איך אפשר לתאר צער?

מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה - לְגִבּוֹר שֶׁהָיָה הַקּוֹלָר בְּצַוָּארוֹ, נִפְנָה מֵאוֹתוֹ הַקּוֹלָר. לְאַחַר יָמִים רָאָה הַקּוֹלָר נָתוּן בְּצַוָּארוֹ שֶׁל אַחֵר, הִתְחִיל צוֹוֵחַ. אָמְרוּ לוֹ: מַה לְּךָ צוֹוֵחַ? אָמַר לָהֶן: אִי אַתֶּם יוֹדְעִים, אֲנִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה צַעַר הוּא נָתוּן; כָּךְ הָיָה הַקּוֹלָר בְּצַוָּארִי, וַאֲנִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה צַעַר הוּא נָתוּן. כָּךְ הָיָה מֹשֶׁה צוֹוֵחַ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַה לְּךָ צוֹוֵחַ? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה צַעַר הִיא נְתוּנָה, שֶׁאֲנִי זָכוּר הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁהָיְתָה יָדִי לְתוֹכָהּ. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג". כֵּיוָן שֶׁנִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עָלֶיהָ, רִפֵּא אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים רבה, פרשת כי תצא, פרשה ו', י"ג)

בְּסוֹף פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מְסֻפָּר עַל מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲשֶׁר לָקְתָה בְצָרַעַת לְאַחַר שֶׁדִּבְּרָה עַל אָחִיהָ מֹשֶׁה, בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵם אֶת דַּרְגָּתוֹ כְּנָבִיא שֶׁה' דִּבֶּר עִמּוֹ בְּלֹא הֲכָנָה.

כַּאֲשֶׁר לָקְתָה בְצָרַעַת הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה לַה' שֶׁיְּרַפְּאֶנָּה: "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ".

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה – לְגִבּוֹר חַיִל שֶׁהָיָה שָׁבוּי וְקָשׁוּר בְּקוֹלָר בְּצַוָּארוֹ, וּלְיָמִים שֻׁחְרַר וְהוּסַר מֵעָלָיו הַקּוֹלָר. לְאַחַר זְמָן רָאָה הַגִּבּוֹר אֶת אֶחָד מֵחֲבֵרָיו כְּשֶׁרֹאשׁוֹ נָתוּן בְּקוֹלָר, וְהִתְחִיל לְצַוֵּחַ. אָמְרוּ לוֹ: מַה לְּךָ צוֹוֵחַ? אָמַר לָהֶם: אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה צַעַר הוּא נָתוּן כִּי לֹא הֱיִיתֶם בַּמַּצָּב הַזֶּה, אֲבָל אֲנִי שֶׁהַקּוֹלָר כְּבָר הָיָה בְצַוָּארִי, יוֹדֵעַ אֲנִי בְּאֵיזֶה צַעַר הוּא שָׁרוּי, וּלְפִיכָךְ אֲנִי צוֹוֵחַ עַל מַר גּוֹרָלוֹ.

כָּךְ, כַּאֲשֶׁר צָעַק מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' עַל צַעֲרָהּ שֶׁל מִרְיָם, אָמַר לוֹ ה': מַה לְּךָ צוֹוֵחַ? אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מַכִּיר אֶת הַצַּעַר הַזֶּה, בְּמִצְרַיִם נִהְיְתָה יָדִי מְצֹרַעַת כַּשֶּׁלֶג , וּלְפִיכָךְ אֲנִי חָשׁ אֶת צַעֲרָהּ.

כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ מֹשֶׁה רִפְּאָהּ הקב"ה.

* * *

הַאִם אֶפְשָׁר לְתָאֵר צָעַר?

אוֹמְרִים שֶׁזֶּה כְּמוֹ תֵאוּר הַטַּעַם הַמְשֻׁלָּב שֶׁל קוּגְל וּמְלָפְפוֹן חָמוּץ, לְמִי שֶׁלֹּא אָכַל אֶת שְׁנֵיהֶם מִיָּמָיו. עַד שֶׁלֹּא יֹאכַל, לֹא יָבִין.

מָשָׁל עֲמָמִי מְסַפֵּר עַל מֶלֶךְ שֶׁנִּצַּל עַל יְדֵי אִכָּר שֶׁחֵרֵף אֶת נַפְשׁוֹ כְּדֵי לְהַצִּילוֹ מִידֵי אוֹיְבָיו, וְהֶחְבִּיאוֹ בְּבֵיתוֹ תַּחַת עֲרֵמַת שְׂמִיכוֹת. הָאוֹיְבִים נִכְנְסוּ אֶל הַבַּיִת, מִשְּׁשׁוּ אֶת הַשְּׂמִיכוֹת וּלְבַסּוֹף עָזְבוּ אֶת הַבָּיִת. הַמֶּלֶךְ הִתְנַעֵר מֵהַמַּחֲבוֹא, נָשַׁם לִרְוָחָה וְיָצָא הַחוּצָה לְאַתֵּר אֶת חַיָּלָיו שֶׁיְּלַוּוּהוּ לְאַרְמוֹנוֹ.

לִפְנֵי שֶׁנִּפְרְדוּ אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ – אֶעֱשֶׂה.

- יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה אֶחָת!

- בְּבַקָּשָׁה.

- מֶה הָיְתָה הַרְגָּשָׁתְךָ בַּשָּׁעָה שֶׁבָּדְקוּ אֶת הַשְּׂמִיכוֹת שֶׁמֵּעָלֶיךָ?

- אִסְרוּ אוֹתוֹ! קָפַץ הַמֶּלֶךְ אֶת אֶגְרוֹפוֹ בְּזָעַם. הַחַיָּלִים הַנֶּאֱמָנִים אָזְקוּ אֶת הָאֻמְלָל, וּבְהוֹרָאַת הַמֶּלֶךְ הֵקִימוּ עַמּוּד תְּלִיָּה מְאֻלְתָּר וְכִמְעַט חָנְקוּ לַמָּוֶת אֶת הַבַּרְנָשׁ בְּכָרְכָם אֶת הַחֶבֶל סְבִיב צַוָּארוֹ.

הַלָּה הָיָה חִוֵּר כַּסִּיד, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ הוֹרָה: עִצְרוּ הַכֹּל, שַׁחְרְרוּהוּ מִן הַחֶבֶל וַהֲבִיאוּהוּ אֵלָי.

בְּרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת נִגַּשׁ הַמִּסְכֵּן אֶל הַמֶּלֶךְ, בְּלֹא לָדַעַת מַה מְּצַפֶּה לוֹ עוֹד.

שָׁאַלְתָּ אֵיךְ הִרְגַּשְׁתִּי תַּחַת הַשְּׂמִיכוֹת, וּבְכֵן, כְּפִי שֶׁאַתָּה הִרְגַּשְׁתָּ לִפְנֵי רָגַע…

אֵין אָדָם יָכוֹל לַחֲווֹת אֶת צַעַר הַזּוּלַת בְּלֹא שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הֶכֵּרוּת מֻקְדֶּמֶת עִם אוֹתוֹ סוּג צָעַר.

נִצּוֹלֵי שׁוֹאָה רַבִּים אָמְרוּ כִּי אֵין לָהֶם רָצוֹן לְשַׁתֵּף אֲחֵרִים בַּחֲוָיוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָבִינוּ אוֹתָם.

וּמָה הַלֶּקַח?

כַּאֲשֶׁר רוֹצִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתוֹ שֶׁל הַסּוֹבֵל וְלִתְמֹךְ בּוֹ, אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת זֹאת רַק בְּאֶמְצָעוּת הַדְמָיָה שֶׁל מַצָּבִים קָשִׁים שֶׁעָבַרְנוּ אָנוּ. רַק מִתּוֹךְ אוֹתָהּ תְּחוּשָׁה שֶׁל הִזָּכְרוּת בַּכְּאֵב וּבַצַּעַר, יוּכַל הַמִּסְכֵּן לָחוּשׁ כִּי אָנוּ בֶּאֱמֶת מְבִינִים אוֹתוֹ וְרוֹצִים לַעֲזֹר לוֹ.

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן