ותן חלקנו: עת לדבר ועת לשתוק

אֵין לְךָ נָאָה מִן רָחֵל, וּבִשְׁבִיל נוֹיָהּ בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לִשָּׂא אוֹתָהּ. וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ סִבְלוֹנוֹת לִתְּנָם לְרָחֵל, וְלָבָן נוֹתְנָן לְלֵאָה, וְהָיְתָה רָחֵל שׁוֹתֶקֶת… רָחֵל תָּפְשָׂה בַשְּׁתִיקָה, עָמְדָה זַרְעָהּ בַּשְּׁתִיקָה. רָאֲתָה סִבְלוֹנוֹתֶיהָ בְּיַד אֲחוֹתָהּ וְשָׁתְקָה. בִּנְיָמִין בְּנָהּ, הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ מִן הָאֵפוֹד יָשְׁפֵה, יוֹדֵעַ בִּמְכִירַת יוֹסֵף וְשׁוֹתֵק - וְזֶהוּ יָשְׁפֵה: יֵשׁ לוֹ פֶּה וְשׁוֹתֵק. שָׁאוּל בֶּן בְּנָהּ - "וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ". אֶסְתֵּר - "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ" (מדרש תנחומא, פרשת ויצא)

אֵין אִשָּׁה נָאָה בְמַעֲשֶׂיהָ יוֹתֵר מֵרָחֵל, וּבַעֲבוּר נוֹי זֶה בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשֵׂאתָהּ, וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ לָהּ מַתָּנוֹת; אַךְ אָבִיהָ לָבָן הֶעֱבִיר אֶת הַמַּתָּנוֹת לְלֵאָה! וְרָחֵל - שָׁתְקָה וְלֹא אָמְרָה דָבָר.

וּכְשֵׁם שֶׁתָּפְסָה רָחֵל בְּפֶלֶךְ הַשְּׁתִיקָה, כָּךְ קָמוּ מִצֶּאֱצָאֶיהָ שַׁתְקָנִים גְּדוֹלִים: בִּנְיָמִין אֲשֶׁר יָדַע עַל מְכִירַת יוֹסֵף וְלֹא גִלָּה לְאָבִיו מְאוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מְעֹרָב בַּמְּכִירָה. לְפִיכָךְ זָכָה שֶׁהָאֶבֶן שֶׁנָּשְׂאָה אֶת שְׁמוֹ בַּחֹשֶׁן שֶׁעַל לֵב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, הָיְתָה אֶבֶן בְּשֵׁם "יָשְׁפֵה" - יֵשׁ פֶּה, וּבְכָל זֹאת הוּא שׁוֹתֵק.

שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הָיָה גַם הוּא מִצֶּאֱצָאֵי רָחֵל, וְלֹא סִפֵּר לְדוֹדוֹ שֶׁהִתְמַנָּה לְמֶלֶךְ .

אֶסְתֵּר, אַף הִיא מִצֶּאֱצָאֶיהָ, שָׁמְרָה בְסוֹד מִפְּנֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת דְּבַר יַהֲדוּתָהּ, מוֹלַדְתָּהּ וּמִשְׁפַּחְתָּהּ, בְּצִוּוּי מָרְדְּכָי.

אָמַר עַל כָּךְ הָאַדְמוֹ"ר מִגּוּר, בַּעַל "שְׂפַת אֱמֶת", זיע"א: מַעֲלַת הַשְּׁתִיקָה גְּדוֹלָה הִיא דַּוְקָא כַאֲשֶׁר הִיא בָאָה מִמִּי שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר, יֵשׁ לוֹ עַל מָה וְאֶל מִי לְדַבֵּר, וּבְכָל זֹאת הוּא שׁוֹתֵק.

* * *

מַהֲרַ"ל  מֵבִיא סִפּוּר מֵהַמִּדְרָשׁ  לְגַבֵּי שְׁתִיקָה:

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַדְרִיַאנוּס, אֶחָד מֵהֶם הִמְלִיץ עַל מַעֲלוֹתָיו שֶׁל הַדִּבּוּר וְאֶחָד מֵהֶם שִׁבַּח אֶת יְפִי הַשְּׁתִיקָה.

אָמַר הַמַּמְלִיץ עַל הַדִּבּוּר: אֵין טוֹב מִמֶּנּוּ, כִּי בִלְעָדָיו אֵיךְ הָיוּ מְקַלְּסִים אֶת הַכַּלָּה בַּחֲתֻנָּתָהּ, וְאֵיךְ הָיָה מִתְנַהֵל מַשָּׂא וּמַתָּן בָּעוֹלָם, וְאֵיךְ הָיוּ הַסְּפִינוֹת פּוֹרְשׁוֹת בַּיָּם אִם הַקַּבַּרְנִיט לֹא הָיָה יָכוֹל לְשׂוֹחֵחַ עִם הַמַּלָּחִים, וְאִם הֵם לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְשׂוֹחֵחַ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם?! בְּסַיְּמוֹ אֶת הַרְצָאַת דְּבָרָיו פָּרַשׂ אֶת יָדָיו כְּלַפֵּי הַמְשַׁבֵּחַ אֶת הַשְּׁתִיקָה, שֶׁיִּטְעַן אֶת טַעֲנוֹתָיו. וַיְהִי אַךְ פָּתַח הַלָּה אֶת פִּיו, סְטָרוֹ עַל פִּיו הַטּוֹעֵן לְטוֹבַת הַדִּבּוּר. שְׁאֵלוֹ אַדְרִיַאנוּס: מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה? הֱשִׁיבוֹ: אֲנִי הוֹכַחְתִּי בְדִבּוּר אֶת מַעֲלַת הַדִּבּוּר - יוֹכִיחַ הוּא בִּשְׁתִיקָה אֶת מַעֲלַת הַשְּׁתִיקָה! בַּל יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדִּבּוּר כְּדֵי לְשַׁבֵּחַ אֶת הַשְּׁתִיקָה!

מַהֲרַ"ל מֵבִיא סִפּוּר זֶה לְלַמֵּד כִּי אִי אֶפְשָׁר לִנְקֹט בִּשְׁתִיקָה מֻחְלֶטֶת, וְאֵין הַכַּוָּנָה אֶלָּא לִשְׁתִיקָה וְהִמָּנְעוּת מִדִּבּוּרִים הָעֲלוּלִים לְהָבִיא לְרִיב וּמָדוֹן, אוֹ מִדִּבּוּרֵי סְרָק שֶׁאֵין בָּהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת, וַעֲלוּלִים לְהָבִיא לִידֵי דְבָרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים.

כְּמוֹ כָל תְּכוּנָה הַמְקַנֶּנֶת בָּאָדָם, עָלָיו לְהַשְׂכִּיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים וְלֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵינָם נְכוֹנִים.

עַל הַשְּׁתִיקָה מְצֻטָּט מִשְׁפָּט נָאֶה מִפִּיו שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצ"ל אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ אֶת יָמָיו כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הָאֻמָּה הַיְּהוּדִית לְהִמָּנַע מִלְּדַבֵּר לְלֹא צֹרֶךְ. פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ לְפָנָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו וְהִתְלוֹנֵן כִּי בַעֲצַת רַבּוֹ נָשָׂא דְבָרָיו לִפְנֵי צִבּוּר גָּדוֹל, אַךְ אֵין הוּא רוֹאֶה שֶׁהִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַקָּהָל.

- כַּמָּה זְמָן נִמְשְׁכָה הַדְּרָשָׁה? שָׁאַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים".

- שְׁעָתָיִם.

- שְׁעָתָיִם?! גָּרַמְתָּ לָהֶם לִשְׁתֹּק לִשְׁעָתָיִם! שְׂכָרְךָ רַב מְאֹד, מַה תְּבַקֵּשׁ עוֹד?

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן