לחנך בשמחה

מדוע לא נסע מרן הגרי"ש כהנמן לכינוס הדחוף?

"הילד לא שלט על רגשותיו", סיפר הגרי"ש, "ובכה ובכה; בנסיון להרגיעו, הבאתי אותו לביתי, אבל גם כאן הוא ממשיך לבכות, ואני בוכה יחד עימו, ומשתדל להרגיעו ולדבר על ליבו"

| כ"ב תמוז התשע"ח |
(צילום: Shutterstock)
אא

מחנך צריך לדעת שכאשר אחד מתלמידיו עובר משבר קשה, מִסיבה כלשהי, הרי שגם אם הוא, המחנך, אינו יכול לסייע לו, צריך הוא להשתתף בצערו, ולעמוד לידו.

המעשה הבא התרחש אצל הגאון רבי יהושע זליג דיסקין זצ"ל, רבה של פרדס חנה, והיה זה בימי הבראשית של ישיבת פוניבז' בארץ, כאשר הגרי"ש כהנמן זצ"ל הזדקק בדחיפות לעזרתם של נדיבי־עם כדי לבסס את אחזקתה של הישיבה.

יום אחד התקשר הרב כהנמן אל הרב דיסקין והודיע לו שהוא זקוק להלוואה גדולה, עד למחר, אך כיון שמחר יש לו כינוס חשוב בירושלים עם גדולי התורה, הוא לא יוכל להתעסק בענין ההלוואה, ולכן ביקש ממנו לסייע לו בכך, ולהשיג לו את הכסף, תוך שהוא מבטיח להשיב את החוב בעוד כמה ימים.

הגרי"ז דיסקין, שהתפרסם במסירותו למען הישיבה, עשה את שהתבקש והשיג את סכום הכסף הדרוש. משהיה הכסף באמתחתו, קם ונסע לבני ברק ונכנס למשרד הישיבה על מנת למסור את הכסף להרב מפוניבז'.

הוא הגיע לישיבה בשעה שבה היה אמור גאב"ד פוניבז' להיות בירושלים, בכינוס עם גדולי התורה, שבגינו לא יכול היה, כאמור, להתעסק בנושא הכסף.

מה הופתע אפוא לשמוע מפי המזכיר שהרב נמצא בביתו, ולא נסע לכינוס החשוב. סר הרב דיסקין לבית הרב, ומצא את הרב כהנמן עומד ליד ילד קטן הממרר בבכי, והוא - הרב - עומד לצידו, מלטפו בחיבה ובְרוֹך, ובוכה יחד עימו...

הוא התפלא מאוד לנוכח המראה, ושאל את הגרי"ש כהנמן לפשר הענין, ומדוע לא נסע לכינוס הדחוף עם גדולי התורה?

השיב לו הרב מפוניבז': 'כל פעם לפני שאני נוסע לירושלים, אני נכנס לבקר את הילדים השוהים ב'בתי אבות'. והנה כאשר נכנסתי הפעם, ראיתי את אחד הילדים בוכה. שאלתי את המדריך מה קרה לו, והשיב שלפני זמן קצר קיבל הילד ידיעה שאחד האחים האהובים שלו כבר אינו חי, והוא נהרג על ידי הנאצים בשואת אירופה.

'הילד לא שלט על רגשותיו', סיפר הגרי"ש, 'ובכה ובכה; בנסיון להרגיעו, הבאתי אותו לביתי, אבל גם כאן הוא ממשיך לבכות, ואני בוכה יחד עימו, ומשתדל להרגיעו ולדבר על ליבו'...

'ואיך הייתי יכול לנסוע לכינוס החשוב כשראיתי נער עברי בוכה'?! - - -

אלו הן תכונותיו של גדול בתורה, וזו היא נפשו המתרגשת וההומה עם צערו של כל בר־אנוש, גם אם יהיה זה ילד קטן.

מתוך הספר "לחנך בשמחה", מאת הרב יצחק זילברשטיין, בעריכת משה מיכאל צורן.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (70 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים