תיעוד היסטורי: מה בן גוריון היה חושב על מאבק השבת?

בצל מאבק השבת וחוק המרכולים, והדרישה של חלק מראש העיריות לפתוח בתי עסק בשבת, השבוע התברר כי לפני 82 שנה, בתאריך יא' טבת תרצ"ו, שיגר ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון מכתב ובו הביע את דעתו בנוגע לשמירת השבת במרחב הציבורי. בן גוריון כתב במכתב כי: "אילו הייתה לנו מדינה, הייתה המדינה גוזרת על כך". בן גוריון הבהיר במכתבו, שנכתב כאמור לפני קום המדינה, כי "אני גם יודע על הקשיים שיש לפעמים בשמירת החוק, אולם חוק זה לקחנו על עצמינו, מתוך הכרה תרבותית - חברתית על הצורך של יום מנוחה של חובה. אילו הייתה לנו מדינה - הייתה גוזרת על כך".

בכתבה שפורסמה ב"חדרי חרדים", הפנה החוקר אליהו זלסקו את תשומת הלב לכך, שבדיוק לפני 82 שנה, שיגר בן גוריון מכתב שמתייחס להחלטת הקונגרס הציוני בדבר איסור חילול שבת בפרהסיה בארץ ישראל, בידי גופים ציוניים רשמיים או כאלו שנתמכים על ידי הקונגרס, החלטה שהתקבלה לאחר איומי פרישה של המזרחי. את המכתב שיגר בן גוריון לקבוצת הפועלים "בתלם", שישבה באותה תקופה בנחלת יהודה שעל יד ראשון-לציון, זאת לאחר שנמסר לו שהם חיללו את השבת וחפרו באר בשטחם בעיצומה של השבת.

הדברים הללו של בן גוריון, נפטר ב-1 בדצמבר 1973 כשהוא בן 87, מפתיעים מאוד. היחס שלו ליהדות היה מורכב והוזכר כי עלה לתורה בפעם הראשונה כשנכדו עשה זאת. יחד עם זאת, הייתה לו אהבה גדולה לתנ"ך והוא הקים את החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה. בפני ועדת פיל ב-1936 טען בן-גוריון: "זכותנו ביחס לארץ-ישראל נובעת לא מהמנדט והצהרת-בלפור. היא קודמת לאלה. התנ"ך הוא המנדט שלנו, הוא נכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא-הוא המנדט שלנו. זכותנו ההיסטורית קיימת מראשית היות העם היהודי, והצהרת בלפור והמנדט באו לשם הכרת הזכות הזאת ואישורה. אנו בני העם העברי וזו ארץ-מולדתו היחידה של העם העברי, ורק משום כך יש לנו זכויות על הארץ הזאת".