שו"ת התניא: איפה אפשר למצוא את ה'?

אתה וכולנו. זה לא סוד שאנחנו לא רואים את ה' עומד אצלנו בדלת ולא מרגישים אותו יושב אתנו לארוחה. טוב, זה בטח שלא, אבל גם לא חשים את הנוכחות

הא־לוהית מלווה אותנו בכל מעשה של חולין, ואולי גם לא בכל מעשה של קדושה. אבל העובדה שאנחנו לא מפותחים רוחנית במידה שתאפשר לנו לקלוט את עוצמת החוויה הזו, איננה אומרת שהיא לא מציאותית.

נחזור לרגע למשל: נניח שבאמת המלך דופק אצלך בדלת, ואתה באמת פותח לו, והוא באמת גר אצלך בבית כבר חודש. האם אז אתה אכן חווה את זה? את כל מה שזה? ומה אם אתה לא בן אדם, אלא בכלל חתול? האם כשחתול מסתכל על המלך, הוא חווה את הנוכחות שלו במלוא המשמעות שיש בה? האם הוא בכלל מבדיל בין המלך לבין סתם אדם? ומה אם אתה גם לא חתול, אלא בכלל שרפרף? האם במקרה הזה אתה מסוגל להבחין בין המלך לבין שולחן?

מסקנה: המציאות אינה נקבעת על־פי החוויה.

בשורה: החוויה יכולה להתעדכן ולהשתדרג עם הזמן, להיפתח למציאות ולקלוט יותר ויותר ממנה.

זו היתה האסטרטגיה הא־לוהית מאז בריאת העולם, כי מה שידוע לך ולי ידוע כמובן גם לה'. מאז הפסגה הגדולה של האנושות - אברהם, יצחק, יעקב, משה רבנו - אין באמת מי שמסוגל להפנים לתוכו את קרבת ה' במלוא העוצמה והמשמעות. יש על זה ביטוי מיוחד: "נתמעטו הלבבות". יש פחות מקום, כביכול, בדירה הקטנה שלנו. החושים פחות מחודדים, החוויה הרבה יותר מצומצמת. אז אנחנו הולכים ונסגרים, הולכים ומתמעטים. קולטים מה עומד מולנו בערך כמו שחתול קולט, בתקווה שלא הגענו למדרגת השרפרף...

כל זה לא בא בהפתעה, אלא בתכנון מראש. בשבילנו, חתולים ושרפרפים אנושיים, תוכנן כל הפלא הזה מלכתחילה. ה' יצר את האפשרות לבריאת העולם וברא אותנו בתוכו, כפי שאנחנו, ובנה בתוכנו מקום מסוים ומוגדר שבתוכו הוא שוכן. זה היסוד. משם אפשר רק להתרחב ולגדול.

בדורות עברו זה היה המקדש, ואנחנו מצפים ומתפללים לכך שהוא ישוב וייבנה. מאז חורבן המקדש, הקב"ה "עבר דירה" - אל התורה (ראה שאלה 49). על זה אמרו חכמים: "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" (ברכות ח, א). אז אם אין לנו היכולת לחוש את קרבת ה' במלואה כשאנחנו הולכים ברחוב, אוכלים ארוחת ערב או עובדים על פרויקט חדש - תמיד נוכל לבוא אל המקום שבו הוא נמצא יותר מכל, גלוי יותר מכל, ניתן להרגשה יותר מכל - התורה, ובפרט ההלכה.

עשה עוד היום בית אמיתי לה' בתוך מציאות חייך על־ידי שיעור בהלכה. גם כמה דקות הן התחלה מצוינת. עם הזמן תוכל להוסיף לבית הזה חדרים נוספים, ולחוש כיצד הוא מקרין גם על שאר חלקי החיים.

מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן