איך לא חשבו על זה קודם? ראיון עם יוזמת גמ"ח הילקוטים הגדול מסוגו

גם אתם מוצאים את עצמכם בימים אלו של החופש מול ים של הוצאות בלתי פוסקות? החל בתשלומים על קייטנות ומחנות, עבור בבריכות ובילויים שונים, ועד לרכישת ספרי לימוד, עטיפות, מחברות ומכשירי כתיבה לקראת השנה הבאה? לפחות את קניית הילקוט חסכו לכם, שכן הגמ"ח שיזמה שרי גרינפלד מציע ילקוטים איכותיים ומצוינים בחינם ממש.

"למעשה, הרעיון עלה במוחי לראשונה לפני שנתיים", מספרת שרי, "ובשנה שעברה הוא קרם עור וגידים בפעם הראשונה. זה היה בעקבות כך שאחת הבנות שלי עלתה לכיתה ה' ומאוד ביקשה ילקוט חדש. מצאתי את עצמי מתלבטת – הילקוט שלה היה במצב מצוין ולא ראיתי סיבה הגיונית לקנות ילקוט נוסף, אבל מצד שני – אפשר להבין שאחרי כמה שנים של שימוש בילקוט, רוצים לחדש ולהתרענן. דיברתי על כך עם חברות והבנתי שהבת שלי ממש לא היחידה. רוב הילדות מקבלות ילקוט חדש לקראת כיתה א', אבל בדרך כלל כבר כשהן עולות לכיתה ג' הן מרגישות שרוצות להחליף, וכעבור שנתיים הרצון הזה עולה פעם נוספת. הילקוטים שקונים היום הם בדרך כלל חזקים מאוד ומחזיקים מעמד מצוין, והתחושה היא שקניית ילקוט חדש מיותרת משתי סיבות – היא גם גורמת לזריקת הילקוט הישן לפח, בזמן שהוא במצב מצוין, והיא גם עולה לא מעט כסף, כי ילקוטים טובים נמכרים כיום בסכומים של 150 שקלים וצפונה".

הרב לויכטר עם תלמידיו

"לא גמ"ח לנזקקים, אלא יוזמה לכל הציבור"

ואז נולד הרעיון, ובשנה שעברה הודיעה שרי לראשונה על גמ"ח הילקוטים. "ביקשתי מחברות שיביאו לי את הילקוטים הישנים שיש להן בבית, כמובן רק ילקוטים במצב טוב ממש. כך הגיעו אליי ילקוטים מהממים, איכותיים ומעולים, ממיטב המותגים והחברות. כיבסתי אותם היטב ופרסמתי ברחבי שכונת בית וגן בה אני מתגוררת על כך שאני פותחת מכירה".

ההיענות, לדבריה של שרי, הייתה מדהימה. "בתוך ימים ספורים הגיעו אליי הרבה מאוד אימהות עם בניהן ובנותיהן ובחרו עבורם ילקוטים יפהפיים. זה לא שהגיעו דווקא משפחות במצוקה, ממש לא. היו גם הרבה משפחות רגילות שהרגישו שלא מתאים להן להוציא סכומים גבוהים לקניית ילקוט חדש. נדהמתי לראות אמא לילדה בכיתה א' שהגיעה יום לפני תחילת הלימודים. איני יודעת מה גרם לה לדחות את זה לשנייה האחרונה, אבל היא קיבלה כמובן ילקוט מדהים במיוחד.

הרב לויכטר עם תלמידיו

"בתחילת שנת הלימודים נשארו לי ממש ילקוטים בודדים", נזכרת שרי, "ואז התקשרה אליי מורה מאחת משכונות ירושלים, וסיפרה לי: 'יש לי בכיתה תלמידה שמגיעה ממשפחה קשת יום. ראיתי שהילקוט שלה מאוד מוזנח, אין לה ספרים עטופים וגם לא מחברות , אולי תוכלי לעזור לה?' הרגשתי איך שמשמיים מגלגלים לידיי את הזכות הזו. ארגנתי לילדה עטיפות של המותג 'ניקי' שבמקרה היו לי בבית, בחרתי מבין הילקוטים שנשארו ילקוט של ניקי ובדיוק היה לי גם קלמר מתאים. כך קיבלה הילדה ילקוט מושלם, עם ספרים ומחברות עטופים וקלמר מאובזר. המורה סיפרה לי לאחר מכן על ההתרגשות העצומה והשמחה הגדולה, והחלטתי בליבי שחובה גמורה לשחזר את ההצלחה של הגמ"ח גם בשנה הבאה".

הרב לויכטר עם תלמידיו

חזונו של סבא

בתחילת השנה הנוכחית הלך לעולמו סבה של שרי, הרב יצחק יעקב לויכטר, אשר כיהן כמנהל בית ספר בית יעקב בית וגן במשך עשרות שנים. אין אחד מתוך אלפי התלמידים והתלמידות שעברו דרכו שאינו זוכר את הרב לויכטר – המנהל האגדי, אשר אהב את תלמידיו בכל ליבו ונפשו, והיה מסור אליהם כמו אב הדואג לילדיו.

"אחד המשפטים שסבא נהג לומר תמיד הוא שילד צריך לבוא לבית ספר בשמחה, לא כתינוק הבורח מבית הספר, אלא כתינוק הרץ לבית הספר", מצטטת שרי את סבה, "וזוהי הסיבה שהחלטתי בשנה זו להקים את הגמ"ח לעילוי נשמתו. כי זוהי בדיוק מטרת גמ"ח הילקוטים שלנו. אני רוצה שכל ילדה תזכה ללכת לכיתה עם הילקוט שהיא אוהבת ושתשמח בו".

זה מה שגרם לה לצאת במודעות ברחבי שכונות ירושלים וגם מחוצה להן, בערים נוספות ברחבי הארץ.  "הצלחתי להגיע בשנה זו לעשרות מוקדים שבכולם יאספו את הילקוטים עבור הגמ"ח שלנו. אני מקווה שיהיו לנו מאות רבות של ילקוטים".

מאות ילקוטים? זה נראה לך בר סיכוי?

"בהחלט כן", משיבה שרי, וגם מציינת שהיא פועלת במקביל. בזירה אחת היא פונה לכל האנשים שיש בבתיהם ילקוטים טובים ואיכותיים ללא שימוש, ומבקשת שיעבירו לה אותם, ומאידך – היא מזמינה את כל המשפחות שמעוניינות להגיע ולבחור ילקוט מתאים.

"רק בשבוע האחרון התקבלו לגמ"ח מאות ילקוטים מצוינים, וגם קלמרים ותיקים", היא מספרת בסיפוק. "הגיע אליי למשל טלפון מאישה שסיפרה שמתגוררת ביישוב נס הרים ומעוניינת להעביר לי 50 ילקוטים שאספה מכל תושבי היישוב. נסעתי אליה והיא העבירה לי באמת ילקוטים יפהפיים. מגיעים אליי גם הרבה ילקוטים תוצרת חוץ. בכלל, מרגש לשמוע את התגובות של כל אלו שפונים אליי. אנשים ממש מברכים על הגמ"ח הזה".

ושרי מסיימת בזיכרון נוסף שיש לה מסבה: "אני זוכרת שסבא אמר לנו שהוא אוהב תמיד בימי שישי לעמוד בראש הירידה ברחוב שערי תורה שמובילה לבית הספר, לראות את כל בנות ישראל יוצאות מבית הספר ולהרגיש כיצד מלאכי השרת יורדים מהשמיים ורוקדים עם הבנות, כי הם שמחים לראות אותן מחונכות ושמחות. אני גאה ומאושרת לסייע לילדות לשמוח ולהגשים את חלומו של סבא".