אבא, הוא שוב מגיע אלי, הייאוש

אבא,

הנה, הוא הגיע שוב... מזדחל, מחלחל בתוכי, חודר לנשמתי ולעצמותי – הייאוש.

אני רוצה להודות לך. להודות לך על שלא ויתרת עלי, שלא אמרת נואש, שנגעת בנקודה הכי רגישה, כדי שדווקא משם אוכל להרגיש אותך בנשמתי, בליבי, להרגיש אותך מלווה אותי בכל נשימה ונשימה.

מדהים כמה אפשר להשתנות בשנה, כמה ניתן להתחזק ולהתמלא באמונה, כמה הלב יכול להתמלא באהבה עצומה, טהורה! אהבה שאיננה תלויה בדבר.

במבט לאחור, בזמן המיוחד הזה – חודש אלול, הכנה לשנה החדשה, אני אומרת לך תודה. ולא סתם תודה, אלא תודה ענקית ועצומה! טאטע, תודה רבה, ענקית ועצומה על כל שניית רווקות שנתת לי בזה העולם! מתוך הכאב, הבדידות, המחסור – אני מוצאת את עצמי עוצרת לרגע, ופשוט אומרת תודה. תודה על כל מה שלימדת אותי בדרך, תודה על כל ההשגחה, השמירה, החסד והאהבה. תודה שקירבת אותי אליך.

אבל... ישנם רגעים, רגעים בהם היצר הרע מתגנב ומביא עמו המון כאב, בדידות וייאוש ממכר.

מלך מלכי המלכים, הוד מעלתך, החודש אתה בשדה, בבגדי מלכותך המפוארים, ואנוכי, אמתך הענייה והדלה, יוצאת לקראתך ומתחננת בפנייך, הוד מלכותך – הבט אלי, האר פניך אלי, חייך אלי, רחם עלי ותן לי מאוצר מתנות החינם שלך.

אבא, אתה הנותן בים דרך, האר את דרכו של הזיווג שלי, שלא יתבלבל עוד בדרך, שלא יטעה בשום פניה, שיגיע עד אלי, כדי שיחד נוכל להקים בית של אמונה, בית של תורה בית של חסד, אור ואהבה, בית מלא בצחוק ילדים... בית שכולו עושה רצונך.

באהבה ענקית ואין סופית – בתך האוהבת והלא מתייאשת.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.