שירה יהודית
"עוֹד מְעַט", קוֹלִי אוֹמֵר, "הַכֹּל יַחֲלֹף וְיִגָּמֵר"
"עוֹד מְעַט, קוֹלִי אוֹמֵר, הַכֹּל יַחֲלֹף וְיִגָּמֵר. כְּמוֹ עָשָׁן, חֲלוֹם מַבְעִית - הַכֹּל יָפוּג מִבְּרֵאשִׁית": שיר מהורהר, יפהפה ונוגע - על התרוקנות הכוחות ועל סף איבוד סובלנות
- ב. מיכאל
- י"ט אב התשע"ח

עוֹד מְעַט, קוֹלִי אוֹמֵר,
הַכֹּל יַחֲלֹף וְיִגָּמֵר.
כְּמוֹ עָשָׁן, חֲלוֹם מַבְעִית
הַכֹּל יָפוּג מִבְּרֵאשִׁית.
עַל סַף כֹּחוֹת וְהִתְרוֹקְנוּת
בְּשֶנֶת אֶפֶס סוֹבְלָנוּת,
רַק עוֹד מְעַט בָּעֲדִינוּת
יָצוּף עוֹלָם שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת.
רַק לֹא לַחֲמֹק
לְהִגָּמֵר, פָּחוֹת לִרְצוֹת,
אוֹ סְתָם לִבְכּוֹת.
הַכֹּל שָׁוֶה - רַק לְחַכּוֹת.
רַק עוֹד טִפָּה - וְדַף חָדָשׁ,
הַזְּמַן מוּכָן לְעוֹד מִקְדָּשׁ.
אֲנִי אוֹזֵר עֹז וּמֵשִׁיב
הַאִם יִהְיֶה מִי שֶׁיַּקְשִׁיב?
הַאִם זֶה סְתָם דִּמְיוֹן פָּרוּעַ
שָׁזוּר תִּקְוָה וְתַעְתּוּעַ,
חֲלוֹם מַתְכּוֹן לְאַכְזָבוֹת
שֶׁל מָה - שֶׁלֹּא צָרִיךְ לִהְיוֹת.
אֲנִי עוֹצֵר - וְהוּא מַטִּיף,
אֲנִי מַמְשִׁיךְ - וְהוּא מַרְעִיף.
לִבִּי נֶהְפַּך - מִצַּד לְצַד,
נֶחְרַשׁ הֵיטֵב עַד הַמַּסָּד.
מַבִּיט הַיְשֵׁר בֵּין עֲנָנִים
עַל שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים,
וְהַמִּלִּים אָז נִשְׁפָּכוֹת
עַל מִילְיוֹנֵי הַדְּמָעוֹת
וּמַפְלִיגוֹת הַרְחֵק מִשָּׁם
אֶל הַשִּׂמְחָה לְאוֹר עוֹלָם.
רַק עוֹד מְעַט.
למשלוח שירים פרי עטכם למדור השירה שלנו כתבו לנו במייל [email protected]