ותן חלקנו: מצוות - מה הן מלמדות?

תָּא חֲזִי: בַּר נַשׁ אָזֵל בְּהַאי עָלְמָא וְהוּא חָשֵׁב דְּדִילֵהּ הוּא תָּדִיר וְיִשְׁתְּאַר בְּגַוֵּהּ לְדָרֵי דָרִין עַד דְּאִיהוּ אָזֵיל בְּעָלְמָא יָהֲבִין לֵהּ בְּקוֹלָרָא; עַד דְּאִיהוּ יָתֵיב דָּיְינִין לֵהּ בְּקֻנְפּוֹן עִם שְׁאָר בְּנֵי דִינָא (זוהר, כרך ג', פרשת נשא, דף קכ"ו, עמוד א')

כָּךְ כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ:

בֹּא וּרְאֵה: בֶּן אָדָם הַהוֹלֵךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, וְשֶׁיִּשָּׁאֵר בוֹ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. בְּרַם, כְּבָר בְּעוֹדוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא נוֹפֵל לְמִשְׁכָּב, אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִמִּטָּתוֹ, כְּאִלּוּ הוּא קָשׁוּר אֵלֶיהָ, וְדָנִים אוֹתוֹ עַל מַעֲשָׂיו.

* * *

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נִצְטַוִּינוּ עַל מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה, שֶׁבְּמִסְגַּרְתָהּ בְּמַהֲלַךְ כָּל שֶׁבַע שָׁנִים מַשְׁבִּית כָּל בַּעַל שָׂדֶה אֶת שָׂדֵהוּ וּמַנִּיחַ לְכָל הָרוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וְלִטֹּל מִיבוּלָהּ. נִצְטַוִּינוּ עוֹד: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי" – יֵשׁ נְחָלוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְכֹּר לִצְמִיתוּת, אֶלָּא הֵן חוֹזְרוֹת לְבַעְלֵיהֶן בַּיּוֹבֵל.

הַתּוֹרָה מַרְגִּילָה אֶת הָאָדָם בִּפְעֻלּוֹת וּבְמַעֲשִׂים לִקְבֹּעַ בְּלִבּוֹ בְּאֹפֶן בִּלְתִּי מְעֻרְעָר שֶׁהַכֹּל שַׁיָּךְ לַה', וְהָאָדָם בָּעוֹלָם אֵינוֹ אֶלָּא תַיָּר, גֵּר וְתוֹשָׁב, שֶׁקִּבֵּל רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמּוּצָרִים שֶׁל הַמְאָרֵחַ.

מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה וְהַמִּצְווֹת הַנּוֹסָפוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, מַעֲנִיקוֹת לָאָדָם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְיַשֵּׁר אֶת שִׂכְלוֹ וְלִזְכֹּר אֶת הָאֱמֶת, שֶׁהַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲרָעִיִּים; וְלָכֵן, אֵיךְ יֵשׁ בְּכֹחוֹ לִמְכֹּר אֶת הָאֲדָמָה לִצְמִיתוּת אִם הוּא עַצְמוֹ צָמִית?

חֲזַ"ל מְסַפְּרִים : מַעֲשֶׂה בְּאַשְׁמְדַאי שֶׁשָּׁמַע אָדָם הַמְבַקֵּשׁ מִסַּנְדְּלָר נַעֲלַיִם שֶׁתַּחֲזֵקְנָה מַעֲמָד שֶׁבַע שָׁנִים. חִיֵּךְ אַשְׁמְדָאי. לִשְׁאֵלַת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, שַׂר צְבָאוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, הֵשִׁיב אַשְׁמְדַאי כִּי הוּא מְחַיֵּךְ מִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ אָדָם לֹא יִחְיֶה שֶׁבַע שָׁנִים, וּמַה לּוֹ נַעֲלַיִם שֶׁיַּחֲזִיקוּ מַעֲמָד שֶׁבַע שָׁנִים?

רַבִּי יְרֻחָם לֵיבּוֹבִיץ זצ"ל, מְנַהֲלָהּ הָרוּחָנִי שֶׁל יְשִׁיבַת מִיר, סִפֵּר פַּעַם אַחַת כִּי בָעֲיָרָה ווֹאלוֹזִ'ין פָּרַץ סִכְסוּךְ בֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים עַל אוֹדוֹת בַּעֲלוּת עַל מִגְרָשׁ מְסֻיָּם. הַנִּצִּים נִגְרְרוּ לְבֵית מִשְׁפָּט, כָּל צַד שָׂכַר עוֹרֵךְ דִּין מְפֻלְפָּל, אַךְ הָעִנְיָן הָיָה סָבוּךְ וְהַשּׁוֹפֵט נִלְאָה מֵהַכְרִיעַ. נִגְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם לְדִין תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי חַיִּים מִוּוֹאלֹזִי'ן זצ"ל.

שָׁמַע הָרַב אֶת דִּבְרֵיהֶם, הֶעֱמִיק בָּעִנְיָן וְנִסָּה לְפַשֵּׁר בֵּינֵיהֶם, אַךְ שְׁנֵיהֶם הָיוּ עַקְשָׁנִים וְהִתְחַפְּרוּ בְעֶמְדוֹתֵיהֶם, וְלֹא הוֹתִירוּ מָקוֹם לְוִתּוּר. לְפֶתַע הִתְרוֹמֵם הָרַב מִכִּסְאוֹ: רְצוֹנִי לִרְאוֹת אֶת הָאֲדָמָה הַמְדֻבֶּרֶת.

- כְּבוֹד הָרַב, אֵין רוֹאִים כְּלוּם. אֲדָמָה חוּמָה וּרְמָשִׁים רוֹחֲשִׁים בְּקִרְבָּהּ. הָא, וְתוּ לֹא.

- אֲנִי יוֹדֵעַ, יַקִּירַי, אֶת אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה. מָחָר בְּשָׁעָה פְלוֹנִית נִפָּגֵשׁ לְיַד חֶלְקַת הָאֲדָמָה הַמְדֻבָּרֶת.

הִתְאַסְּפוּ הַנִּצִּים וּמְקֹרְבֵיהֶם, וּמֵרָחוֹק נִרְאָה הָרַב צוֹעֵד כְּשֶׁפָּנָיו רְצִינִיּוֹת. הוּא לֹא הֶחֱלִיף מִלָּה עִם אִישׁ מֵהֶם, וְהִתְבּוֹנֵן בַּקַּרְקַע בְּעֵינַיִם חֲתוּמוֹת. לְפֶתַע הִתְכּוֹפֵף, הִשְׁתַּטַּח, וְהִצְמִיד אֶת אָזְנוֹ לַקַּרְקַע!

- כְּבוֹד הָרָב!

- נָא שִׁמְרוּ עַל שֶׁקֶט!

- ?

לְאַחַר דַּקָּה אֲרֻכָּה הִתְרוֹמֵם הָרַב, נִעֵר אֶת בְּגָדָיו, וְהוֹדִיעַ: נִפְגָּשִׁים הַיּוֹם בַּחֲדַר בֵּית הַדִּין בְּשָׁעָה פְלוֹנִית.

הַסִּפּוּר עָשָׂה לוֹ כְנָפַיִם, לֹא רַק הַנִּצִּים, מְקֹרְבֵיהֶם וּבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם הִגִּיעוּ, אֶלָּא אַף כָּל מִי שֶׁהָיָה סַקְרָן דַיּוֹ לָדַעַת מַדּוּעַ הִשְׁתַּטַּח הָרַב עַל הָאֲדָמָה הַחוּמָה.

בַּשָּׁעָה הַיְעוּדָה פָּתַח הָרַב וְאָמַר: מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְהַכְרָעָה בְרוּרָה, הֶחְלַטְתִּי לִשְׁמֹעַ מַה דַּעְתָּהּ שֶׁל הָאֲדָמָה שֶׁעָלֶיהָ אַתֶּם רָבִים. הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מַה הִיא אוֹמֶרֶת?

שֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר בְּבֵית הַדִּין. הַאִם הָרַב שֶׁלָּהֶם הוּא כִּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הַיּוֹדֵעַ שִׂיחַת עוֹפוֹת וּדְקָלִים?

וּבְכֵן, הִיא אוֹמֶרֶת: אֵינִי שַׁיֶּכֶת לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה; לְהֵפֶךְ – שְׁנֵיהֶם שַׁיָּכִים לִי! אִם לֹא הַיּוֹם, אָז מָחָר; וְאִם לֹא מָחָר; אָז מָחֳרָתַיִם; לְבַסּוֹף שְׁנֵיהֶם יַגִּיעוּ אֵלָי!

שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַנִּצִּים כָּבְשׁוּ אֶת פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע, וּבוֹ בַמָּקוֹם הִסְכִּימוּ לְהִתְפַּשֵּׁר כְּהַצָּעַת הָרָב.

"כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ".

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן