ניצוצות

שי גולדן: "האמונה שלי היא פנימית ותמיד תהיה קיימת"

הוא עבר ילדות לא קלה בבית יתומים, אך דווקא מתוך זה פקח עיניים והתחיל להאמין בבורא. "יש כל כך הרבה אתאיסטים בסביבתי, יש גם שצוחקים עליי ואומרים שאני זקוק לאשפוז פסיכיאטרי, אבל האמונה שלי תמשיך להיות קיימת, זה דבר שאי אפשר להוציא ממני". מדור ניצוצות, והפעם עם העיתונאי שי גולדן

| י"ט כסלו התשע"ח |
שי גולדן
אא

נעים להכיר

"שי גולדן, בן 46, עובד כיום ב'רשת'. לפני כן עבדתי במגוון תפקידים בכירים בהרבה עיתונים, מערכות וערוצים שונים".

ניצוץ של נוסטלגיה

"שנות ילדותי המוקדמות עברו עליי בבית יתומים. במשך שש שנים גדלתי שם יחד עם אחי רן הגדול ממני בשנה. אני זוכר שבשבתות היו באים למוסד כל מיני בני משפחה כדי לבקר את היתומים, אבל אלינו אף אחד לא הגיע, כי לא היו לנו בכלל קרובים שהתעניינו בנו. היינו כל הזמן לבד, סגורים בחדר שלנו, ורק מסתכלים החוצה מהחלון ורואים את כל הילדים האחרים יחד עם משפחותיהם.

"במבט לאחור, אני חושב שבבית היתומים קיבלתי את ההחלטה להציל את חיי. כבר אז הבנתי בשכל של ילד בן ארבע או חמש, שלכל אחד מאתנו יש אפשרות להציל את עצמו ויש גם אפשרות להפוך לקרבן. הבחירה היא בידינו".

ניצוץ של יהדות

"החל מגיל שש גדלתי בבית חילוני לגמרי. אבי המאמץ הגדיר את עצמו כאתאיסט. שמרנו את חגי ישראל, אבל אף פעם לא הלכנו מיוזמתנו לבית כנסת, לא הדלקנו נרות שבת ולא שמרנו מצוות. אם מישהו היה נוחת מהחלל הוא לא היה יכול לדעת שהבית שלנו יהודי, כי לא היו בו שום סממני יהדות.

"ובכל זאת, כבר כילד, הרגשתי כל הזמן שיש משמעות לכך שאני יהודי, יש לזה סיבה וזה לא מקרי. היה ברור לי שכמו שיש שמש ויש שמיים - ככה גם יש אלוקים. בכלל לא היה לי ספק בכך. ידעתי את זה ממקום פנימי, היהדות תמיד הייתה בתוכי.

"עד היום התחושה הזו קיימת אצלי. ברור לי לגמרי שהקב"ה משגיח עליי, והכוונה היא 'משגיח' במובן העמוק של המילה. הוא לא רק שומר, אלא גם משגיח על המעשים שלי, מסתכל, בוחן ובודק. ברור לי שאני לא לבד".

ניצוץ של הבנה

"אני מרגיש שה' תמיד נמצא אתי והוא מסתכל עליי כל הזמן. אני מנהל אתו דיאלוג בדרכי שלי והוא מגיב ונותן לי סימנים ואותות. לפעמים כשאני חוטא או 'מפקשש' הוא מוצא דרך כדי להעיר לי: 'שמתי לב, אל תחשוב שחמקת'. מצד שני אני גם יודע שתמיד כשאני קורא לו הוא קשוב ושומע. אני זוכר את עצמי כנער צעיר, הולך לטיול עם הכלב בשדה ומתייחד עם הבורא, ממש מדבר אליו בקול רם, מתוך ידיעה ברורה שהוא מאזין.

"ויש גם עוד דבר שברור לי – אלוקים הוא לא כספומט. הרבה אנשים חושבים לצערי שהדיאלוג הוא חד צדדי – מכניסים בקשה, לוחצים על כפתור ומקבלים: אושר, בריאות, שמחה, הצלחה וכו'. אבל הם מתבלבלים. הדיאלוג עם הקב"ה לא מתנהל בכזה אופן. אם אתה מכניס כרטיס ומבקש 200 שקל, בכלל לא בטוח שתקבל אותם, כי כדי לזכות בכך אתה צריך להוכיח את אהבתך ולהראות שאתה זכאי לזה".

ניצוץ של שורשים

"סבא שלי – אבא של אמי המאמצת, היה רב גדול ברומניה. הוא ברח יחד עם בני משפחתו שהיו כולם גדולי תורה ותלמידי חכמים ממזרח אירופה. הגרמנים תפסו אותם בדרך, גזזו להם את הזקנים והרגו את אחיו, את אביו ואת דודו. הוא היחיד שניצל. לא פעם שאלתי את סבא: 'איך לא איבדת את האמונה? ראית את כל קרוביך נרצחים, אחר כך היית ברכבות והסתתרת ביערות, איך לא הפסקת להאמין?' סבא השיב לי משפט שלא אשכח לעולם. הוא אמר לי: 'שמע ילד, האמונה שלי לא הגיעה מתוך בחירה, אלא באה מתוך משהו פנימי ועמוק. אני גם לא בחרתי להתחיל להאמין. זה משהו שפשוט טבוע בי'.

"במשך השנים סבא גם לקח אותי לבית הכנסת, בעיקר בראש השנה ויום כיפור. הוא גם קנה לי בבר מצווה את הטלית והתפילין".

(צילום מסך)

ניצוץ של השראה

"תמיד נמשכתי לדמותם של האבות, במיוחד התחברתי ליעקב אבינו. הוא נשמע אדם מרתק – חולם חלומות עמוקים, גונב לאחיו את הבכורה, קצת תמים, מצד שני הוא מכהן כראש משפחה ל-12 השבטים. ובנוסף הוא גם גיבור חיל שיודע 'ללכת מכות'. הוא הרי פגש את מלאך האלוקים וגבר עליו, וכך הוא בעצם קיבל את שמו 'ישראל', כפי שנאמר: 'כי שרית עם אלוקים ותוכל'. איזו גבורה. היום מדברים על וונדר וומן ועל סופר מן, תראו איך נראה הגיבור של העם שלנו. לא פעם אני מהרהר על כך שיש ניצוץ כלשהו מיעקב אבינו שקיים בכל אחד מאתנו ומאפשר לנו להתגבר על קשיים".

ניצוץ של מצווה

"ה'דיבר' האהוב עליי ביותר בעשרת הדיברות הוא 'אנוכי ה' אלוקיך'. ולמה? כי זה בעצם משקף את מה שעובר כמעט על כולנו. האדם נמצא כל הזמן בשיחה עם הקב"ה ושואל: מי אתה בכלל? האם אתה אמתי, או אולי אלו רק קולות שאני שומע בראש? האתאיסטים אומרים שאתה חבר דמיוני, ואולי זה באמת ככה? האם יש לך זקן? אתה מופשט בכלל? אפשר למשש אותך? באיזה צבע אתה? והתשובה האחת והיחידה לכל השאלות האלו היא: 'אנוכי ה' אלוקיך'. כלומר – 'אהיה אשר אהיה', ואתה לא צריך לדעת כלום מעבר לזה.

"מדובר כאן בקונפליקט מאוד מורכב שצריכים להתמודד אתו כל הזמן, כי האמונה מתבססת על משהו שאינו מוחשי. כלומר – אם יש לי ביד טלפון או עט או כל חפץ אחר, אני לא צריך להאמין שהוא קיים שם, אלא ברור שהוא נמצא, מעצם היותו נגלה לעין. כאן, מכיוון שהקב"ה אינו נראה ואין לנו שום דרך להכיר בו באופן מוחשי, הדרך היחידה להאמין בו היא על ידי אמונה.

"אודה ולא אבוש, לא פעם אני כביכול אומר להקב"ה: תן לי צורה, תמונה, איזה עמוד אינסטגרם או משהו חזק שאוכל להיאחז בו, ואז אני מזכיר לעצמי את אברהם אבינו לפני 5000 שנה. הוא היה בשדה ולא ידע קרוא וכתוב, כל אלו שסביבו היו עובדי אלילים, הכי פרימיטיביים שיש. ופתאום הוא בא ואומר להם: 'תשמעו, כל הטקסים האלו והפסלים שאתם מתפללים אליהם הם קשקוש, מעכשיו אתם צריכים להאמין במחשבה מופשטת'. מדובר כאן בניסיון כמעט בלתי אפשרי – להעביר מחשבה מופשטת לאדם אנאלפבית. ובאמת, אברהם אבינו נחשב לפילוסוף הראשון.

"אני תמיד מזכיר לעצמי: ברור שאילו אלוקים רק היה רוצה, הוא היה יכול כאן ועכשיו להתגלות בכיכר רבין ולהגיד לכולם: 'שלום, נעים מאוד, אני הקב"ה, מעכשיו אתם עובדים אותי ומאמינים בי'. באותו רגע כל המדינה הייתה מתחילה לעבוד אותו. אבל הקב"ה רוצה אחרת, הוא מבקש שנאמין בו גם כשהוא לא נותן לנו שום סימן. זוהי האמונה העמוקה ביותר, וזה מה שנדרש מאתנו. זה גם הפירוש של 'אנוכי ה' אלוקיך'. אתה צריך להאמין בי כמו שאני, בלי צורה, בלי צבע ובלי כלום, ואם אתה מחפש את כל הדברים האלו – סימן שאתה עובד אלילים".

ניצוץ של שבת

"אני מאוד אוהב את השבת. כילד חיכיתי לה במשך כל השבוע דווקא בגלל משחקי הכדורגל שבהם צפיתי. היום אני אוהב את המנוחה שיש בשבת ואת הרוגע. לא צריך להיות אדם מאמין כדי להבין שגאון הוא מי שאמר שאדם לא יכול לעבוד שבעה ימים בשבוע.

"הגאונות של השבת היא גם בכך שהקב"ה דורש מנוחה מוחלטת, בה לא רק מכבים את המחשב של העבודה אלא גם את המחשב שבראש. יש משהו מאוד סוציאלי בשבת. הקב"ה איגד אותנו במעין איגוד עובדים ודואג לזכויות המנוחה שלנו. זה מקסים בעיניי".

ניצוץ של תפילה

"אני הולך מידי פעם לבית הכנסת ומתפלל, אבל רוב התפילות שלי הן תפילות יחיד, לפעמים מתוך סידור, לפעמים מתהילים. אני מאוד אוהב להתפלל, זו דרך התקשורת שלי עם הקב"ה, ואני עושה זאת לעתים קרובות".

ניצוץ של התמודדות

"החיים שלי לא היו קלים, הילדות שלי הייתה מאתגרת וגם כיום לא הכל סוגה בשושנים, אבל אני מאמין מהמקום העמוק ביותר בלב, שגם בזמנים הקשים ביותר, הקב"ה נמצא אתי, ובזמן שאני זקוק לו באמת, הוא תמיד שומע. זה עוזר לי בכל מצב של התמודדות או קושי. בימים הקשים אני פשוט מרים עיניים לשמיים ואומר: 'אשא אליך עיניי היושבי בשמיים', ואז אני יודע שיש שעת רצון ביני לבין אלוקים".

ניצוץ של סיום – אחרי 120 שנה מה היית רוצה לדעת שעשית ושהשארת בעולם?

"אין לי שאיפות גדולות, אבל אם הצלחתי להשאיר אחריי טיפה של יופי, טיפה של טוב, בעולם שלפעמים אין בו הרבה יופי וגם לא הרבה טוב, אם עשיתי זאת באמצעות מילים או מעשים או כל דבר אחר שאולי הצלחתי לתת – אז אשריי. זכיתי".

הנקראים ביותר
הידברות שופס

ספר קהלת עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הרב זמיר כהן - פרקי אבות

הרב זמיר כהן - סט ארכיאולוגיה תנ"כית

הרב זמיר כהן - מסילת ישרים

מיכל לשם - NLP

מגש לחלה מהודר מזכוכית

מרפא הבושם

לכל המוצרים