האתרוג המהודר של ר’ מרדכי

איש עני וקשה יום היה ר' מרדכי. פרנסתו נמצאה לו בעמל וביגע, אך הוא לא התלונן מעולם. שמח היה בחלקו, ומכספו המועט הפריש לצדקה ולקיום מצוות.

במצווה אחת מיוחדת הידר ר' מרדכי ביותר: מצוות ארבעת המינים. משיצא חג הסוכות, כבר שלשל רבי מרדכי את האגורה הראשונה. אחריה באו אחרות נוספות במשך השנה כולה - קודש לקניית אתרוג מהודר.

שוב קרב ובא חג הסוכות, ור' מרדכי פתח את קופתו ומנה את המעות. שמחה מילאה את ליבו: סכום נאה הצליח לצבור! ששה רובלים שלמים החזיק עתה בידו. אתרוג יפה יהיה לו השנה.

כשמעותיו בידו, יצא ר' מרדכי אל העיר הסמוכה, אל שוק ארבעת המינים, שם קיווה למצוא, בעז"ה, אתרוג מהודר שבמהודרים.

קלות היו רגליו של ר' מרדכי, ולא חשו כלל בדרך הרחוקה והקשה. כל הזמן שיווה בעיני רוחו את האתרוג שיקנה.

פתאום נפלו עיניו על יהודי שישב על אם הדרך בראש שפוף. כשקרב אליו ר' מרדכי, הרים היהודי את ראשו ופניו נראו נפולות. 'הוא כנראה בצרה', חלף הרהור במוחו של ר' מרדכי. הוא ניגש ליהודי והאיר לו פנים:

"הקרה דבר מה, רבי יהודי?", ביקש לדעת.

האיש החווה תנועת חוסר ישע בידו, אך ר' מרדכי לא הרפה: "ספר לי מה ארע, שמא יהיה בידי לעזור".

העביר היהודי מבט מהיר על בגדיו הדלים של ר' מרדכי ונאנח, אך כדי לא להלבין את פניו סיפר לו: "שואב מים אני, ומוצא אני את פרנסתי בהובלת דליי מים בעזרת סוסי. לפתע צנח סוסי ומת, ואני – אנה אני בא?".

סיים האיש את דבריו, וכתפיו שחו. ליבו של ר' מרדכי נכמר מרחמים.

"ומה מחירו של סוס?", שאל.                                          

"יקר, יקר מאוד", אמר היהודי. "ששה רובלים שלמים. מניין יימצאו לי ששה רובלים בימים טרופים אלו?".

שמע ר' מרדכי דברים אלו, ומבלי להסס הוציא מכיסו את ששת הרובלים שחסך במשך שנה תמימה, והושיט לשואב המים:  "הנה! רואה אתה? ישועת ה' כהרף עין!".

המילים נעתקו מפי היהודי העני, אך כעבור רגע פתח בשטף של ברכות. ר' מרדכי חזר על עקבותיו, לביתו.

"היכן הוא האתרוג?", שאלוהו בני משפחתו.

"השנה", חייך ר' מרדכי אל משפחתו המשתאה ואמר, "זימנו לי מן השמים אתרוג מהודר שאין כמותו"...