הרב זמיר כהן - השיעור השבועי
משיעורי מרן: הניצחון בזכות הלומדים
גם אדם שמקפיד על מצוות עלול להיחשב כאפיקורס אם חושב שתלמידי החכמים אינם מועילים לו בלימודם. משיעורי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ולעילוי נשמתו
- מרן הרב עובדיה יוסף
- ח' כסלו התשע"ד
כתיב (ישעיהו נה, ז) ´יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה´ וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח´. על הרשע לעזוב את דרכו הרעה, אך יש אדם שאינו רשע, אלא הינו מתפלל שחרית מנחה וערבית ומקיים את כל המצוות, רק יש לו מחשבות שאינן הגונות.
יש אנשים שמתפללים כדת וכדין, ויתכן שהם לובשים שני תפילין דרש"י ודרבנו תם, ובמחשבתם חושבים על אברכי הישיבות שהם עריקים שאינם הולכים לצבא, מביטים עליהם בעין רעה, אלו מחשבות אוון! זה אפיקורסות ומינות! כמו שאמרו בגמרא (סנהדרין צט סע"ב) היכי דמי אפיקורס? כגון דאמר מאי אהנו לן רבנן, לדידהו קרו לדידהו תנו! כלומר מה אנו מרויחים מהאברכים האלה שיושבים ועוסקים בתורה, הם לומדים בשביל עצמם להתקדם בלימודם, וכי אני מרויח מזה איזה דבר? וכי אני צריך ליהרג במלחמה בשבילם?
אלו מחשבות אוון, כמו אפיקורסות! וכי אתה יודע שאלה שעוסקים בתורה מקיימים את העולם? ´אני חומה ושדי כמגדלות´ (שה"ש ח, י), אני חומה - זו תורה, ושדי כמגדלות - אלו תלמידי חכמים (פסחים פז.)! מי גורם שישראל יוכלו לנצח במלחמות אם לא תלמידי החכמים שלנו? כמו שנאמר ´עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם´, ודרשו בגמ´ מכות דף י (ע"א): אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה! שערים המצוינים בהלכה שבירושלם הם נותנים כח לשכינה, ´תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו´.
אדם שיש לו מחשבות כאלה "מה אני מרויח מאלה שיושבים ועוסקים בתורה וממיתים עצמם באהלה של תורה", נקרא שמו אפיקורס, ועליו מבקש הפסוק ´יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו´.
יש אנשים עם כיפה על ראשם ובתוך ראשם יש שרצים בעוונות הרבים, לא הכיפה קובעת אם האדם דתי או לא, אלא האם יש לו דעות דתיות ומחשבות והשקפות דתיות. על מחשבה כזו יכול להפסיד את כל חלקו בעולם הבא, כמו שאמרו "אין להם חלק בעולם הבא"!
יש שאינם יודעים שתלמידי החכמים מקיימים את התורה, ואחרי שידע יחזור מדעותיו. אך יש אדם שיש לו דעות משלו, הוא חולק על חכמים ועל התורה, אדם כזה הוא כמו קורח! ´בני קורח לא מתו´, בכל דור ודור יש בני קורח כאלה, גם בדורנו. ואיש אוון כזה גם צריך לעזוב את מחשבותיו ולחזור בתשובה שלימה, ולדעת שלומדי התורה הם שמתקנים את העולם ומקיימים אותו, ´אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי´, זו תורה שנאמר בה ´והגית בו יומם ולילה´, בלעדיה חוזר העולם לתוהו ובוהו!
והקב"ה ברחמיו יודע שהעולם צריך לנוח, גם אברכי הכוללים יושבים ועוסקים בתורה עד השעה שתים עשרה - אחד בלילה ועליהם לישון. לכן עשה את העולם כדור, שבאותה שעה באמריקה עדיין יום יושבים ועוסקים בתורה, אם כן אין רגע אחד שהעולם בטל מהתורה ועל ידי כך העולם מתקיים. אם רגע אחד יתבטל העולם מהתורה הוא ייחרב. התורה מקיימת אותו. צריך להחזיק טובה לאברכים שלנו, בזכותם העולם קיים, בזכותם מצליח הצבא שלנו, ובזכותם יש שפע פרנסה וכל הטובות, ´ותלמוד תורה כנגד כולם´.
כשהייתי בתל-אביב הייתי מדבר כעשרים דקות לפני מוסף של שבת, הקהל היו אנשים פשוטים ולא פעם הייתי שומע מהם בגנות תלמידי חכמים אך לא הייתי מגיב. הם היו אומרים מה עושים בחורי הישיבות הבטלנים האלה, וכיוצא בזה. רק מדי פעם הייתי אומר דברי תורה על שבח התורה ולומדיה.
כעבור שנה, אותו אדם שהיה מדבר תמיד נגד האברכים ומקטרג עליהם, בא ואמר לי "אדוני הרב חבל שבאת רק עכשיו, אם היית בא לפני חמש שנים הייתי עושה את בני תלמיד חכם!" כעת בנו לומד באוניברסיטה ואינו יכול לכפר על עוונו, "אך אמסור בידך כל חודש סכום כסף שתחלקו לאברכים תלמידי חכמים. וכך היה, הוא נהפך לאדם אחר".
האנשים אינם יודעים זאת, ולא מחמת רוע לב, היום כל אחד פותח את העיתון בבוקר וקורא מאמרי שטנה ושנאה, כל העיתונים כולם שונאים תלמידי חכמים ותורה, ופעם אחרי פעם מטפטפים לו עד שהוא משתכנע. אך לאחר שישמע את הצד השני של המטבע, ויכיר באמת שכל דברי התורה כגחלי אש, ידע את האמת. וצריך לדון את האנשים האלה לכף זכות שרק בשוגג הם מדברים כך, ´ולכל העם בשגגה´.
צריך לדבר עמם לא בויכוחים, ´אפיקורס ישראל כל שכן דפקר טפי´ [אפיקורס יהודי שמתווכחים עמו, מוסיף בכפירה], אלא ידבר באופן כללי ויאמר את האמת בלי לכחד, ובמשך הזמן השומעים יחזרו בתשובה, ´שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו´ (קהלת יא, א).
וכן נאמר (דברים לב, ב) ´יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי´, כמו המטר בשעה שיורד יורד בזעף וקשה לקבלו אך צומחת ממנו טובה מרובה, כך התורה בשעת מסירת הדברים יש אנשים שקשה עליהם לקבל את הדברים, אך כשיאמרם פעם אחר פעם תראה איך ´ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים´.
נלקט מתוך הספר "מעדני מלך".
(צילום: פלאש 90)