פרשת שלח לילדים: הטרמפ שהביא לביטול השידוך

אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם (בַּמִּדְבָּר ט"ו, מ"א), אֲנִי ה' - נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר. אֱלֹקֵיכֶם - נֶאֱמָן לִפָּרַע (רַשִׁ"י. וְכָתַב הַשִּׂפְתֵי חֲכָמִים: "'אֱלֹקִים' בְּגִימַטְרִיָּא 'זֶה דַּיָּן'", כְּלוֹמַר שֶׁהוּא מִדַּת הַדִּין).

הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ בָּרוּךְ פִינְקֶל זַצַ"ל, מֵרָאשֵׁי יְשִׁיבַת מִיר, סִפֵּר את הַמַעֲשֶׂה הַבָּא:

מַעֲשֶׂה בְּבָחוּר שֶׁנָּהַג בִּמְכוֹנִית, וְיָצָא מִשְּׁכוּנַת "בַּיִת וָגַן" בִּירוּשָׁלַיִם לְכִוּוּן מֶרְכַּז הָעִיר. בְּצֹמֶת הַיְצִיאָה מִן הַשְּׁכוּנָה, הוּא פּוֹגֵשׁ בְּאָדָם קָשִׁישׁ, הַמְשָׂרֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ בִּכְבֵדוּת וּבְקֹשִׁי רַב.

"לְאָן צָרִיךְ אַתָּה לְהַגִּיעַ?", שְׁאָלוֹ הַבָּחוּר. הַזָּקֵן הֵשִׁיב שֶׁצָּרִיךְ הוּא לְהַגִּיעַ לִרְחוֹב פְּלוֹנִי, הַנִּמְצָא בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ אֵזוֹר לְשָׁם נוֹסֵעַ הַבָּחוּר.

הַבָּחוּר הֶעֱלָה אֶת הַזָּקֵן לְרִכְבּוֹ, וְנָסַע לְכִוּוּן הַיַּעַד. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל רְחוֹב הַסָּמוּךְ לַיַּעַד, אָמַר הַבָּחוּר לַזָּקֵן: "הָרְחוֹב שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו נִמְצָא כָּאן בְּסָמוּךְ, וְלָכֵן אֲבַקֵּשׁ שֶׁתֵּרֵד כָּאן וְתַמְשִׁיךְ קְצָת בָּרֶגֶל, כִּי הַכְּנִיסָה עִם הָרֶכֶב עַד לָרְחוֹב הַהוּא תַּאֲרִיךְ לִי אֶת הַנְּסִיעָה בְּכַמָּה דַּקּוֹת".

הַיָּשִׁישׁ שׁוֹמֵעַ אֶת הַדְּבָרִים, וּמְבַקֵּשׁ בְּכָל זֹאת מֵהַבָּחוּר: "אָנָּא, תִּקַּח אוֹתִי עַד לַכְּתֹבֶת אֵלֶיהָ צָרִיךְ אֲנִי לְהַגִּיעַ, כִּי הַהֲלִיכָה קָשָׁה עָלַי מְאֹד".

לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא הַבָּחוּר מְסָרֵב, וְטוֹעֵן שׁוּב שֶׁזְּמַנּוֹ קָצָר...

וְשׁוּב, הַזָּקֵן מְבַקֵּשׁ, וְהַבָּחוּר מְסָרֵב. הַזָּקֵן מַמְשִׁיךְ וּמִתְחַנֵּן לְהַסִּיעַ אוֹתוֹ עַד לַיַּעַד, וּמַסְבִּיר: "אִם הָיִיתִי נוֹסֵעַ בְּאוֹטוֹבּוּס, גַּם אָז הָיִיתִי מַגִּיעַ עַד לַכְּתֹבֶת הַהִיא, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּמוֹנִית...". אֲבָל שׁוּב נוֹתַר הַבָּחוּר בְּסֵרוּבוֹ הַמֻּחְלָט, וּמִתְעַקֵּשׁ שֶׁהַזָּקֵן יֵרֵד דַּוְקָא כָּאן.

הַזָּקֵן מַמְשִׁיךְ לְהִתְחַנֵּן, וּמַה שֶּׁקּוֹרֶה עַכְשָׁיו, הוּא בִּבְחִינַת הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן...

הַבָּחוּר הִתְרַגֵּז מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ, וְהוּא נָסַע חֲזָרָה לִ--שְׁכוּנַת בַּיִת וָגַן, הוֹרִיד אֶת הַזָּקֵן בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ צֹמֶת בָּהּ הֶעֱלָהוּ לְרִכְבּוֹ, וְנָסַע לְדַרְכּוֹ. נוֹרָא וְאָיֹם! (לְהִכָּנֵס לְכַמָּה רְגָעִים לְאוֹתוֹ רְחוֹב, לֹא הָיָה לוֹ זְמַן, אַךְ לַחֲזוֹר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת לְבַיִת וָגַן כֵּן הָיָה לוֹ זְמַן...).

וְהִנֵּה, חָלְפוּ מִסְפַּר חֳדָשִׁים, וְהַבָּחוּר שֶׁלָּנוּ הַמָּצוּי בִּתְקוּפַת שִׁדּוּכִין, נִפְגַּשׁ כַּמָּה פְּגִישׁוֹת עִם מְשֻׁדֶּכֶת פְּלוֹנִית. הַכֹּל הִתְנַהֵל לְמֵישָׁרִין, וְהַבָּחוּר וְהַבַּחוּרָה הֶחְלִיטוּ לְהִתְאָרֵס בְּשָׁעָה טוֹבָה.

בִּגְלַל הַמְּהִירוּת שֶׁבָּהּ הִתְנַהֲלוּ הָעִנְיָנִים, לֹא הִסְפִּיקוּ הַסָּבִים וְהַסַּבְתּוֹת מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים לְהַגִּיעַ לַ"וָּארְט". הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְחֻתָּנוֹת סִכְּמוּ שֶׁמְּסִבַּת הָאֵרוּסִין תֵּעָרֵךְ בְּרוֹב פְּאֵר וְהָדָר בְּעוֹד יוֹמַיִם, בְּאוּלָם פְּלוֹנִי.

וְהִנֵּה, הַבָּחוּר הַיָּקָר שֶׁלָּנוּ מַגִּיעַ לִמְסִבַּת אֵרוּסָיו, כְּשֶׁכֻּלּוֹ זוֹרֵחַ מֵאֹשֶׁר. הוּא נִכְנַס לְאוּלַם-הַשִּׂמְחָה, לוֹחֵץ אֶת יְדֵי הַקְּרוֹבִים, וּלְפֶתַע, כִּמְעַט נָפַל מִתְעַלֵּף...

הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ לִלְחוֹץ אֶת יָדָיו שֶׁל הַסַּבָּא מִצַּד אֵם הַכַּלָּה, חָשְׁכוּ עֵינָיו לְהִוָּכַח, שֶׁהַמְדֻבָּר בְּלֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר - הַיְּהוּדִי הַזָּקֵן הַהוּא, שֶׁעָלָה לְרִכְבּוֹ בְּצֹמֶת הַיְצִיאָה מִ"בַּיִת וָגַן"...

גַּם הַסַּבָּא הִכִּיר אֶת הַבָּחוּר-הֶחָתָן, וּבוֹ-בָּרֶגַע הֵחֵל לִצְעוֹק כְּלַפֵּי חֲתָנוֹ, אֲבִי הַכַּלָּה: "תַּגִּיד לִי אַתָּה נוֹרְמָאלִי?! אֵיזֶה חָתָן הִנְּךָ לוֹקֵחַ לְבִתְּךָ?! הֲרֵי מְדֻבָּר בְּבָחוּר מֻשְׁחָת-שֶׁבַּמֻּשְׁחָתִים!"

וּבוֹ-בָּרֶגַע הִתְבַּטֵּל הַשִּׁדּוּךְ!

הַמַעֲשֶׂה הַנוֹרָא מַמְחִישׁ וּמְחַדֵּד הֵיטֵב אֶת הַמֶּסֶר, שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן, וְאָדָם הָעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים שֶׁאֵינָם כַּשּׁוּרָה, לֹא יִמָּלֵט מִן הַדִּין, וּבַמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד - בָּה מוֹדְדִים לוֹ (סוֹטָה ח').

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין