גם אצל היהודי הרחוק ביותר ניתן למצוא אוזן קשבת: מרן בדרשה מרגשת

יש הרבה כאלה שבהשקפה ראשונה שאתה חושב עליהם אתה נבהל, ולבסוף אתה רואה כמה האיש הזה היה קרוב לתורה, וחבל שהשארנו אותו, הרבה זמן קודם היינו יכולים לקרבו שנה או שנתים קודם ויותר, וכן על זה הדרך.

כשאנחנו הולכים בחודש אלול ממקום למקום כדי להשפיע על העם לקראת ראש השנה וכיפור, אנו רואים באנשים איזה אוזן קשבת. אנשים שלא תאמין עליהם, בלי כיפה על הראש, חברו רומז לו לוקח מטפחת מכיסו ושם על ראשו, וכולם שומעים בהקשבה.

הם יודעים בשביל מה באים לשם, לא מחלקים לא לביבות ולא סוכריות, הם באים לשמוע רק דברי תורה, יודעים שזה 'עצרת התעוררות' ובאים ויושבים ארבע שעות רצופות, הולך חכם אחד בא חכם אחר.

פעמים רבות אני עסוק במקומות אחרים, עד שאני מגיע לשם השעה שתים עשרה, והם יושבים מחכים משבע-שמונה, ושמעו כבר הרבה רבנים, כשבאתי בשתים עשרה שמעו את הדרשה שלי, עמדו כולם על רגליהם קיבלנו עלינו עול מלכות שמים 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד', היו בוכים ואומרים שמע ישראל, אומרים ה' מלך ה' מלך בבכיות בדמעות.

אנשים שתחשוב אותם אלה אנשים פשוטים, וכי עם ישראל מורכב רק מתלמידי חכמים? מורכב גם מאנשים דלת העם, שמסכנים לא חינכו אותם, ואתה רואה איך שהם מתקרבים, רצים במאות אלפיהם.

בבית הכנסת בחיפה יש אלפיים חמש מאות מקומות ישיבה וחמש מאות בעזרת נשים, וכולם היו אחד על השני וגם בחלונות, שומעים ומקשיבים בקשב רב עם דמעות בעיניהם.

בצפת היינו כמה פעמים, אין להם בית-כנסת גדול, כל בתי-הכנסת שלהם קטנים. הולכים שוכרים קולנוע כדי שנעשה ערב התעוררות. הלא עתיד הקב"ה להפוך את כל בתי תיאטריות לבתי מדרשות , מתחילים קצת עכשיו לקדש... למעלה מאלף חמש מאות, כולם צובאים על הדלתות על החלונות כדי לשמוע דברי התעוררות. כתוב במודעות 'עצרת התעוררות', לא מחלקים להם תופינים ועוגות וכיו"ב.

וכל זה כיון שיש בהם ניצוץ קדוש. ומצוה גדולה על כל אדם שיש לו את היכולת הזו, האדם סוף סוף מוגבל אינו יכול לעשות הכל, לכן מידי פעם בפעם עליו ללכת אליהם לעודדם ולקרבם. מי שעושה כך זה נקרא פיקוח נפש, הוא מחיה אותם, 'להחיות עם רב'. כמה שכרו גדול של איש כזה.

 לכן אני אומר לגבי כוללי אברכים שלומדים ויש להם לפעמים שעות פנויות, ביכולתם למצוא שעות פנויות ללכת למקומות שכאלה שאפשר לזמן אותו שיראו אותו פעם ושתיים שיהיה מוכר, כמו ר' ראובן אלבז ששמו יוצא למרחוק, מזמינים אותו והוא הולך ועושה.

צריך כל אחד לחשוב על הדברים האלה. לא חבל על עם ישראל שילכו לאיבוד חלילה וחס? צריך לחוס עליהם, 'ברוך מרחם על הארץ ברוך מרחם על הבריות'.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן