לאישה

אתי אנקרי: "האלבום החדש עזר לי לחבק עוד יותר את המורשת שלי"

אחרי הפסקה של חמש שנים אתי אנקרי מוציאה אלבום חדש של שירים יהודים-תוניסאיים. בריאיון מיוחד היא מספרת על תהליך היצירה, השיר שכתבה אמא שלה עבור האלבום, ושירת הנשים התוניסאית שבאמצע העבודה עליה – החליטה בעצמה להופיע בפני נשים בלבד

  • י"ט תשרי התשע"ח
בעיגול: אתי אנקרי (צילומים: אסנת רום)בעיגול: אתי אנקרי (צילומים: אסנת רום)
אא

את כותבת השירים חנה אנקרי כנראה שלא הכרתם עד היום, ובצדק: אנקרי היא אמנם אמה של הזמרת והיוצרת אתי אנקרי, אבל מעולם לא עסקה באופן מקצועי בשירה או במוזיקה. למרות זאת, על השיר הראשון באלבום החדש של אתי אנקרי, 'יא אמנא', חתומה אמה. את השיר, 'ירושלים', הכתיבה חנה אנקרי לביתה בניב הערבי-יהודי של יוצאי תוניס שהוא שפת אמה. כבר מהקרדיט יוצא הדופן הזה אפשר להבין ש'יא אמנא' הוא אלבום ייחודי גם בנוף היצירה המגוון של אנקרי.

שירה יהודית-תוניסאית היתה חלק בלתי נפרד מפס קול ילדותה של אתי אנקרי, שאמה חנה עלתה לארץ מתוניס כשהייתה ילדה בת 11. לא פעם במשך השנים, היא אומרת, עלתה בה המחשבה להוציא אלבום שיתמקד באותה שירה שזכרה מילדותה. "בכל פעם שחשבתי על כך, הרגשתי שזה לא הזמן", היא אומרת. "אפילו יצא לי ללמוד על 'שירי הנביאים', שירי הקודש בשפה הערבית-יהודית, ולהיפגש עם שלוש זמרות ממוצא תוניסאי שהתגוררו במושב שרשרת. אבל איכשהו, כל הדברים הללו ישבו בקצה התודעה שלי ולא התקדמתי איתם. רק כאשר פנו אלי מפסטיבל העוד והציעו שאעלה ערב שירה תוניסאית במסגרת הפסטיבל, הרגשתי הפעם היענות פנימית. זו היתה עת רצון ופרויקט האלבום החדש שלי, 'יא אמנא', נולד אז".

את השירים באלבום, אומרת אנקרי, ניתן לחלק לשלוש קטגוריות. "יש שירים של שמחות שהכרתי עוד מהבית. יש את שירי 'שירת הנביאים', שחלקם היו לי חדשים לחלוטין ושמחתי בהם מאד: כשעיינתי בתרגום השירים הללו בספרה של מרים גז הרגשתי שהם שירים שהם המשך ישיר לשירת רבי יהודה הלוי. אותו חוט התשובה, עובר בהם. כמו שירת ריה"ל גם שירים אלה הם שירי האדם המחפש את הדרך הנכונה בחייו. בשירים הללו משולבים הרבה רעיונות ממדרשים, הלכות ויסודות יהודים – אבל הכל בלשון פשוטה מאד ועממית.

"הקטגוריה השלישית היא של שירים שלמדתי מפייטנים, כמו השיר על רבי שמעון בר יוחאי, או השיר על פסח. שירים שעצם ההאזנה לפייטן היא חוויה רגשית: את שומעת את האמונה והחמלה העזות בקול הפייטן, לא רק במילות השיר".

אנקרי, שלמדה לעומק את נושא שירת הנשים ביהדות תוניסיה, מסבירה שמדובר היה בתרבות של ממש, שהיתה חלק בלתי נפרד מהחיים. "נשים לא היו שרות בתור 'הופעה' לנשים אחרות. הן היו מתכנסות ביחד לשיר ולרקוד בתור פורום נשי. הן ניצלו את כישרונות הניגון השירה והעשייה שלהן, ושילבו אותן בחייהן כנשים. השירה היתה החיים עצמם, גם בין הבישולים. אבל לשירים הללו תמיד היה תוכן ומשמעות: לא נתקלתי בשירים עם מילים סתמיות, בכלל".

איזה סוג של תגובות קיבלת עד עכשיו על האלבום?

"התגובות מתחלקות לשני סוגים – תגובות מאלה שמכירים את הז'אנר ומאלה שלא. האמת שקצת חששתי מהתגובות של בני העדה שכבר מכירים את השירים הללו, כי ככל שהייתי נאמנה למקור הייתי נאמנה גם לרגש לי מבחינת הרמוניה ועיבודים והכנסתי גם אלמנטים שהם לא טוניסאיים 'טהורים'. חששתי קצת מה יאמרו על כך אנשים הרגילים לביצועים מסורתיים יותר, אבל בינתיים קיבלתי רק תגובות חיוביות. מבחינת מאזינים שכלל לא הכירו את השירים זה פשוט יותר: היום מוזיקת עולם היא ז'אנר מאד חזק ויש פתיחות גדולה כלפיה, כך שאני שומעת פידבקים טובים גם מאלה שלא הכירו בכלל את השירה היהודית תוניסאית. אני מצידי השתדלתי שהחוברת המלווה את האלבום תקרב את האנשים ככל שניתן לשיר".

החוברת הזו, אכן, היא יצירה ייחודית שסביר שלא נתקלתם במשהו דומה לה באלבום מוזיקלי. בין השירים (המופיעים עם תרגום לעברית) משובצים קטעי יומן, זכרונות ילדות, הסברים היסטוריים, ועוד. אנקרי לא מספקת רק את מילות השירה: היא מציירת תמונת נוף שלמה שבתוכה נשזר השיר ומקבל את ההקשר שלו. "זו ממש עבודה שורשים", היא צוחקת.

כחלק מהחזרה לשורשים, כאמור, היא ביקשה מאמה לכתוב שיר עבור האלבום. "הלחן הוא לחן ערבי עממי שאמא שלי אוהבת לשיר, וביקשתי ממנה שתכתוב ללחן הזה מילים על ירושלים. ישבנו ביחד, עודדתי אותה, והיא נבעה. אמא שלי שרה מאז ומתמיד, אבל לא ממש כתבה עד היום. היא סיפרה לי, עם זאת, שכאשר חיו בתוניס אבא שלה היה מזמין תזמורת בכל מוצאי שבת לסעודת מלווה מלכה, והוא וסבתא שלי היו שרים אז וחורזים מילים במקום לשירתם. חריזה ספונטנית היא למעשה כתיבת שירה".

המילים שנבעו ממנה מלאות אהבה לירושלים.

"נכון. כל השירים הללו מלאים באהבה לארץ ישראל ולירושלים, התמסרות לקדוש ברוך הוא, כמיהה לגאולה. 'אימתי נשוב אליך והמשיח עוד לא בא', כך מתחיל אחד השירים".

מהאלבום הקודם שלך עברו חמש שנים. למה הפסקות כל כך ארוכות בין אלבום לאלבום?

"היצירה המוזיקלית שלי היא העבודה הפנימית שלי. היא לא משהו נפרד מהחיים שלי – היא משרתת את החיים שלי. וודאי שזו גם הפרנסה שלי, אבל אני לא חושבת על אלבום כעל מוצר שאני צריכה לספק. אני זוכרת שזו עבודה פנימית שדורשת זמן: התנעה, ובירורים. המון בירורים. לפעמים הייתי צריכה להניח לאלבום במשך כמה שבועות כי היו עולים בי כל כך הרבה רגשות. התהליך חייב לקחת את הזמן שלו. ברור שאם השם יחליט פעם שכך יהיה, אני גם יכולה לסיים את העבודה הפנימית מהר ולהוציא אלבום בחצי שנה..."

ויש גם את השיקולים הפרקטיים סביב הוצאת האלבום. "לא מספיק שאת עושה אלבום – צריך גם ללוות אותו החוצה. לדבר עליו, להסביר אותו, להופיע, להביא להכרת הציבור. פעם היה ערוץ רדיו אחד וערוץ טלוויזיה אחד ואם השמיעו את האלבום שלך ברדיו אז כבר כולם ידעו עליו, ולהפך. אז היום יש מצד אחד הרבה יותר אפשרויות להגיע לקהל, ומצד שני, צריך להשתמש בהרבה יותר ערוצים כדי להגיע לקהל רחב באמת".

לפני שנתיים הפסקת להופיע מול גברים. ההחלטה הזו התכתבה עם העבודה על אלבום ששאב משירת נשים לנשים?

"נראה לי שהשם כיתב אותי עם זה דרך האלבום...אי אפשר להתעלם מההשגחה הפרטית כאשר אני עובדת על אלבום שחלק גדול ממנו זה רק שירת נשים לנשים ותוך כדי עשייה מקבלת על עצמי, בלי נדר, לשיר רק לפני נשים. לא קיבלתי את ההחלטה בגלל זה, אבל אין לי ספק שהתזמון לא היה במקרה. בכלל, אין שום דבר מקרי בעולם".

העבודה על שירה שליוותה את ילדותך נתנה לך תובנה חדשה על הילדות הזו?

"העבודה על האלבום עזרה לי לחבק עוד יותר את המורשת שלי, שפעם לא מספיק כיבדתי אותה. הרבה שנים הרכבתי משקפיים של תרבות המערב. היום אני בלי המשקפיים האלה, ויותר קל לי להבין שהגעתי ממקום טוב. אני חושבת שבסופו של דבר, אדם לעולם יראה את העולם לפי המקום בו גדל. כשאני מסתכלת אחורה על הבית של ההורים שלי – מה שהיה שם ליווה אותי. זה היה בית מסורתי, לא דתי, אבל שבת היה חמין וקידוש ועוגת השבת וזו מתנה יקרה שקיבלתי, כי גם אם היו זמנים בחיים שלי שהזיכרון הזה התכסה, הוא תמיד שב והתגלה. בגלל זה אני חושבת שחשוב כל כך שאנשים ישמרו על מה שהם שומרים. לפעמים נראה למישהו שאם הוא לא שומר על מצווה מסוימת הוא יכול להפסיק לשמור גם את מה שהוא כן שומר – וזה לא נכון. כי מה שאנחנו כן עושים, תמיד יאיר למרחקים לילדים שלנו. ילד שאבא שלו מכסה אותו עם הטלית ביום כיפור – בתור נער אולי הוא יתווכח ויתרחק אבל בגיל ארבעים הוא יזכור את הרגע הזה כרגע של אהבה, גם מאבא, גם מאלוקים, ובסופו של דבר גם מעצמו. זה רגע שיכול לפתוח לו את הדלת לאהוב את הקיום שלו".

הופעת הבכורה של אנקרי עם שירים מהאלבום תתקיים ב-17 באוקטובר בזאפה ירושלים. "אני עדיין מתארגנת מבחינת צוות ונגנים, אבל יכולה כבר לומר שחלק מההופעה יכלול שירים מהאלבום החדש, וחלק אחר – שירים מאלבומים אחרים".

לגולשות הידברות תנתן הנחה במחיר הכרטיס להופעתה של אתי אנקרי ב-17/10 בזאפה ירושלים. כדי לקבל את ההנחה (90 שקלים במקום 125 שקלים) יש להתקשר להזמנות  9080* ולומר את הקוד: 'אתי אנקרי חגיגי לנשים'.

תגיות:אתי אנקריאלבוםשירים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה