היום האחרון של השנה

א. יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁמֵּהַיּוֹם בָּעֶרֶב מַתְחִיל הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַשָּׁנָה. תְּפִילַת עַרְבִית שֶׁל הַיּוֹם הִיא תְפִילַת עַרְבִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל שְׁנַת תַּשְׁעַ"ג, וְכֵן שַׁחֲרִית שֶׁל מָחָר בַּבֹּקֶר וְכוּ'. וְיֵשׁ לְהַשְׁקִיעַ אֶת מְלֹא תְּשׂוּמַת הַלֵּב לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַיּוֹם הַזֶּה בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם וּבְכָךְ לְתַקֵּן אֶת כָּל מָה שֶׁנַּעֲשָׂה בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה.

ב. נוֹהֲגִים לָלֶכֶת לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה (מָחָר), וּבְעֶרֶב כִּפּוּר זֶה חוֹבָה, כְּדֵי לְהוֹרִיד אֶת הַטֻּמְאָה מֵעָלֵינוּ וּלְהוֹסִיף טָהֲרָה בְּנִשְׁמָתֵנוּ לִקְרַאת יוֹם הַדִּין.

ג. אַף שֶׁיֵּשׁ מֵהַפּוֹסְקִים שֶׁכָּתְבוּ שֶׁגַּם רַוָּקוֹת טוֹבְלוֹת. מִכָּל מָקוֹם, כְּבָר הִכְרִיעוּ הַפּוֹסְקִים שֶׁלְּנָּשִׁים רַוָּקוֹת אָסוּר לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה!! לֹא רַק בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶלָּא בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ!! וּטְבִילָה זוֹ שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא לִגְבָרִים בִּלְבַד!!! וְיֵשׁ לְהַזְהִיר אֶת אוֹתָן הַנְּעָרוֹת שֶׁהוֹלְכוֹת לְכָל מִינֵי "מְקֻבָּלִים" שֶׁאוֹמְרִים לָהֶם לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה הָאָרִ"י, אוֹ בְּמִקְוֵה אַחֵר, וּמַמְצִיאִים לָהֶם סְגוּלוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ. שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהֵן עוֹבְרוֹת עַל הַהֲלָכָה וְלֹא יַרְוִיחוּ מִזֶּה.

ד. כַּאֲשֶׁר הַגְּבָרִים טוֹבְלִים בַּמִּקְוֶה, כְּדַאי שֶׁלֹּא יִהְיוּ עַל גּוּפָם דְּבָרִים שֶׁחוֹצְצִים, וְלָכֵן, אִם יֵשׁ לָהֶם שָׁעוֹן שֶׁצָמוּד עַל הַיָּד בְּצוּרָה חֲזָקָה כְּדַאי שֶׁיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ. אַךְ זוֹ אֵינָה חוֹבָה. וְאִם הַשָּׁעוֹן אוֹ הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְכַדּוֹמֶה רְפוּיִים - אֵין צֹרֶךְ לְהוֹרִידָם כְּלָל.

ה. מַסְפִּיק לִטְבֹּל פַּעַם אַחַת. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ נוֹהֲגִים לִטְבֹּל שֶׁבַע פְּעָמִים וְיֵשׁ שֶׁטּוֹבְלִים יוֹתֵר מִזֶּה. אַךְ בְּכָל מִקְרֶה, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹסִיף עַל טְבִילָה אַחַת - יָשִׂים לֵב שֶׁלֹא יְעַכֵּב אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁרוֹצִים לִטְבֹּל. כִּי אָז יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ!

ו. מַדְלִיקִים נֵרוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב". יֵשׁ נָשִׁים שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָינוּ" בִּזְמַן הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, אַךְ, כְּדַאי יוֹתֵר שֶׁלֹּא יְבָרְכוּ "שֶׁהֶחֱיָינוּ", אֶלָּא יִשְׁמְעוּ אֶת בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָינוּ בִּזְמַן הַקִּדּוּשׁ יַחַד עִם כֻּלָּם.

רעיון שבועי

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יח', יג')

"מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע - אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה"

"לִשְׁמוֹעַ" בִּשְׂפַת הַתַּנַ"ךְ פֵּרוּשָׁהּ "לְהָבִין". וּכְמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מֵה' (מְלָכִים א פֶּרֶק ג'): "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ" שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא: לֵב מֵבִין. וְכָעֵת, נְתַרְגֵּם אֶת הַפָּסוּק שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ:

מֵשִׁיב דָּבָר - מִי שֶׁמֵּשִׁיב לְמָה שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ. בְּטֶרֶם יִשְׁמָע - לִפְנֵי שֶׁהֵבִין בְּדִיּוּק מָה הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה. אִוֶּלֶת הִיא לוֹ - הוּא לֹא יַעֲנֶה כָּרָאוּי, אֶלָּא בִּכְסִילוּת. וּכְלִמָּה - הוּא יִתְבַּיֵּשׁ מִתְּשׁוּבָתוֹ, כִּי לֹא עָנָה לָעִנְיָן..

פַּעַם, מִישֶׁהוּ הֶעֱמִיס עַל רִכְבּוֹ פַּח מַתֶּכֶת שֶׁפִּיו פָּתוּחַ וְהוּא הִרְעִישׁ נוֹרָא, צָעַק לוֹ נַהַג אַחֵר: "הַלּוֹ, הַפַּח הַפָּתוּחַ מַרְעִישׁ.." וְהַלָּה עָנָה: "לֹא שָׁמַעְתִּי כִּי הַפַּח הַפָּתוּחַ מַרְעִישׁ, תַּחֲזֹר שׁוּב..." וְהוּא חוֹזֵר: "אָמַרְתִּי, שֶׁהַפַּח מֵאֲחוֹרָה פָּתוּחַ וּמַרְעִישׁ.." וְהַנַּהַג אוֹמֵר: "מִצְטַעֵר, שׁוּב לֹא שָׁמַעְתִּי כִּי הַפַּח מֵאֲחוֹרָה פָּתוּחַ וּמַרְעִישׁ.. תִּצְעַק יוֹתֵר חָזָק.." כֵּן, זֶה מַצְחִיק, אֲבָל זֶה בְּעֵרֶךְ דּוּ-שִׂיחַ הַמִּתְקַיֵּם בֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּדוֹרֵנוּ.. כָּל אֶחָד צוֹעֵק מַשֶּׁהוּ וְאַף אֶחָד לֹא "שׁוֹמֵעַ" אֶת הַשֵּׁנִי.. וְשׁוּב, אֵין הַכַּוָּנָה "לִשְׁמוֹעַ" בָּאֹזֶן, אֶלָּא "לְהָבִין" אֶת מָה שֶׁהַשֵּׁנִי אוֹמֵר.. מָה עוֹשִׂים?

יֵשׁ דֶּרֶךְ שֶׁהִיא לֹא קַלָּה, אֲבָל בְּהֶחְלֵט מִשְׁתַּלֶּמֶת. וְהִיא: לְהַחְלִיף תַּפְקִידִים. נִקַּח לְדֻגְמָא: בַּעַל וְאִשָּׁה שֶׁמִּתְוַכְּחִים הַאִם צָרִיךְ לָלֶכֶת לַהוֹרִים שֶׁלּוֹ לְשַׁבָּת אוֹ לֹא? הוּא אוֹמֵר שֶׁכֵּן, וְהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא, הֵם לֹא בֶּאֱמֶת מְבִינִים אֶחָד אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁנִי, אֶלָּא כָּל אֶחָד חוֹזֵר כְּמוֹ דִיסְק שָׂרוּט עַל טַעֲנוֹתָיו שֶׁלּוֹ, וְלָכֵן, הֵם מִתְוַכְּחִים וּמִתְוַכְּחִים וְלֹא מַגִּיעִים לְשׁוּם מָקוֹם. מָה עוֹשִׂים? בֹּא בַּעַל יָקָר, תְּנַסֶּה לְהַסְבִּיר לָהּ, לָנוּ וּלְעַצְמְךָ לָמָּה לֹא צָרִיךְ לָלֶכֶת לַהוֹרִים שֶׁלְּךָ.. אִם הִצְלַחְתָּ לְהַסְבִּיר וּלְשַׁכְנֵעַ - זֶה סִימָן שֶׁהֵבַנְתָּ מָה אִשְׁתְּךָ אוֹמֶרֶת, וּמִמֵּילָא כָּל מָה שֶׁתַּגִּיד מֵעַכְשָׁו - יִהְיֶה לָעִנְיָן, פָּשׁוּט כִּי הֵבַנְתָּ אוֹתָהּ. כֵּן, לַחֲזֹר עַל טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁנִי וּלְחַזֵּק אוֹתָן - זוֹ הַדֶּרֶךְ לַהֲבָנָה. בְּהַצְלָחָה.

להזמנת סדרת החוברות "5 דקות תורה" חייגו 050-4141040 או הירשמו כאן