שו"ת התניא: מה הופך מעשה לאסור?

בני אדם בטוחים לפעמים שהכל קשור אליהם, מה הם חושבים, מה הם מרגישים. זה לא ככה עם "לא תרצח", נכון? רצח הוא רצח הוא רצח, בלי שום קשר למה שהיה לרוצח בראש. אותו הדבר נכון גם בכל איסור אחר שהתורה אוסרת עלינו.

הכללים שהקב"ה קבע הם יסודיים, מוחלטים, ותופסים תמיד. ממש כמו שישנם חומרים שמוליכים חשמל ואחרים שמבודדים אותו, כך ישנם דברים שמוליכים קדושה ואחרים שמונעים את זרימת הקדושה ושייכים לקליפה.

"קליפה" היא השכבה החיצונית שמכסה את ה"פרי", שהוא החלק הפנימי ששייך לקדושה. בצורה הכי מנותקת ושלילית שלה זו מציאות שהקדושה לא שורה בה ואין לנו, כבני אדם, שום יכולת לשנות אותה. לכן היא אסורה, כמו "אסור בחבלים". היא קשורה למטה ולא יכולה לעלות למעלה. אם אתה מתעסק עם דברים ששייכים לאחד מסוגי הקליפה הללו, המכונים "שלוש הקליפות הטמאות", יכולה להיות לזה רק תוצאה אחת: היא תמשוך אותך למטה. 

מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן