פרשת תולדות לילדים

"אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר
לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ 
רַק-טוֹב" (בראשית כו, כט)

אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים וְהָעֲבָדִים שֶׁלּוֹ אָמְרוּ לְיִצְחָק אָבִינוּ: "יָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת לְךָ דְּבָרִים רָעִים מְאֹד, אֲבָל לֹא עָשִׂינוּ. מַגִּיעָה לָנוּ עַל זֶה תּוֹדָה רַבָּה!"

אֶת רִשְׁעוּתָם שֶׁל הַגּוֹיִים שֶׁרוֹצִים כָּל הַזְּמַן לְהָרַע לַיְהוּדִים, נָבִין לְפִי הַמָּשָׁל הַבָּא, הַמּוּבָא בְּמִדְרַשׁ רַבָּה:

בְּאַחַד הַיָּמִים אָכַל הָאַרְיֵה חַיָּה לְתֵאָבוֹן. לְפֶתַע, בְּאֶמְצַע הָאֹכֶל, נִתְקְעָה לוֹ עֶצֶם בַּגָּרוֹן. הָאַרְיֵה לֹא הִצְלִיחַ לִבְלֹעַ אֶת הָעֶצֶם, וְגַם לֹא לְהָקִיא אוֹתָהּ הַחוּצָה.

"הַקְשִׁיבוּ, הַקְשִׁיבוּ!" קָרָא הָאַרְיֵה בְּקוֹל חָנוּק אֶל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, "מִי שֶׁיַּצְלִיחַ לְהוֹצִיא אֶת הָעֶצֶם מֵהַגָּרוֹן שֶׁלִּי, יְקַבֵּל פְּרָס גָּדוֹל!"

וְאָז הִגִּיעַ עוֹף מִצְרִי, שֶׁמַּקּוֹרוֹ דַּק וְאָרֹךְ. "אֲנִי אַכְנִיס אֶת הַמַּקּוֹר שֶׁלִּי לַפֶּה שֶׁל הָאַרְיֵה, וְאוֹצִיא אֶת הָעֶצֶם מֵהַגָּרוֹן", הִבְטִיחַ הָעוֹף. אָמַר – וְעָשָׂה.

הִכְנִיס הָעוֹף אֶת רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַפֶּה שֶׁל הָאַרְיֵה וְהוֹצִיא אֶת הָעֶצֶם בְּמַקּוֹרוֹ. עַכְשָׁו יָכֹל הָאַרְיֵה לִנְשֹׁם לִרְוָחָה. "סְלִיחָה, אֲנִי מְחַכֶּה לַשָּׂכָר שֶׁהָאַרְיֵה הִבְטִיחַ לִי", אָמַר הָעוֹף בְּנִימוּס.

"מָה?" שָׁאַל הָאַרְיֵה. "הֲרֵי קִבַּלְתָּ כְּבָר אֶת שְׂכָרְךָ! הִכְנַסְתָּ אֶת רֹאשְׁךָ לְתוֹךְ לֹעַ הָאֲרִי וְיָצָאתָ מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם! עָלֶיךָ לְהוֹדוֹת לִי עַל שֶׁלֹּא טָרַפְתִּי אוֹתְךָ – וְתַשְׁלוּם הִנְּךָ רוֹצֶה?"

כָּאֵלֶּה הֵם הַגּוֹיִים. בְּעֶצֶם, הֵם רוֹצִים כָּל הַזְּמַן לְהָצִיק לַיְהוּדִים, וּמַרְגִּישִׁים שֶׁאִם הֵם מִתְאַפְּקִים וְלֹא עוֹשִׂים צָרוֹת – זֶה חֶסֶד גָּדוֹל מִצִּדָּם.

וְהִנֵּה, עַם יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם לָנֶצַח, בֵּין כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁרוֹצוֹת כָּל הַזְּמַן לִבְלֹעַ אוֹתוֹ וּלְהָרַע לוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּרַחֲמָיו מַצִּיל אוֹתָנוּ מִיָּדָן.