לאישה
(בית) קפה עם תובנות
בהיותה נכדה לסבתא הקוראת בקפה, היא החליטה לקחת את הקפה לכיוון אחר לגמרי: אחרי ויתור על החלום הנוצץ בארה"ב לטובת האמת, היא החליטה לפתוח בית קפה מלא דברי תורה ואמונה. ראיון עם עדי שרהבני, מנהלת "תבונות - קפה טוליו"
- אוה הכימיאן
- ד' כסלו התשע"ד
סבתא שלה קוראת בקפה, אבל היא דווקא החליטה לקחת את עניין הקפה למקום אחר. אחרי שעבדה בקפה טוליו, אצל מעביד רחוק מתורה ומצוות ושיגעה אותו שיאפשר לה לקיים הרצאות במקום, היא מחליטה לחלוק את הסיפור שהתרחש מאחורי הקלעים.
מאז ועד היום עברו ארבע שנות עשייה, הכל בהתנדבות ולמען השם יתברך. בספטמבר הזה חוגגים יומולדת. "קפה טוליו", או נכון יותר לומר- "תבונות", לאחר ה"מייק אובר" שעבר על ידי עדי ענבר (היום שהרבני), הוא הלהיט שכבש את אזור התעשייה של פתח תקווה.
האמת שעוד לפני ש"תבונות - קפה טוליו" כבשה את המקום בסערה רוחנית, אותי דווקא מעניין מאין הגיחה אותה בחורה שהפכה את המקום לאימפריה קטנה, ומה חיפשה באזור התעשייה?
100,000$ בשקט
כדי לענות על שאלה זו, חוזרת עדי שנים אחורה. "לאחר הצבא הייתי בסמינר של צהר ומאז התוודעתי ליהדות. כשראיתי את אחד המארגנים שם שכל הזמן דאג להצחיק את הקהל וליצור את האווירה המדהימה שבזכותה רוב באי הסמינר התחזקו, אמרתי לעצמי: ´זה מה שאני רוצה לעשות´. בכלל לא חשבתי שאני צריכה לחזור בתשובה בשביל זה. פשוט היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות", מספרת עדי על הניצוץ שהצית את הלהט לעסוק בקירוב.
אבל ימים עברו והרושם של עדי מהסמינר מעט דעך. "טסתי לארה"ב לעבוד בעגלות ולקחתי איתי את הספר "בגן האמונה" של הרב שלום ארוש. הייתי קוראת אותו בעודי עומדת בעגלת המכירה. לאחר חצי שנה שעבדתי בעגלות בארה"ב נגמרה לי הוויזה , והייתי צריכה לצאת מארה"ב ולחזור שוב על מנת לקבל אשרת שהייה חדשה. לכן חזרתי לארץ בתכנון שלי לתקופה של חודש. בינתיים עבדתי במלצרות ארבע שעות ביום, ככה שלא ישעמם לי מדי ביומיום. בזמן הזה, אחותי, שגרה בארה"ב, סגרה עבורי חוזה על מיקום של עגלת מכירות בקניון ענק ומצליח, מיקום מושלם ליד סנטה קלאוס. זה היה מושלם כי התכוונתי למכור צעצועים לילדים. בתקופת הכריסטמס (חג הנוצרים, המולד) מוצר כזה, במיקום כזה, סוגר 100,000$ בשקט. מי שעבד בעגלות יודע שזה לא סכום דמיוני. אלו הסכומים שמרוויחים בתקופה הזאת. המייבא העיקרי של המוצר בכל ארה"ב היה ידיד שלי והכל היה נראה די סגור... בכריסטמס הקרוב אני מביאה את ה´מכה´ שחלמתי עליה...
"אפילו סבתא שלי ש´קוראת בקפה´, שתחזור בתשובה שלמה אמן, אמרה לי שהיא רואה דג שמן בכוס... שזה אומר הרבה הרבה כסף!".
"אמרתי לקב"ה: בוא נעשה עסק"
במהלך שלושת החדשים הקצרים, בהם עדי חיכתה לעזוב שוב לארץ ההזדמנויות, היא התקרבה עוד מעט אל חיק היהדות. הפעם דרך מרכז רוחני בשם "פסגות", בראשותו של הרב בנימין שחר. "כל הזמן", משחזרת עדי, "הדהד בראשי מה שלמדתי מהספר ´בגן האמונה´ של הרב שלום ארוש... שפרנסה זה משמים, אז למה בעצם לנסוע עד לארה"ב עבור זה... העבודה בעגלות, ובכלל, האווירה הכללית בארה"ב - כולה תאוות ממון. האמריקאים מפסיקים להיראות כמו אנשים ומבחינתך נראים כמו דולרים, עד כדי כך ש´סלזמן´ טוב הוא זה שמצליח למכור את המוצר שלו פי כמה מהמחיר האמיתי".
ואז הגיעה מחשבה אמיצה מצדה של עדי. "אמרתי לקדוש ברוך הוא בוא נעשה ´עסק´ : אני אשאר בארץ ואתקרב אליך ואתה תיקח ממני את התאווה לממון". ואכן היא עמדה במילותיה. לאחר שוויתרה על הנסיעה, לא איחרה להגיע הצעת עבודה מעניינת: ניהול בית הקפה בו עבדה עד כה. "מוצאי שבת אחד היה לי חשק לנסוע לבקר את החברה של אחותי שלא ראיתי הרבה זמן. בעלה הציע לי לבקש מהמשגיח שבסוף היום ידבר קצת דברי תורה... משהו כמו רבע שעה שאולי זה ישפיע על העובדים במקום להתקרב. הצעתי את הרעיון לחברה ולקחנו את הרעיון צעד אחד קדימה. התקשרתי לארגון ערכים שהתלהבו מאוד מהרעיון והסכימו לשלוח לנו מרצים מדי שבוע לבית הקפה". ומשיחה קצרה זה הפך להרצאה ממש, מ´רק לעובדים´ זה הפך לפתוח לקהל כללי מעורב. מתובנות אקראיות הפכו זמנים אלו לאבן דרך בחיי רבים מן המגיעים הקבועים. מאז עזבה עדי את החלום להתעשר בארה"ב היא התעשרה כפל כפליים: זכתה להקים בית של תורה, זכתה לחבוק ילדה מתוקה וזכתה לנהל את חלום חייה: לקרב ולחבק יהודים לחיק היהדות. את העבודה בבית הקפה היא עזבה מזמן, אבל המפגשים ממשיכים גם ממשיכים. אז יש כמובן סדנאות זוגיות, אהבה ומשפחתיות, חינוך ילדים, פיתוח האישיות, פסיכולוגיה ויהדות, תורה ומדע, אקטואליה בפרשה, סיפורי חיים אישיים בעלי מסר לחיים ועוד. "בית ספר גבוה ללימודי אמונה" "השילוב הזה של כוס קפה לצד שיחת עמוקה על תובנות מעשיות לחיים הוא שילוב מנצח!", היא מתרגשת מעצם הדברים כאילו חווה אותם בפעם הראשונה. "לשמוע תכנים מעניינים ובעלי ערך בשילוב הבילוי, האוכל הטוב והאווירה המשפחתית שנוצרה בבית הקפה... זה משהו שאין בכל מקום. את האווירה במקום אי אפשר להסביר. האנשים כבר נהיו משפחה, כשמישהו לא מגיע מיד זה מורגש". "הדור שלנו לוקה בסדר העדיפויות שלו", אומרת עדי. "היום אנשים משלמים כל כך הרבה כסף על סדנאות שמטרתן לפתח ולהעצים את עצמם אבל לא כל כך יודעים מי הם, מאיפה באו ולהיכן הולכים. רק כשאתה יודע מי אתה, אתה יכול להעצים את עצמך-לכיוון הנכון". הראיון מגיע לסיומו ועדי מסכמת בהתרגשות כסוגרת מעגל: "אכן רואים שהפרנסה היא משמים". המקום כולו עומד על התנדבות של אנשים טובים, וגם כשיש קשיים שונים ברוך השם רואים נפלאות כל חודש מחדש. עבורי המקום הזה הפך להיות בית הספר הכי גבוה ללימודי האמונה". |