מה היה קורה אילו היית חי לבד ביער?

"בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" - שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ, וְאֶחָד אַתָּה אוֹמֵר לוֹ 'קַצֵּר בִּדְבָרֶיךָ'; שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב… דָּבָר אַחֵר: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" - הֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת (ספרא, קדושים, פרשה ב')

הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ : "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ".

חֲזַ"ל מְבָאֲרִים, שֶׁהוֹרָאָה זוֹ כּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ שְׁנֵי צִוּוּיִים, הָאֶחָד לְבֵית הַדִּין וְהָאַחֵר לְכָל אָדָם:

הוֹרָאָה לְבֵית הַדִּין – כַּאֲשֶׁר בַּעֲלֵי הַדִּין שׁוֹטְחִים אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם בִּפְנֵי בֵית הַדִּין, לֹא יְזָרְזוּ הַדַּיָּנִים אֶחָד מֵהֶם וְיוֹרוּ לוֹ לְקַצֵּר אֶת דְּבָרָיו, וּמֵאִידַךְ יַנִּיחוּ לַצַּד הַשֵּׁנִי לִשְׁטֹחַ בְּנַחַת אֶת טַעֲנוֹתָיו. זֹאת, אֲפִלּוּ אִם הֵבִינוּ אֶל נָכוֹן אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הָרִאשׁוֹן, וְנִרְאֶה לָהֶם שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ בִּדְבָרָיו. כְּמוֹ כֵן לֹא יוֹרוּ לְאֶחָד לַעֲמֹד בְּעוֹד הָאַחֵר יוֹשֵׁב. טַעַם הַדָּבָר: אִם יִנְהֲגוּ כָּךְ הוּא עָלוּל לְקַבֵּל תְּחוּשָׁה שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה דִּין צֶדֶק, וְאֵין לוֹ סִכּוּי שֶׁדְּבָרָיו יִתְקַבְּלוּ עַל לֵב הַדַּיָּנִים, וְכִי הֵם מְקַפְּחִים אוֹתוֹ.

הוֹרָאָה לְכָל אָדָם – הֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.

* * *

הַהוֹרָאָה הָרִאשׁוֹנָה בְּפָסוּק זֶה מַצְרִיכָה מַאֲמָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַל הִתְנַהֲלוּת חֲכָמָה בַּחַיִּים, לֹא לַחְשֹׁב רַק מַה נָּכוֹן לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא כֵּיצַד יֵרָאוּ הַדְּבָרִים בְּעֵינֵי הַזּוּלַת, וּמַה תִּהְיֶה תְגוּבָתוֹ.

הָבָה נִתְמַקֵּד בַּהוֹרָאָה הַשְּׁנִיָּה: הֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.

מַדְהִים לְהִוָּכַח כַּמָּה חָכְמָה וּתְבוּנָה יֵשׁ בְּכָל מִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה, וּכְכָל שֶׁמְּעַיְּנִים בָּהּ מְגַלִּים בָּהּ רְבָדִים וּגְוָנִים מַרְהִיבִים.

עַל פָּנָיו נִרְאֶה, כִּי מִצְוָה זוֹ נוֹעֲדָה לְהָגֵן עַל הָאֻמְלָל, אֲשֶׁר נֶחְשַׁד בַּעֲשִׂיַּת דָּבָר בִּלְתִּי רָאוּי. חַיָּיו יֵהָפְכוּ לְגֵיהִנֹּם אִם כָּל אָדָם יַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לַחֲרֹץ אֶת דִּינוֹ וְלִקְבֹּעַ כִּי הוּא גַּנָּב, מֻשְׁחָת אוֹ נוֹכֵל. הַנַּח לַזּוּלַת, צֵא מִנְּקֻדַּת הַנָּחָה שֶׁאִלּוּ הָיָה אָחִיךָ, כִּי אָז כְּבָר הָיִיתָ מוֹצֵא סִבּוֹת וְעִלּוֹת לְהַאֲמִין שֶׁהוּא חַף מִפֶּשַׁע, וּמִכָּאן תִּלְמַד שֶׁשִּׁקּוּל דַּעְתְּךָ אֵינוֹ אוֹבְּיֶקְטִיבִי. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא נוֹבֵעַ מִקִּנְאָה קְטַנָּה הַצּוֹבֶטֶת בְּפִנַּת הַלֵּב; וַאֲפִלּוּ אִם לָאו – מִזִּלְזוּל בִּתְחוּשׁוֹתָיו שֶׁל הַזּוּלַת וּמֵחֹסֶר אִכְפַּתִּיּוּת לַתּוֹצָאָה הָעֲגוּמָה שֶׁל הַשִּׁפּוּט הַשְּׁלִילִי.

עַד כָּאן הַהַשְׁפָּעָה הַחִיּוּבִית שֶׁל הוֹרָאָה זוֹ עַל הָאִישׁ שֶׁנֶּחְשַׁד בְּמַעֲשֶׂה בִלְתִּי רָאוּי. אִם אָנוּ מְחַפְּשִׂים אֵיזוֹ תוֹצָאָה חִיּוּבִית תָּבִיא הַנְהָגָה זוֹ לָאָדָם שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת, נוּכַל לִמְצֹא אוֹתָהּ בְּכָךְ, שֶׁאִם הַכֹּל יִתְרַגְּלוּ לִנְהֹג כָּךְ, יִהְיֶה כָל אָדָם מוּגָן בְּמִדַּת מָה מִפְּנֵי הִתְלַהֲמוּת שֶׁל אֲחֵרִים כְּלַפָּיו.

בְּרַם, מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין זצ"ל  מַצְבִּיעַ עַל תּוֹעֶלֶת אִישִׁית עֲצוּמָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם הַנּוֹהֵג כָּךְ, וְהִיא מְבֻסֶּסֶת עַל הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי.

טִבְעוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא נִסְחָף אַחַר סְבִיבָתוֹ. תִּינוֹק שֶׁיִּגְדַּל בֵּין קוֹפִים יִנְהַג כְּקוֹף. אָדָם שֶׁיִּגְדַּל בֵּין אֲנָשִׁים מֻשְׁחָתִים יִהְיֶה מֻשְׁחָת, אֲפִלּוּ אִם הֵם לֹא יֹאמְרוּ לוֹ מִלָּה וַחֲצִי מִלָּה. עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁאֵין בּוּשָׁה לִנְהֹג כָּךְ גּוֹרֶמֶת לָאָדָם לְהָסִיר אֶת כָּל הַחוֹמוֹת. עֻבְדָּה זוֹ אֵינָהּ זְקוּקָה לְהֶסְבֵּרִים רַבִּים, דַּי לְהִתְבּוֹנֵן בְּעַגְמוּמִיּוּת בַּמִּתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם, בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם נִפְרָצִים גְּדֵרִים וְהָעַזּוּת גּוֹבֶרֶת, נִסְחָפִים כֻּלָּם אַחֲרֶיהָ בְּהֶעְדֵּר הַבּוּשָׁה.

בָּרוּר לָנוּ, אֵפוֹא, שֶׁהַחֶבְרָה מַשְׁפִּיעָה עַל הָאָדָם. אַךְ בְּתוֹךְ תּוֹבָנָה זוֹ קַיֶּמֶת תּוֹבָנָה נוֹסֶפֶת: הָאָדָם קוֹבֵעַ אֶת מַעֲמָדָהּ שֶׁל הַחֶבְרָה הַמַּשְׁפִּיעָה עָלָיו!

הַדְּבָרִים אֵינָם סְבוּכִים, אֶלָּא פְשׁוּטִים בַּעֲלִיל. אָדָם שֶׁאֵינוֹ דָן אֶת הָאֲחֵרִים לְכַף זְכוּת, יַגִּיעַ בְּתוֹךְ זְמָן קָצָר לַמַּסְקָנָה שֶׁכֻּלָּם עוֹשִׂים מַעֲשִׂים בִּלְתִּי רְאוּיִים, וְהוּא אַף יוֹדֵעַ לְהַסְבִּיר וּלְנַמֵּק אֶת הַדְּבָרִים. הַתּוֹצָאָה הִיא: בִּמְהֵרָה הוּא נִסְחָף אַחַר הַחֶבְרָה שֶׁיָּצַר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ!

לְעֻמָּתוֹ, אָדָם הַדָּן אֶת הָאֲחֵרִים לְכַף זְכוּת, רוֹאֶה סְבִיבוֹ חֶבְרָה נַעֲלֵית יוֹתֵר, בַּעֲלַת עֲרָכִים רְאוּיִים, וּבְאֹפֶן טִבְעִי הוּא חָשׁ צֹרֶךְ לְהִתְנַהֵג בְּאֹפֶן רָאוּי.

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן