רבי אליהו פרץ בבכי קורע לב, והנהג נדהם

הגאון רבי אליהו לופיאן ורבי משה אליהו שטרן פסעו יחד לתפילת מנחה בשבת בישיבת חברון. בדרך, ראו מכוניות רבות הנוסעות בשבת. אמר לו רבי אליהו: "רחמנות עליהם, אין מי שילמד אותם את חומרת האיסור. אולי נלך חזרה? אני לא יכול לראות את אחי בני ישראל נוסעים בשבת".

אמר לו רבי משה אהרון: "הרי עברנו כבר את רוב הדרך. עדיף למהר ולהגיע כבר לישיבת חברון, וכך נראה פחות מחללי שבת".

הסכים רבי אליהו לדבריו, אך הוסיף אנחה שוברת לב ממש.

באותו רגע עצרה מכונית, והנהג פונה לרבי אליהו בשאלה: "איך מגיעים לרחוב יפו?"

רבי אליהו פרץ בבכי. הוא אמר לו: "איך אומר לך דבר שאסור לך לעשות, לנסוע בשבת, מצד שני, איך אני יכול לא לענות ליהודי על שאלתו, ולסרב לבקשת העזרה שלך". ושוב פרץ רבי אליהו בבכי.

האיש עצר את המכונית, יצא ממנה ואמר: "רבי! מעולם לא הרגשתי הרגשה של מוכיח באמת כמו ברגע זה. גם אמי שומרת שבת וכל שבת היא צועקת עלי על שאני מחלל שבת, אך מעולם לא ראיתיה בוכה בגלל זה. אני רואה שאתה מתכוון לטובתי, ולכן אני מבטיח לכבוד הרב כי מהיום והלאה לא אסע עוד בשבת"...