פָּרָשַׁת וְיָצָא לילדים: אֲמִירַת דִּבְרֵי תּוֹרָה לְפָקִיד

בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן (בְּרֵאשִׁית ל"א, ו')

מַעֲשֶׂה בְּאַחַד הַדַּרְשָׁנִים הַמְפֻרְסָמִים בְּדוֹרֵנוּ, שֶׁהִתְקַשֵּׁר לְמִשְׂרָד מֶמְשַׁלְתִּי מְסֻיָּם, לְצֹרֶךְ סִדּוּר עִנְיָנָיו. פָּקִיד אֶחָד עָנָה לַטֶּלֶפוֹן, וּמִיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הָרַב, שָׁאַל בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה: "אַתָּה הַדַּרְשָׁן פְּלוֹנִי?". הָרַב הֵשִׁיב בְּחִיּוּב, וְהַפָּקִיד הִמְשִׁיךְ: "תִּשְׁמַע, אַתָּה מַמָּשׁ דַּרְשָׁן מֻפְלָא, פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת! תֵּכֶף אֶגַּשׁ לְסַדֵּר אֶת הָעִנְיָן שֶׁלִּשְׁמוֹ הִתְקַשַּׁרְתָּ, אַךְ אִם כְּבָר זָכִיתִי לְשׂוֹחֵחַ עִמְּךָ, אֲבַקֵּשׁ שֶׁקֹּדֶם כֹּל תֹּאמַר לִי אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה מְחַזֵּק, אוֹ 'וָארְט' יָפֶה...".

הַדַּרְשָׁן הֵגִיב בְּהִסּוּס, "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם מֻתָּר לָנוּ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּאֶמְצַע הָעֲבוֹדָה, אוּלַי זוֹ מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה...", אַךְ הַפָּקִיד הִרְגִּיעוֹ: "לִי נִרְאֶה שֶׁאֵין בְּכָךְ כָּל חֲשָׁשׁ, דְּבָרֶיךָ יוֹסִיפוּ לִי כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד בְּמֶרֶץ..."

שׁוֹאֵל הַדַּרְשָׁן: הַאִם הָיָה מֻתָּר לוֹמַר לַפָּקִיד דִּבְרֵי תּוֹרָה?

תְּשׁוּבָה:

בְּפָרָשָׁתֵנוּ מוּבָא שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ אוֹמֵר לְנָשָׁיו (בְּרֵאשִׁית ל"א): "בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן, וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחְלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מוֹנִים (לָמַדְנוּ שֶׁהֶחֱלִיף לָבָן תְּנָאוֹ מֵאָה פְּעָמִים, רַשִׁ"י)... הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה, וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי". הֲרֵי לָנוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלָּבָן הָרָשָׁע הֵתֵל בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, וְרִמָּהוּ פְּעָמִים רַבּוֹת, בְּכָל זֹאת עָבַד יַעֲקֹב עֲבוּרוֹ בִּמְסִירוּת וּבְנֶאֱמָנוּת, וְלֹא הוֹרָה לְעַצְמוֹ שׁוּם הֶתֵּר לְהִתְרַשֵּׁל וְלוּ בִּמְעַט בַּעֲבוֹדָתוֹ.

הַנְהָגָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ אֵינָהּ חֲסִידוּת מֻפְלֶגֶת, אֶלָּא מִמֶּנָּה אָנוּ לְמֵדִים הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה בְּנוֹגֵעַ לְכָל פּוֹעֵל, כַּמְבֹאָר בָּרַמְבַּ"ם (שְׂכִירוּת י"ג-ז'): "הַפּוֹעֵל (הַשָּׂכִיר) מֻזְהָר שֶׁלֹּא יִגְזֹל מְלֶאכֶת בַּעַל הַבַּיִת, וִיבַטֵּל מְעַט בְּכָאן וּמְעַט בְּכָאן, וּמוֹצִיא כָּל הַיּוֹם בְּמִרְמָה, אֶלָּא חַיָּב לְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ בַּזְּמַן, וְכֵן חַיָּב לַעֲבֹד בְּכָל כֹּחוֹ, שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב הַצַּדִּיק אָמַר: "כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן", לְפִיכָךְ נָטַל שְׂכַר זֹאת אַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד".

וּבְמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (כ"ג) מְסֻפָּר עַל אַבָּא חִלְקִיָּה בֶּן בְּנוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֵלָיו שְׁלִיחִים מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצַע עֲבוֹדָתוֹ, הוּא סֵרֵב לְשׂוֹחֵחַ עִמָּם, וַאֲפִלּוּ "שָׁלוֹם" לֹא הֵשִׁיב לָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שְׂכִיר-יוֹם, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּל מִמְּלַאכְתּוֹ, וּלְקַפֵּחַ אֶת הַמַּעֲבִיד שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ לְרֶגַע אֶחָד, לְצֹרֶךְ אֲמִירַת שָׁלוֹם! וְעָלָיו דָּרְשׁוּ (בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת כ"ד) "וּפֹעֵל צֶדֶק" - כְּגוֹן אַבָּא חִלְקִיָּה.

וּבִמְסִלַּת יְשָׁרִים (פֶּרֶק י"א) נֶאֱמַר: "הַשָּׂכוּר אֵצֶל חֲבֵרוֹ לְאֵיזוֹ מְלָאכָה שֶׁתִּהְיֶה, הִנֵּה כָּל שְׁעוֹתָיו מְכוּרוֹת הֵן לוֹ (לְבַעַל הַבַּיִת) לְיוֹמוֹ, וְכָל מַה שֶּׁיִּקַּח (הַפּוֹעֵל) מֵהֵן לַהֲנָאַת עַצְמוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא גֵּזֶל גָּמוּר... וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ אִם עָשָׂה מִצְוָה בִּזְמַן מְלַאכְתּוֹ, לֹא לִצְדָקָה תֵּחָשֵׁב לוֹ, אֶלָּא עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ... כִּי הֲרֵי גֵּזֶל חֵפֶץ - גֵּזֶל, וְגֵזֶל זְמַן - גֵּזֶל; מַה גּוֹזֵל אֶת הַחֵפֶץ וְעוֹשֶׂה בּוֹ מִצְוָה, נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹרוֹ קַטֵּגוֹרוֹ, אַף גּוֹזֵל אֶת הַזְּמַן וְעוֹשֶׂה בּוֹ מִצְוָה, נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹרוֹ קַטֵּגוֹרוֹ"!

לְסִכּוּם: אֵין לוֹמַר לַפָּקִיד דִּבְרֵי תּוֹרָה בִּזְמַן עֲבוֹדָתוֹ, וְלָכֵן יֹאמַר לוֹ הַדַּרְשָׁן: "לְאַחַר שֶׁתְּסַיֵּם אֶת עֲבוֹדָתְךָ, תִּתְקַשֵּׁר אֵלַי, וְאוֹמַר לְךָ בְּשִׂמְחָה דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ"!

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין