פרשת מטות מסעי לילדים: טִיסָה בִּשְׁמֵי הָאָרֶץ

אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר... לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה (בַּמִּדְבָּר ל', ג')

בָּחוּר אֶחָד שָׁלַח אֶת הַשְּׁאֵלָה הַמְעַנְיֶנֶת הַבָּאָה אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א:

זֶה זְמַן רַב, שֶׁמְּאֹד רָצִיתִי לַחֲווֹת אֶת חֲוָיַת הַטִּיסָה בִּשְׁמֵי הָאָרֶץ, וְלִצְפּוֹת מֵהָאֲוִיר בַּמֶּרְחָבִים הַקְּסוּמִים שֶׁל אֶרֶץ הַחֶמְדָּה שֶׁהִנְחִיל לָנוּ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. יוֹם אֶחָד הֶחְלַטְתִּי לִנְדֹּר, שֶׁאִם תִּסְתַּדֵּר לִי טִיסָה בִּשְׁמֵי הָאָרֶץ בְּחִנָּם, אֶתְרֹם סְכוּם מְסֻיָּם לִצְדָקָה לְטוֹבַת "קֻפַּת הָעִיר".

וּבְכֵן, בִּימֵי הַחֹפֶשׁ נָסַעְתִּי לְטִיּוּל עִם חֲבֵרַי, וּבְמַהֲלָכוֹ, נָפַלְתִּי לְוָאדִי עָמֹק וְנִפְצַעְתִּי.

מֵאַחַר שֶׁאַמְבּוּלַנְס אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְשָׁם, שָׁלְחוּ לִי מַסּוֹק שֶׁל מָגֵן דָּוִד אָדֹם, כְּדֵי שֶׁיְּפַנֶּה אוֹתִי לְבֵית הַחוֹלִים.

בְּמַהֲלַךְ הַטִּיסָה, יָשַׁבְתִּי בַּמַּסּוֹק וְהִתְיַסַּרְתִּי מְאֹד מִכְּאֵבִים מֵחֲמַת הַשֶּׁבֶר בְּרַגְלִי, אֲבָל עִם זֹאת, כַּאֲשֶׁר הִבַּטְתִּי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, הָיִיתִי אֲחוּז הִתְפַּעֲלוּת וּמְרֻגָּשׁ, מֵחֲמַת הַצְּפִיָּה עַל הַנּוֹף הַמַּרְהִיב שֶׁל אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה...

וּפִתְאוֹם... נִזְכַּרְתִּי בַּנֶּדֶר שֶׁלִּי - לִיתֵּן צְדָקָה בְּמִקְרֶה שֶׁאֶזְכֶּה לְטִיסָה בִּשְׁמֵי הָאָרֶץ...

שְׁאֵלָתִי אֵפוֹא הִיא, הַאִם צָרִיךְ אֲנִי לְקַיֵּם אֶת נִדְרִי לִצְדָקָה, לְאַחַר הַטִּיסָה בִּשְׁמֵי הָאָרֶץ בַּמַּסּוֹק שֶׁהוֹבִיל אוֹתִי לְבֵית הַחוֹלִים...?

תְּשׁוּבָה:

הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א, פָּשַׁט אֶת הַשְּׁאֵלָה עַל פִּי הַנֶּאֱמָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יו"ד סי' רי"ח ס"א): "כָּל הַנּוֹדֵר אוֹ נִשְׁבָּע, רוֹאִים דְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָם נִשְׁבָּע אוֹ נָדַר (מְבָרְרִים אֶת הָרֶקַע וְהַסִּבָּה לַנֶּדֶר), וְלוֹמְדִים מֵהֶם לְאֵיזוֹ כַּוָּנָה נִתְכַּוֵּן הַנּוֹדֵר. וְהוֹלְכִים אַחַר הָעִנְיָן, וְלֹא אַחַר מַשְׁמָעוּת הַדִּבּוּר". וְלָכֵן, גַּם בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ עָלֵינוּ לָלֶכֶת אַחַר כַּוָּנַת הַנּוֹדֵר, שֶׁבְּוַדַּאי הִתְכַּוֵּן לִנְדֹּר עַל דַּעַת שֶׁיִּזְכֶּה בְּטִיסָה כָּזוֹ שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנָּה, שֶׁיֵּשֵׁב בַּמָּטוֹס בְּאֹפֶן מְרֻוָּח וְנוֹרְמָאלִי, וְיִצְפֶּה עַל הַנּוֹף שֶׁל אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אַךְ לֹא הִתְכַּוֵּן לְטִיסָה בַּמַּצָּב אֵלָיו נִקְלַע - טִיסָה לְבֵית הַחוֹלִים מִתּוֹךְ סֵבֶל וּכְאֵבִים עַזִּים מֵחֲמַת הַפְּצִיעָה...

אוּלָם, כְּשֶׁהִצִּיעַ הַגְּרִ"י זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א אֶת הַשְּׁאֵלָה לִפְנֵי גִּיסוֹ מָרָן הַגְּרָ"ח קַנְיֶבְסְקִי שְׁלִיטָ"א, נַעֲנָה מָרָן וְאָמַר: גַּם טִיסָה זוֹ הִיא בִּכְלַל "טִיסָה בִּשְׁמֵי הָאָרֶץ", וְלָכֵן צָרִיךְ הַבָּחוּר לְשַׁלֵּם אֶת נִדְרוֹ.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין