא טז, ל)

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, הָיָה מִקְצוֹעַ שֶׁנִּקְרָא "שׁוֹמֵר לַיְלָה". תַּפְקִידוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר הַלַּיְלָה הָיָה לָשֶׁבֶת בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה בִּמְקוֹם מִסְתּוֹר, וְלִשְׁמֹר עַל הַחֲנֻיוֹת מִפְּנֵי גַּנָּבִים.

לַיְלָה אֶחָד הַשּׁוֹמֵר הִבְחִין בְּגַנָּב הַמִּתְקָרֵב לְאַחַת הַחֲנוּיוֹת. אָמַר הַשּׁוֹמֵר לְעַצְמוֹ: "לָמָּה לְהַפְחִיד אוֹתוֹ כְּבָר עַכְשָׁו, עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא גָּנַב? הֲרֵי הוּא יִבְרַח מִמֶּנִי! אֲחַכֶּה עַד שֶׁהוּא יִגְנֹב, וְאָז אֶתְפֹּס אוֹתוֹ!"

בֵּינְתַיִם פָּרַץ הַגַּנָּב אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס לַחֲנוּת.

אָמַר הַשּׁוֹמֵר הָעַצְלָן לְעַצְמוֹ: "אֲחַכֶּה רַק עַד שֶׁהַגַּנָּב יְמַלֵּא אֶת הַשַּׂק בִּסְחוֹרָה, וְאָז אֶתְפֹּס אוֹתוֹ עִם הַשָּׁלָל בַּיָּדַיִם".

הַגַּנָּב הִמְשִׁיךְ בַּמְּלָאכָה, מִלֵּא אֶת הַשַּׂק בִּסְחוֹרָה וּפָנָה לָצֵאת מֵהַחֲנוּת.

חָשַׁב הַשּׁוֹמֵר: "נִרְאֶה לִי שֶׁכְּדַאי לְחַכּוֹת עַד שֶׁהַגַּנָּב יִתְקָרֵב אֵלַי קְצָת יוֹתֵר, וְאָז אוּכַל לִתְפֹּס אוֹתוֹ בְּקַלּוּת".

אֲבָל בֵּינְתַיִם קָפַץ הַגַּנָּב, בָּרַח וְנֶעֱלַם.

הַשּׁוֹמֵר הִתְחִיל לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַגַּנָּב, אֲבָל הוּא לֹא הִצְלִיחַ לִתְפֹּס אוֹתוֹ. בַּסּוֹף הָיָה הַשּׁוֹמֵר צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לְבַעַל הַחֲנוּת קְנָס עַל שֶׁלֹּא שָׁמַר עַל הַחֲנוּת כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.

כָּךְ מֻסְבָּר בַּסֵּפֶר "גְּוִילֵי אֵשׁ":

לִפְעָמִים אָדָם חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: "בֵּינְתַיִם אֲנִי יָכוֹל לֹא לָשִׂים לֵב לָעֲבֵרוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁלִּי, אֶחֱזֹר בִּתְשׁוּבָה רַק אַחֲרֵי שֶׁאֶעֱשֶׂה עֲבֵרָה גְּדוֹלָה". בֵּינְתַיִם מְמַלֵּא הַיֵּצֶר הָרָע אֶת הַשַּׂק, וּמַחְטִיא אֶת הָאָדָם שׁוּב וָשׁוּב – וְהָאָדָם עֲדַיִן חוֹשֵׁב שֶׁיּוּכַל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה בְּלִי הַפְרָעוֹת, כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן. כָּךְ הוּא דּוֹחֶה וְדוֹחֶה אֶת הַתְּשׁוּבָה עַד לְחֹדֶשׁ אֱלוּל, וְאָז הוּא מִתְעַצֵּל וְדוֹחֶה אֶת הַתְּשׁוּבָה לִימֵי הַסְּלִיחוֹת, וְאַחַר-כָּךְ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּבַסּוֹף – לְיוֹם הַכִּפּוּרִים...

אֲבָל כְּשֶׁמַּגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, פִּתְאוֹם מִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא מוּכָן לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה, כִּי הַלֵּב שֶׁלּוֹ כְּבָר שַׁיָּךְ לַיֵּצֶר הָרָע, וְקָשֶׁה לוֹ לְהִשְׁתַּנּוֹת. וְכָךְ עוֹבֵר גַּם הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּלִי תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית.

הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ לֹא מַתְחִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. כְּבָר עַכְשָׁו – אִם אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרוֹת קְטַנּוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ נִכְשָׁלִים בָּהֶן – נַעֲצֹר מִיָּד אֶת הַגַּנָּב, הַיֵּצֶר הָרָע, וְנִזָּהֵר גַּם מֵעֲבֵרוֹת קְטַנּוֹת. אִם נִזָּהֵר בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה שֶׁלֹּא לָתֵת לַיֵּצֶר הָרָע לִגְנֹב מֵאִתָּנוּ אֶת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ, אֶת הָרָצוֹן, אֶת הַקְּדֻשָּׁה – אָז בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִזְכֶּה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית שֶׁמַּגִּיעָה עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד.