פרשת ואתחנן לילדים: מוֹנִית הַלִּימוֹזִינָה

הַשְּׁאֵלָה הַמְעַנְיֶנֶת שֶׁלְּפָנֵינוּ, הִתְעוֹרְרָה אֵצֶל יְהוּדִי מֵאֲמֵרִיקָה, שֶׁכֹּה סִפֵּר:

בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ חָלָה בְּנֵנוּ הַתִּינוֹק, וְהָיָה צֹרֶךְ לְהַסִּיעוֹ לְבֵית הַחוֹלִים. הֶחְלַטְתִּי לְהַזְמִין מוֹנִית, שֶׁתִּקַּח אוֹתָנוּ לְבֵית הַחוֹלִים הַקָּרוֹב. מִהַרְתִּי לִטּוֹל אֶת מַדְרִיךְ הַטֶּלֶפוֹנִים, עַל מְנָת לְחַפֵּשׂ טֶלֶפוֹן שֶׁל חֶבְרַת מוֹנִיּוֹת. בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַמַּדְרִיךְ, הִבְחַנְתִּי בְּפִרְסֹמֶת שֶׁל חֶבְרַת מוֹנִיּוֹת.

הִתְקַשַּׁרְתִּי לַחֶבְרָה וּבִקַּשְׁתִּי מִתּוֹךְ בֶּהָלָה: "אֲנִי צָרִיךְ בִּדְחִיפוּת מוֹנִית, לִנְסִיעָה לְבֵית הַחוֹלִים".

"אֲנִי מִיָּד שׁוֹלֵחַ לְךָ מוֹנִית – עָנָה הַפָּקִיד – תָּכִין בְּבַקָּשָׁה אַרְבַּע מֵאוֹת דּוֹלָר לְתַשְׁלוּם הַנְּסִיעָה".

"אַרְבַּע מֵאוֹת דּוֹלָר?! – נִזְדַּעַקְתִּי – הֲרֵי מְדֻבָּר בִּנְסִיעָה שֶׁל דַּקּוֹת סְפוּרוֹת בִּלְבַד!".

וְכָאן מוֹדִיעַ לִי הָאִישׁ מֵעֵבֶר לַקַּו דָּבָר שֶׁגָּרַם לִי לְזַעְזוּעַ: "יְדִידִי הַיָּקָר, לֹא פָּנִיתָ לְחֶבְרַת מוֹנִיּוֹת רְגִילָה, אֶלָּא לְחֶבְרַת הַשְׂכָּרַת לִימוֹזִינוֹת – רִכְבֵי פְּאֵר וּמַלְכוּת, עִם סַפּוֹת מְרֻוָּחוֹת, בָּר עָשִׁיר, וְעוֹד אַטְרַקְצְיוֹת, הַמְיֹעָדִים לְהַסִּיעַ אַנְשֵׁי שְׂרָרָה וַעֲשִׁירִים, וְכַמּוּבָן שֶׁגַּם הַמְּחִיר בְּהֶתְאֵם – בְּעוֹד שֶׁמְּחִיר מוֹנִית רְגִילָה לַיַּעַד שֶׁלְּךָ הוּא כְּעֶשְׂרִים דּוֹלָר, הֲרֵי שֶׁהַשְׂכָּרַת לִימוֹזִינָה מְפֹאֶרֶת וּמְאֻבְזֶרֶת, עוֹלָה אַרְבַּע מֵאוֹת דּוֹלָר!".

כָּעֵת עָלָה בְּלִבִּי סָפֵק לֹא פָּשׁוּט – מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת? – הַאִם אֲבַטֵּל אֶת הַהַזְמָנָה וַאֲנַתֵּק אֶת הַשִּׂיחָה, וּמִיָּד אֶתְקַשֵּׁר לְחֶבְרַת מוֹנִיּוֹת רְגִילָה, אוֹ שֶׁמָּא אָסוּר לִי לְבַצֵּעַ חִלּוּל שַׁבָּת נוֹסָף (בְּחִיּוּג חָדָשׁ לְחֶבְרַת הַמּוֹנִיּוֹת), שֶׁכֵּן עַתָּה חֶבְרַת הַלִּימוֹזִינָה כְּבָר מַעֲמִידָה לִרְשׁוּתֵנוּ מוֹנִית (מַלְכוּתִית) שֶׁתִּקַּח אוֹתָנוּ לְבֵית הַחוֹלִים, כָּךְ שֶׁכָּל מַטְּרַת הַנִּתּוּק וְהַחִיּוּג הַנּוֹסָף (לַחֶבְרָה הָרְגִילָה), אֵינוֹ נוֹגֵעַ לְהַצָּלַת נְפָשׁוֹת, אֶלָּא נוֹעַד אַךְ וְרַק לַחֲסֹךְ בְּכֶסֶף?...

תְּשׁוּבָה:

אֵין הֶתֵּר לְנַתֵּק אֶת הַשִּׂיחָה וּלְהַזְמִין בְּשִׂיחַת טֶלֶפוֹן חֲדָשָׁה מוֹנִית רְגִילָה, שֶׁהֲרֵי לֹא מְחַלְּלִים שַׁבָּת אֶלָּא עַל "פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ", וְלֹא עַל "פִּקּוּחַ מָמוֹן". וְעַל אַף שֶׁמַּטְּרַת הַזְמָנַת הַמּוֹנִית הִיא לְ"פִקּוּחַ נֶפֶשׁ", מִכָּל מָקוֹם הַנְּסִיעָה לְשֵׁם הַהַצָּלָה, כְּבָר מְזֻמֶּנֶת בְּיַד הָאָב, כָּךְ שֶׁתַּכְלִית הַנִּתּוּק וְהַחִיּוּג הַנּוֹסָף, הִיא רַק לְשֵם חִסָּכוֹן בְּהוֹצָאָה כַּסְפִּית, וְאָסוּר לְחַלֵּל עֲבוּר כָּךְ אֶת הַשַּׁבָּת!

בְּדוֹמֶה לְכָךְ אָמַרְנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר חוֹלֶה נִזְקָק לְאִשְׁפּוּז בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְיֵשׁ בְּסָמוּךְ לְעִירוֹ בֵּית חוֹלִים פְּרָטִי, וּבְמֶרְחָק יוֹתֵר גָּדוֹל יֶשְׁנוֹ בֵּית חוֹלִים מֶמְשַׁלְתִּי, שֶׁשָּׁם הַטִּפּוּל לֹא יִהְיֶה כָּרוּךְ בְּתַשְׁלוּם, אֵין לִנְסֹעַ לְבֵית הַחוֹלִים הָרָחוֹק כְּדֵי לַחֲסֹךְ בְּהוֹצָאוֹת כַּסְפִּיּוֹת (כְּשֶׁהַחוֹלֶה יְקַבֵּל טִפּוּל שָׁוֶה בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת). וְכָאָמוּר, הַטַּעַם הוּא מִשּׁוּם שֶׁהַשַּׁבָּת נִדְּחֵית מִפְּנֵי "פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ", וְלֹא מִפְּנֵי "פִּקּוּחַ כֶּסֶף".

לְסִכּוּם: אֵין הֶתֵּר לְנַתֵּק אֶת הַשִּׂיחָה וּלְהִתְקַשֵּׁר לְהַזְמִין מוֹנִית רְגִילָה, אֶלָּא יֵשׁ לִנְסֹעַ לְבֵית הַחוֹלִים עִם הַלִּימוֹזִינָה.

הוֹסִיף הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א וְאָמַר לְאוֹתוֹ אַבָּא יָקָר: "מֵה' מִצְעֲדֵי גָבֶר, וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ" (מִשְׁלֵי כ', כ"ד). אִם נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁהַתִּינוֹק יִסַּע לְבֵית הַחוֹלִים בְּרֶכֶב מַלְכוּתִי, סִימָנָא מִילְּתָא הִיא, וּבְעֶזְרַת ה' יִגְדַּל וְיִהְיֶה לְתַלְמִיד חָכָם אָצִיל וּמַלְכוּתִי ("מַאן מַלְכֵי רַבָּנָן". גִּטִּין ס"ב), וְיִזְכּוּ הַהוֹרִים לִרְווֹת מִמֶּנּוּ מְלוֹא חָפְנַיִם נַחַת!

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין