שו"ת התניא: למה צריך לחכות לעולם הבא?

שכר על מצוות מקבלים באמת בעולם הבא, אבל זה לא אומר שום דבר לגבי חיים נטולי הנאה בעולם הזה. אם תשאל אותי, ההנאה הגדולה ביותר היא הסיפוק שמרגישים כתוצאה מהישג משמעותי. מהבחינה הזו, קיום המצוות בעולם הזה משיג - כאן ועכשיו - דברים שמגמדים לגמרי את השכר שנקבל עליהן בעולם הבא.

ההנאה הגדולה ביותר שאפשר לחשוב עליה היא החיבור הישיר לקב"ה. בעניין הזה התניא מסביר משהו שהופך לנו את המחשבה הרגילה: העולם הבא הוא אמנם עולם קדוש ורוחני של נשמות שנהנות מזיו השכינה, אבל הוא לא המקום שבו אפשר להגיע לחיבור הכי קרוב וישיר לה' בכבודו ובעצמו. זיו השכינה זה כמו לראות את הקב"ה דרך משהו אחר, אבל להתחבר לה' זה כמו לחבק אותו בעצמו.

דיברנו קודם על מצוות מעשיות? אז כאן ההבדל. בעולם הזה אנחנו חיים בתוך גוף, מה שהופך אותנו לעיוורים וחרשים ואילמים ביחס לנשמות המשוחררות שבעולם הבא. הן נהנות מזיו השכינה בדרך שאנחנו לא יכולים להתחיל לדמיין. אבל רק הגוף מאפשר לנו לקיים מצוות מעשיות, ורק במצוות מעשיות הקב"ה מתלבש בעצמו. ואם נצליח לחוש בכך, זאת תהיה גם ההנאה הכי גדולה שאפשר לחוות.

מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן