ותן חלקנו: האם קושי הוא מתנה?

"אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי" - אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: תּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי בְאַף נִתְקַיְּמָה לִי (ילקוט שמעוני, קהלת, רמז תתקס"ח)

וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם, אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי", אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת .

מַה כַּוָּנַת דְּבָרָיו? הִסְבִּיר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: הַחָכְמָה שֶׁיָּגַעְתִּי בָהּ בְּעָמָל וּבִיגִיעָה, הִיא הַחָכְמָה שֶׁנִּתְקַיְּמָה בִי. "אַף" מִלְּשׁוֹן קֹשִׁי וְחָרוֹן (וְדֻגְמָתוֹ: "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה" ) - תּוֹרָה שֶׁלָּמַד מִתּוֹךְ קֹשִׁי.

* * *

מַה מִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַסּוֹד שֶׁחוֹשֵׂף כָּאן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הָאִישׁ הֶחָכָם בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר מְסַכֵּם אֶת חַיָּיו בִּמְגִלָּה שֶׁנִּכְתְּבָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּבָהּ הוּא מְגוֹלֵל אֶת כָּל קוֹרוֹתָיו, וְהוּא מַצְהִיר מִתּוֹךְ הַנִּסָּיוֹן, כִּי רַק הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד מִתּוֹךְ קֹשִׁי רַב, בְּדַרְגַּת "אַף", הִיא שֶׁהִתְקַיְּמָה לוֹ לְקִנְיַן נַפְשִׁי?

וּבְכֵן, אֵין כָּאן סוֹד וְלֹא רָזֵי קַבָּלָה. הַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים וְהֵם קַיָּמִים בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כְּפִי שֶׁהֵם קַיָּמִים בְּחַיֵּי הַחֹמֶר. קַל מְאֹד לִכְתֹּב עַל חוֹל, יֶלֶד קָטָן יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת וְגַם זָקֵן בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן; אֲבָל כַּמָּה זְמָן יִשָּׁאֵר הַכְּתָב עַל הַחוֹל? וּמִנֶּגֶד - קָשֶׁה מְאֹד לִכְתֹּב עַל אֶבֶן, לְכָךְ דָּרוּשׁ כֹּחַ פִיזִי, כְּלֵי מְלָאכָה מְיֻחָדִים, יֶדַע וְנִסָּיוֹן; אֲבָל מַה שֶּׁחָקוּק בָּאֶבֶן יִקָרֵא גַּם לְאַחַר אַלְפֵי שָׁנִים. כְּשֵׁם שֶׁעֲבוֹדַת הַחֲקִיקָה בָאֶבֶן מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמִתְקַיֶּמֶת מֵאוֹתָהּ הַסִּבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ הִיא קָשָׁה, כָּךְ לִמּוּד תּוֹרָה מִתּוֹךְ עָמָל מִתְקַיֵּם בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא מְגַיֵּס כֹּחוֹת נַפְשִׁיִּים כְּדֵי לְהִתְאַמֵּץ לִלְמֹד, הוּא חוֹקֵק אֶת הַתּוֹרָה בְּנַפְשׁוֹ בְּאֶמְצָעוּת כֹּחוֹת-עָל וְלֹא בַעֲשִׂיָּה קַלִּילָה.

כַּאֲשֶׁר מִתְבּוֹנְנִים בַּלִּמּוּד שֶׁיֵּשׁ לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלָיו, מַבְחִינִים בִּנְקֻדָּה נוֹסֶפֶת, חֲשׁוּבָה מְאֹד, הַגּוֹרֶמֶת לְשִׁמּוּרוֹ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וְהַנְּקֻדָּה הַזּוֹ תּוּבַן עַל יְדֵי מָשָׁל יָפֶה:

מַעֲשֶׂה בְּאָב עָשִׁיר שֶׁרָאָה כִּי בְנוֹ גָּדֵל לְבַטְלָן, וְכִי הַתָּכְנִית הַיְחִידָה שֶׁלּוֹ הִיא לְבַלּוֹת אֶת יְמֵי חַיָּיו בְּבַטָּלָה. יָדַע הָאָב שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם, וְהַשִּׁעֲמוּם מֵבִיא לִידֵי חֵטְא; וּבְנוֹ צוֹעֵד, אֵפוֹא, לִקְרַאת חַיִּים אֻמְלָלִים בְּיוֹתֵר. לְפִיכָךְ קָרָא אֵלָיו וְהוֹדִיעוֹ: לֹא אֶתֵּן לְךָ לְהוֹסִיף לָשֶׁבֶת בְּבֵיתִי עַד שֶׁתַּרְוִיחַ כֶּסֶף בְּמוֹ יָדֶיךָ. לֹא אִכְפַּת לִי כַּמָּה, הָעִקָּר שֶׁתַּעֲשֶׂה בְעַצְמֶךָ מַשֶּׁהוּ.

יָצָא הַבֵּן הַמְפֻנָּק מֵחֶדְרוֹ שֶׁל אָבִיו וְעֵינָיו הָעֲצֵלוֹת בּוֹכִיּוֹת. רָאֲתָה אִמּוֹ אֶת בְּנָהּ מַחְמַד פִּנּוּקֶיהָ עָצֵב, וּלְאַחַר שֶׁשָּׁמְעָה אֶת הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ שָׁלְפָה מֵאַרְנָקָהּ שְׁטַר כֶּסֶף וְאָמְרָה לִבְנָהּ: הַמְשֵׁךְ לְשׁוֹטֵט כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ, בָּעֶרֶב הַצֵּג שְׁטָר זֶה לִפְנֵי אָבִיךָ, וַחֲסָל.

אָתָא צָהֳרַיִם וְגַם עֶרֶב, וְהַבֵּן הִתְיַצֵּב בִּפְנֵי אָבִיו, לִבּוֹ זָחוּחַ עַל הַמַּהֲתַלָּה וְעַל הַהִתְחַמְּקוּת מֵעֲבוֹדָה, וְנָתַן לוֹ אֶת שְׁטַר הַכֶּסֶף. לְתַדְהֵמָתוֹ נָטַל אָבִיו אֶת הַשְּׁטָר וּקְרָעוֹ לִגְזָרִים. פָּקַח הַבֵּן עֵינַיִם מִשְׁתָּאוֹת, וְאָבִיו צָעַק עָלָיו: גַּם בַּטְלָן וְגַם שַׁקְרָן?! אִם לֹא תָבִיא מָחָר כֶּסֶף שֶׁעָבַדְתָּ עָלָיו…

הוּא יָדַע שֶׁאָבִיו עָשִׁיר, אַךְ לֹא יָדַע שֶׁהוּא גַם נֵחַן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. תּוֹרָה וּגְדֻלָּה עַל שֻׁלְחָן אֶחָד. שָׂח הַבֵּן לְאִמּוֹ אֶת הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ, וְהִיא יָעֲצָה לוֹ: יִתָּכֵן שֶׁהוּא רָגִיל לְהִתְעַסֵּק בִּשְׁטָרוֹת גְּדוֹלִים, וְאַתָּה הֵבֵאתָ לוֹ שְׁטָר נְמוּךְ-עֵרֶךְ. הוֹצִיאָה מֵאַרְנָקָהּ שְׁטָר רַב-עֵרֶךְ וְנָתְנָה לוֹ.

בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ קָרַע הָאָב אֶת הַשְּׁטָר, הִשְׁלִיךְ אֶת הַגְּזָרִים מֵהַחַלּוֹן. פַּעֲמַיִם אַתָּה מְשַׁקֵּר אוֹתִי?! צָעַק עָלָיו אָבִיו בְּחֵמָה וּבְחָרוֹן, צֵא מִבֵּיתִי וְאַל תָּשׁוּב עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָךְ!

הַהֶלֶם הָיָה גָדוֹל. הַבֵּן וְאִמּוֹ הֶחְלִיטוּ כִּי אֵין בְּרֵרָה וְעָלָיו לָצֵאת לַעֲבֹד יוֹם אֶחָד. אַבָּא קוֹרֵא מַחֲשָׁבוֹת וְיוֹדֵעַ צְפוּנוֹת הַלֵּב. בָּעֶרֶב הִגִּיעַ הַבֵּן, שְׁרִירָיו דּוֹאֲבִים מִסַּבָּלוּת, הָעֲבוֹדָה הַיְחִידָה שֶׁמָּצָא בַשּׁוּק לְמִי שֶׁאֵין לוֹ מִקְצוֹעַ, וּבְכִיסוֹ שְׁטָר פְּעוּט-עֵרֶךְ. לְתַדְהֵמָתוֹ עָמַד גַּם הַפַּעַם אָבִיו לִקְרֹעַ אֶת הַשְּׁטָר. הוּא קָרָא בְּקוֹל נִחָר: אַבָּא! אַל תִּקְרַע! אָנָּא!

הִנִּיחַ הָאָב אֶת הַשְּׁטָר עַל הַשֻּׁלְחָן, חִבֵּק אֶת בְּנוֹ בְּאַהֲבָה וְאָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּהוּ כֶּסֶף שֶׁטָּרַחְתָּ לְהַשִּׂיגוֹ !

הֵבִין הַבֵּן וְיָדְעָה הָאֵם, כִּי לֹא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יֵשׁ כָּאן, אֶלָּא הֲבָנָה לְנֶפֶשׁ הָאָדָם. דָבָר שֶּׁאָדָם מִתְאַמֵּץ וּמִתְיַגֵּעַ לְהַשִּׂיגוֹ, נַעֲשֶׂה לוֹ יָקָר וְאֵין הוּא מוּכָן לְאַבְּדוֹ!

יִהְיוּ הַדְּבָרִים לְחִזּוּק לְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה; לְכָל מִי שֶׁהַמְּשִׂימָה שֶׁהוּא קִבֵּל מֵה' בָּעוֹלָם הַזֶּה הִיא לְהַגִּיעַ לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּעָמָל וּבְקֹשִׁי; לְכֻלָּנוּ, הַמִּתְמוֹדְדִים עִם קְשִׁי הַגָּלוּת וְהַסְתָּרַת הַפָּנִים שֶׁל הקב"ה.

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן