סיפורים אישיים
החלום שחזר שנית
כיוון שיראת השמים של אותו יהודי לא היתה במיטבה, הרי כשנשאר לבד בביתו בזמן שמשפחתו נפשה, פחז עליו יצרו, והוא החליט לקנות כרטיס לאחת ההצגות בתאטרון המקומי. עד מהרה הגיע לשעריו של בית העלמין היהודי...
- משה מיכאל צורן
- י"א חשון התשע"ד
(צילום: shutterstock)"ויהי הדם בכל ארץ מצרים" (שמות ז כ"א)
האור החיים מבאר שהחידוש בכך היה, שלמרות שהיו נוטלים את הדם ממקום אחד ונותנים אותו במקום אחר, נשאר הדם כמות שהוא, הגם שכל דבר שיהיה ממעשה שדים יבטלהו שינוי מקום. ללמדנו שדבר ה ניצב על מקומו בכל מקום ובכל מצב, בכל עת ובכל שעה. וגם בשעה שאדם יורד ומתדרדר, רח"ל, ועוזב את השם, הקב"ה עדיין נמצא איתו.
שמעתי סיפור שהתרחש באמריקה, וכשסיפרתי אותו לגיסי, מרן הגר"ח קניבסקי, הגיב הגאון ואמר שכיוון שמדובר באדם שקיים מצוות כיבוד-חכמים, אפשר להאמין להתרחשותו של סיפור שכזה.
באמריקה נהוג שבתקופת הקיץ יוצא הציבור החרדי להרים, כדי להעביר שם את תקופת הקיץ הקשה. ברם, כאשר מדובר במשפחה שבה בעל הבית עובד ואין הוא יכול להרשות לעצמו להפסיק את העבודה, מקובל שהאשה והילדים יוצאים להרים, והבעל נשאר במקום העבודה, ורק בשבתות הוא מצטרף אל אשתו וילדיו.
גם האיש שעליו אנחנו מדברים נהג כך, והביא את בני משפחתו אל ההרים, והוא-עצמו חזר לעבודתו. מה שקרה הוא שכיוון שיראת השמים שלו לא היתה במיטבה, הרי כשנשאר לבד בביתו, פחז עליו יצרו, והוא החליט לקנות כרטיס לאחת ההצגות שהיתה בתיאטרון המקומי.
הלה רכש כבר את הכרטיס, אולם כשהגיע לתיאטרון הבחין שיש עוד שעה שלימה עד תחילת ההצגה. כיוון שבאמריקה לא נוהגים לבזבז את הזמן, חיפש האיש מה לעשות, והחל לטייל ברכבו מחוץ לבניין התיאטרון, ששכן בפאתי העיר.
ועד מהרה הגיע לשעריו של בית העלמין היהודי...
עוד מעט מתחילה ההצגה...
במרכז בית העלמין היה אוהל-צדיקים, וכיון שאחרי הכל יהודי נשאר יהודי, החליט לומר פרק תהלים על קברו של אותו צדיק הקבור שם.
בהתקרבו למקום, ראה שבאוהל זה קבור הרב מצעהלם. בכניסה לאוהל קנה האיש נר, הדליק על הקבר, ואמר פרק תהלים.
משראה שאו-טו-טו עובר הזמן, ועוד מעט ההצגה מתחילה, מיהר לצאת מבית העלמין, נכנס לרכבו, וניסה להתניעו. והנה, מנוע הרכב אינו פועל...
הוא מנסה שוב ושוב, והמנוע לא מותנע. האיש יוצא מהאוטו, מנסה לבדוק את הרכב מכל הכיוונים, אבל אינו מוצא שום דבר חריג. ולמרות זאת, המנוע אינו פועל.
מרוב מאמץ נרדם מיודענו על ספסל הרכב, ויישן.
והנה בחלומו הוא רואה זקן בעל הדרת פנים, הניגש אליו ואומר לו: יהודי יקר, כל עוד הנר דולק על הקבר, אתה לא תלך להצגת התיאטרון - - -
האיש נבעת והתעורר משנתו, והיה בטוח שאין זה אלא דברים בטלים.
ושוב נגלה אליו הזקן
הוא מנסה שוב להתניע את הרכב, והאוטו - שהיה חדש - אינו מוכן לפעול. ושוב הוא נרדם, מרוב המאמץ.
ושוב נגלה אליו הזקן ההוא, בעל הדרת הפנים, ואומר לו כל עוד הנר דולק על הקבר, אתה לא תלך להצגה.
כשהתעורר הפעם משנתו, הבין כבר שמדובר במשהו רציני, וחזר לאוהל שבו הדליק את הנר. בחלקת האוהל מצא כמה תמונות מקלסתרו של הצדיק הקבור שם.
האיש מביט בתמונות, וכמעט שמתעלף. היה זה הזקן שנגלה אליו בחלום!
להצגה הוא כבר לא הלך, ובמקום זה חזר בתשובה שלימה!
כאמור, כשסיפרתי את המעשה להגר"ח קניבסקי, אמר לי הגר"ח שהיהודי הזה בהדלקת הנר ובאמירת התהלים על קברו של הרב מצעהלם, קיים מצוות כיבוד חכמים, ולכן אפשר שהסיפור הזה התרחש.