המבזקן של ערוץ 2: בחזרה לכיפה

השבוע החליט עופר חדד, כתב חדשות ערוץ 2 ואחד המבזקנים הבולטים בו, להחזיר את הכיפה, לאחר שש שנים של נתק לא מוחלט. הוא כתב על כך באופן גלוי ומעניין בעמוד הפייסבוק שלו, וזו לשונו: "כבר שש שנים אנחנו לא ביחד. לפחות לא באופן רשמי. ממעטים להראות בפומבי, אלא אם כן ממש חייבים ואין ברירה. נמנעים מהגדרות וכותרות עד כמה שאפשר. ביחד אבל לחוד.

"אמרו עליה כל מיני דברים שמאוד הפריעו לי. שיש לה דעות ואמירות שלא תמיד מייצגות אותי ואת מה שאני מאמין בו. שיש לה חברים שלא תמיד היה בא לי ששמי ייקשר בהם. ולא משנה כמה הכרתי אותה, ולא משנה שידעתי היטב שרוב הדברים שמספרים עליה רחוקים ממי שהיא באמת - לא הצלחתי להשתחרר מזה, וזה התחיל להעיב על היחסים. אז במשך שנים, פשוט העדפתי להשאיר את הקשר בינינו בווליום נמוך. עם מינימום נראוּת. בתא הכפפות, בתיק, או בכיס. העיקר בלי הגדרות. ורוב הזמן הסידור הזה היה נוח לשנינו.

"המצחיק הוא שלמרות הזמן שעבר מאז שנפרדנו, ולמרות שכמעט שלא דיברתי עליה עם אנשים, איכשהו תמיד שאלו אותי לשלומה. מתי נפרדתם, ולמה, והרי אתם כל כך מתאימים, ואתה אוהב אותה, והיא אותך, וטוב לכם ביחד. ולמה דווקא אתם, שיודעים לתת מרחב אחד לשני, וחופש מחשבתי, ועצמאות, לא ביחד? ואני התעקשתי שהיא לא בשבילי, ושאני לא צריך את כל כאב הראש הזה, שזה יותר מדי, ואני בכלל לא בטוח שהיא מה שאני מחפש.

"אבל האמת היא שאף פעם לא ממש נפרדנו. תמיד שמרתי אותה לצדי, במרחק קריאה. ואיכשהו, לא משנה כמה זמן עבר מהפעם האחרונה שהיינו יחד, היא לא הפכה זרה לי. אבל לאט לאט, הסידור הזה הפסיק להיות נוח והתחיל להכביד. יותר מדי הסברים והגדרות, הרבה שאלות, ומעט מדי תשובות. פתאום התגעגעתי ללכת איתה יד ביד, סתם ככה ברחוב.

"ואם להיות כן עם עצמי אז האמת שהתבגרנו בשנים שעברו. היא עדיין לא מושלמת אבל כבר ללא ספק בוגרת יותר, וגם אני כבר פחות חושש ממחויבות. וגם לא ממש אכפת לי מה יגידו. שיגידו. נכון, היחסים איתה תובעים לא מעט ויתורים, ולא קל להרפות מהצורך להגדיר בעצמך גבולות גזרה חדשים, אחרים, בתוך העדר. אבל בעבורי היא כנראה האופציה הטובה ביותר, מכל הבחינות. לפעמים צריך ללכת עם הלב, והפעם זה מה שאני עושה".