הכל עניין של בורות

כשהיו ילדי קטנים – היו יורדים בכל יום שישי אל הגינה וקוטפים פרחים לכבוד שבת. היו אלו פרחי בר נטושים בצבעי צהוב וסגול. הפרחים הללו היו קטנים וקצרים, חוסר פרופורציה שרר בין פרח אחד לרעהו, והם היו חסרי ריח לחלוטין. הילדים הכניסו אותם לאגרטל שהיה על השולחן, ולא הייתה כל התאמה בין הגבעולים הקטנטנים לעציץ הגדול והמרשים.

כשקנינו אנו את הפרחים ה"אמיתיים", בפינת הרחוב, לא ידענו אם להוציא את הפרחים שלהם, הפרחים שנקטפו בתמימות כזו, ולשים את הפרחים שקנינו, או לשים את הפרחים הקנויים בכוס ולהשאיר את אלו בעציץ...

אף אחד לא ביקש מהילדים לרדת אל הגינה. הם פשוט הריחו את ריח השבת והרגישו שהם חייבים...

לכבוד שבת היה לי בימי ילדותי בגד אחד, שהיה משמש באופן קבוע לשבת.

איזה כבוד ויקר היה  לי כלפי הבגד הזה. הוא נרחץ תמיד ביד, על אף שכבר הייתה לנו מכונת כביסה בבית. הוא נתלה במקום מוצל, וכשהתייבש – נכנס לארון, עטוף בניילון, מחכה לשבת הבאה שתבוא.

בכל פעם שנפתח הארון, הייתי רואה את בגד השבת, וכל עננה שהייתה שורה על פני באותו רגע פינתה מקומה לרווחה, כי שבת המלכה כבר מתדפקת בשער ואומרת: "עוד מעט יגיע יום המנוחה, ואת תוכלי להירגע בחיקו ולשכוח מכל התלאות של השבוע".

אלפי שנים מחכים אנשים ליום השבת. סופרים את הימים שנותרו, מתכוננים בערגה. אלפי שנים גומעים אנשים בשקיקה את האווירה הבלעדית הזו, של יום שכולו טוב, ומרגישים מעין עולם הבא.

כי מתנה ענקית הייתה בבית גנזיו של הקדוש ברוך הוא והוא נתנה לנו ברוב אהבתו לנו.

והנה, לא פעם, אנחנו כמו ילד קטן שמרים את כתפיו בתנועת: "לא רוצה" – בוגדים במתנה הזו ואומרים: "לא רוצים!"

נכון, לא כולנו, אלא חלקיקים קטנים מתוך עם ישראל, אבל כולנו אחים, כולנו אחראים זה לזה, ולכן זה כל כך כואב לנו.

דומים המעטים הללו לאותו נער שחיבל בתפילין. בורות מביאה לכך שעושים דברים קיצוניים, מבזים חלילה וחס תפילין או דורסים ורומסים את שבת קודש.

יום יבוא, וכמו שהתפקח הנער האחד, כך בעזרת ה' יתפקחו גם יתר האנשים. הם לא רעים, הם רק בורים. הם לא שוכחים את היהדות שלהם, הם פשוט אינם מכירים אותה.

הם לא הריחו מעולם את ריח פרחי הבר שלוחש ואומר: "שבת היום! מעין עולם הבא!".

בואו נמשיך אנחנו, שומרי השבת, לכבד את השבת בכל מאודנו, נפיץ את אורה למרחוק, ואור השבת וריחה הענוג ימשכו בעבותות של אהבה וחיבה את כל אלו שלא זכו עדיין להתקרב אל האור.

עדיין...

אל תחמיצו את הסדנה "מנוחה, תצילי אותי!". חובה להורים שרוצים שיפורים מול הילדים ובכלל. לפרטים הקליקו כאן.