פרשת וישלח לילדים

"וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית קֵל" (בראשית לה, ג)

קְבוּצַת יְלָדִים עָמְדָה לְיַד עַמּוּד גָּבוֹהַּ.

"נִרְאֶה מִי יַצְלִיחַ לְטַפֵּס עַד רֹאשׁ הָעַמּוּד!" אָמַר אַחַד הַיְלָדִים.

"אֲנִי אַצְלִיחַ!" "אֲנִי אַצְלִיחַ!"

"אַתָּה לֹא תַּצְלִיחַ, רַק אֲנִי!"

כָּךְ קָרְאוּ הַיְלָדִים זֶה אֶל זֶה, וְהִתְחִילוּ לְטַפֵּס.

יַעְנְקִי הִתְחִיל לְטַפֵּס רִאשׁוֹן. הוּא טִפֵּס וְטִפֵּס, וּלְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת הֵרִים אֶת הָרֹאשׁ לְמַעְלָה, רָאָה כַּמָּה הַרְבֵּה נִשְׁאַר לוֹ לְטַפֵּס עַד רֹאשׁ הָעַמּוּד וְקִבֵּל סְחַרְחֹרֶת. מֵרֹב יֵאוּשׁ הוּא יָרַד מֵהָעַמּוּד.

אַחֲרָיו טִפֵּס שַׁיְקֶה. הוּא טִפֵּס וְטִפֵּס, אֲבָל גַּם הוּא הִתְיָאֵשׁ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל כַּמָּה רָחוֹק הוּא עֲדַיִן מֵרֹאשׁ הָעַמּוּד.

כָּךְ קָרָה גַּם לַיְלָדִים הָאֲחֵרִים. אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לְרֹאשׁ הָעַמּוּד, חוּץ מִיֶּלֶד אֶחָד – יְהוֹנָתָן.

יְהוֹנָתָן טִפֵּס וְטִפֵּס עַד שֶׁהִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לְרֹאשׁ הָעַמּוּד.

"אֵיךְ הִצְלַחְתָּ?" שָׁאֲלוּ כָּל הַיְלָדִים בְּהִתְפַּעֲלוּת.

עָנָה לָהֶם יְהוֹנָתָן: "אֲנִי לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי כָּל הַזְּמַן כַּמָּה נִשְׁאַר לִי עוֹד לְטַפֵּס, אֶלָּא הִסְתַּכַּלְתִּי כַּמָּה כְּבָר הִצְלַחְתִּי לַעֲלוֹת. בְּכָל פַּעַם שֶׁרָאִיתִי שֶׁהִתְקַדַּמְתִּי קְצָת, זֶה נָתַן לִי כֹּחַ וּמֶרֶץ לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְרֹאשׁ הָעַמּוּד".

כְּשֶׁגָּדַל הַיֶּלֶד הַזֶּה, הָיָה לְגָאוֹן גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם – רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְבְּשִׁיץ.

זֶהוּ בְּעֶצֶם סוֹד הַהַצְלָחָה שֶׁל כָּל אֶחָד. הַיֵּצֶר הָרָע אוֹמֵר לָאָדָם: "אֵינְךָ לוֹמֵד מַסְפִּיק, אֵינְךָ מִתְקַדֵּם, עֲדַיִן לֹא שִׁנִּיתָ אֶת הַטֶּבַע הָרָע שֶׁלְּךָ.

צָרִיךְ לַעֲנוֹת לוֹ וְלוֹמַר: "אַל תְּבַלְבֵּל בַּמֹּחַ, וַדַּאי שֶׁהִתְקַדַּמְתִּי. אַף שֶׁהִשְׁתַּנֵּיתִי רַק מְעַט – מָחָר אֶתְקַדֵּם עוֹד קְצָת, וְכָךְ אַמְשִׁיךְ לִגְדֹּל עַד שֶׁבַּסּוֹף אֶצְמַח לְתִפְאָרָה".

גַּם הָעֵץ שֶׁצּוֹמֵחַ בֶּחָצֵר גָּדֵל כָּל יוֹם, אֲפִלּוּ שֶׁאָנוּ לֹא שָׂמִים לֵב לְכָךְ. רַק מִי שֶׁלֹּא גָּר לְיַד הָעֵץ, וְיַגִּיעַ לְבַקֵּר בֶּחָצֵר אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ – יִתְפַּעֵל וְיֹאמַר: "אוֹהוֹ, כַּמָּה יָפֶה גָּדַל הָעֵץ הַזֶּה!"

"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" – כָּל אֶחָד מִתְקַדֵּם בְּכָל יוֹם, וכַּעֲבֹר תְּקוּפָה נִרְאֶה כַּמָּה הִשְׁתַּנֵּינוּ וְצָמַחְנוּ לְתִפְאָרָה!