פרשת בלק לילדים: הֶחָתוּל הָ"רוֹדֵף"

וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ (בַּמִּדְבָּר כ"ב, ל"ב), צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים דְּאוֹרַיְתָא, מֵאָמְרוֹ: "עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ", וְהוּא עַל דֶּרֶךְ הַהַשְׁלָמָה לָנוּ, שֶׁלֹּא נִלְמַד מִדַּת הָאַכְזְרִיּוּת, וְלֹא נַכְאִיב לְבַטָּלָה לְלֹא תּוֹעֶלֶת (מוֹרֶה נְבוּכִים ג'-י"ז).

אָדָם הוֹלֵךְ לְתֻמּוֹ בָּרְחוֹב, וּלְפֶתַע מַבְחִין בְּחָתוּל, שֶׁאוֹרֵב לְתַרְנְגֹּלֶת (אוֹ יוֹנָה) עַל מְנָת לְטָרְפָהּ. הֶחָתוּל מִתְקַדֵּם בַּלָּאט לְעֵבֶר הַטֶּרֶף, וּמִתְעוֹרֵר סָפֵק בְּלֵב הָאָדָם – הַאִם יֵשׁ לְהַצִּיל אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת, עַל יְדֵי הַפְחָדַת הֶחָתוּל הָ"רוֹדֵף" וְהַבְרָחָתוֹ, אוֹ שֶׁמָּא אֵין לְגָרֵשׁ אֶת הֶחָתוּל, כִּי זֶהוּ טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהַחַיָּה הַחֲזָקָה אוֹכֶלֶת אֶת הַחַלָּשָׁה, וְאִם כֵּן מַדּוּעַ שֶׁנִּתְעָרֵב וְנִמְנַע מֵהַחַיָּה הַחֲזָקָה לְהַשִּׂיג אֶת מְזוֹנָהּ?...

תְּשׁוּבָה:

א) רֵאשִׁית כֹּל יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ, שֶׁבְּמִקְרֶה שֶׁהַתַּרְנְגֹלֶת שַׁיֶּכֶת לִיהוּדִי מְסֻיָּם, בְּוַדַּאי שֶׁקַּיֶּמֶת חוֹבָה לְהַצִּילָהּ מֵהֶחָתוּל הָאוֹרֵב לָהּ, כְּדֵי לִמְנוֹעַ הֶפְסֵד מִבְּעָלֶיהָ, כְּדִין "הֲשָׁבַת אֲבֵדָה" עָלֶיהָ צִוְּתָה הַתּוֹרָה.

ב) בְּמִקְרֶה שֶׁהַתַּרְנגֹלֶת אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְאַף אָדָם, חִדֵּשׁ הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן סוֹפֵר זַצַ"ל, בְּסִפְרוֹ "הִתְעוֹרְרוּת תְּשׁוּבָה" (ח"ב סי' קנ"ז), שֶׁהָרוֹאֶה חָתוּל הָרוֹדֵף אַחַר תַּרְנְגוֹלִים לְטָרְפָם – מֻתָּר וּמִצְוָה לָחוּס עַל הַתַּרְנְגוֹלִים, מִשּׁוּם "צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים", וְיֵשׁ לְהַצִּילָם עַל יְדֵי גֵּרוּשׁ הֶחָתוּל הָ"רוֹדֵף"!

וְיֵשׁ לְהוֹסִיף, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מְזֻמָּנִים לֶחָתוּל מְזוֹנוֹת (שֶׁכַּיָּדוּעַ מְצוּיִים לַחֲתוּלִים תָּדִיר מַאֲכָלִים בָּאַשְׁפַּתּוֹת וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׁיּוּרֵי מַאֲכָל וּדְבָרִים מְאוּסִים), מִמֵּילָא רָאוּי לָחוּס עַל הַצִּפֳּרִים וְהַתַּרְנְגוֹלוֹת וּלְהַצִּילָן, וְהֶחָתוּל יֵלֵךְ וְיִמְצָא אֶת מְזוֹנוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר.

ג) אוּלָם, בְּמִקְרֶה שֶׁאוֹרֵב הֶחָתוּל לְעַכְבָּר עַל מְנָת לְטָרְפוֹ, נִרְאֶה שֶׁבָּזֶה עָדִיף שֶׁלֹּא לְהִתְעָרֵב, כִּי תַּפְקִיד הֶחָתוּל לְנַקֵּר אֶת הַבָּתִּים מֵעַכְבָּרִים (בָּבָא קַמָּא פ', וּלְשׁוֹן הַ"שְּׁאִילַת יַעֲבֵ"ץ" א'-י"ז: "מְלֶאכֶת הֶחָתוּל מְרֻבָּה לָצוּד עַכְבָּרִים"), וְכַיָּדוּעַ, הָעַכְבָּרִים עוֹיְנִים וּמַזִּיקִים לִבְנֵי אָדָם, וּבַגְּמָרָא בְּהוֹרָיוֹת (י"ג) נֶאֱמַר שֶׁהָעַכְבָּרִים "סוּרָן רַע" - יֵצֶר לִבָּם רַע בְּיוֹתֵר, שֶׁאֲפִלּוּ גְּלִימֵי גִיצֵי – גַּם בְּגָדִים וּכְלֵי בַּיִת, שֶׁאֵינָם דִּבְרֵי מַאֲכָל, הָעַכְבָּרִים נוֹשְׁכִים וּמַזִּיקִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם הֲנָאָה בְּכָךְ.

לְסִכּוּם: א) אִם הַחַיָּה הַחַלָּשָׁה שֶׁעוֹמֶדֶת לְהִטָּרֵף שַׁיֶּכֶת לִיהוּדִי, מִצְוָה לְהַצִּילָהּ, מִשּׁוּם הֲשָׁבַת אֲבֵדָה. ב) חָתוּל הָעוֹמֵד לִטְרוֹף עוֹף שֶׁל הֶפְקֵר, מִצְוָה לְהַבְרִיחוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הָעוֹף. ג) אִם רוֹדֵף הֶחָתוּל אַחַר עַכְבָּר, עָדִיף לָאָדָם שֶׁלֹּא לְהִתְעָרֵב, וּלְהַנִּיחַ לֶחָתוּל לַעֲסוֹק בִּ"מְלַאכְתּוֹ".

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין