מנהגי ט"ו בשבט

ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, והמשמעות שלו היא שבו מסתיימת שנת המעשרות לפירות העץ. לכאורה, זהו עניין הלכתי בסיסי ופשוט, ולא יום חג מיוחד.

אך בפועל, אמרו הגאונים כי ליום ט"ו בשבט ישנו גם לקח רוחני מיוחד לאדם. הבנה זו נובעת מכך שט"ו בשבט מופיע במשנה ביחד עם 3 ראשי שנים נוספים – א' בניסן, א' באלול וא' בתשרי. וכפי שלכל ראשי השנה ישנה משמעות רוחנית, כך גם לט"ו בשבט.

בנוסף, חז"ל הקבילו בין האדם לבין האילן, על היסוד של הפסוק המוכר "כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט). אם כן, לראש השנה לאילנות ישנה משמעות מיוחדת גם עבור האדם.

על כן, ט"ו בשבט הוא יום אשר מסמל התחדשות וצמיחה.

סדר ט"ו בשבט - כל מה שצריך לדעת על שולחן החג. צפו

בט"ו בשבט לא אומרים תחנון בתפילה. רבנו גרשום מאור הגולה אף פסק שאסור להתענות בט"ו בשבט.

ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט ליקוטים מהתנ"ך ומספר הזוהר.

פירות ט"ו בשבט

בט"ו בשבט נוהגים להרבות באכילת פירות – ומנהג זה קיים גם בחוץ לארץ. המנהג הוא בעיקר לאכול פירות משבעת המינים, שבהם נשתבחה ארץ ישראל. ישנם הנוהגים גם לאכול חרובים – משום שלחרובים ישנו קשר לניסים: הגמרא מספרת על ר' חנינא בן דוסא, ואומרת עליו כי "די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת" – ולאחר מכן מספרת על ניסים שונים שאירעו לו.

נוהגים גם לאכול בט"ו בשבט פרי חדש – כלומר פרי שעדיין לא אכלו ממנו בעונה זו, ולברך עליו "שהחיינו".

כאשר אוכלים פירות בט"ו בשבט – נוהגים להעדיף פירות שגדלו בארץ ישראל על פני פירות שגדלו בחו"ל.

בספר "חמדת הימים" נקבע סדר מיוחד לט"ו בשבט. על פי סדר זה, אוכלים בט"ו בשבט 30 מינים של פירות, ושותים 4 כוסות של יין אדום ויין לבן. בנוסף, אומרים בסעודה זו קטעים שונים מן המקורות, אשר עוסקים בעצים ובצמחים. את סדר ט"ו בשבט ניתן למצוא גם בספר "פרי עץ הדר", המיוחד ליום ט"ו בשבט.

בספר "בני יששכר" מובא שיש עניין להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג מהודר, משום שבתקופה זו מתחילה עונת הנטיעה של האתרוגים. לכן ביום זה מתפללים על אתרוג מהודר שיהיה לסוכות של השנה הבאה.

ט"ו בשבט עם רבי אלתר והילדים - מספרים ושרים סביב שולחן החג. צפו