פרשת ילדי תימן: שלב הפיצויים

אל משרדו של שר האוצר, משה כחלון, הגיע השבוע מכתב מעו"ד דוד וחיה מנע – עורכי דין אשר מייצגים כמה משפחות שנפגעו בפרשת ילדי תימן, כלומר שקרובי משפחתם נעלמו. המכתב דורש מהמדינה פיצוי עבור כ-1,050 משפחות שנפגעו.

במכתב מסביר עורך הדין כי המשפחות מעוניינות להימנע מהגעה לבית משפט. במקום זאת, הם מבקשים הקמה של ועדה שתדון בנושא. באם שר האוצר לא ייענה לבקשה, המשפחות תפנינה לבית המשפט, עם תביעה ייצוגית. המשפחות אשר מיוצגות במכתב, על פי הנאמר בו, הן מקרי בוחן לאלפי משפחות שנפגעו בפרשה. אין אפשרות לשנות את שנעשה, אך בפיצוי "יש מן המעט כדי לשים סוף לפרשה הזו".

לאחר שיתקבלו הפיצויים, נאמר עוד במכתב, ידרשו המשפחות גם מגנון שיאפשר להן לפתוח תיקים חסויים. לאחר שיקבלו גם זאת, יחתמו בני המשפחות על סגירת הפרשה, משום שאי אפשר לגרור אותה עד אינסוף.

מנחם יצהרי, אחד מן המיוצגים, אבד את אחיו, שנעלם כאשר היה בן 6. יצהרי מספר כי הפרשה השפיעה עמוקות על בני משפחתו: אמו לא תפקדה, והוא, בגיל 8, נאלץ לכבס ולבשל בעצמו. מישהו, לדבריו, צריך לשלם על הסבל הזה שעבר, וכמוהו רבים נוספים. יצהרי חיפש את אחיו במשך שנים רבות, תוך שימוש במחשבי המשטרה – בתקופת התנדבותו במשמר האזרחי. הוא גילה בבדיקתו כי תעודת הזהות של אחיו קיימת, אך שמו – מוצפן. הוא המשיך לברר עוד, וגילה שאחיו חי בחוץ לארץ. יצהרי אומר כי המדינה יקרה לו, אך למרות זאת מדובר בפצע פתוח, וכואב.

יצהרי גם טוען שלא די בתשלום הפיצויים, אלא זו התחלה בלבד – ויש לאפשר גם פתיחה של התיקים החסויים, על מנת שניתן יהיה לאתר את הילדים שנעלמו.

חבר מועצת עיריית ראש העין, חנוך עוז, נמצא גם הוא בין מבקשי הפיצויים, לאחר שדודתו נעלמה בעודה תינוקת. גם הוא אינו מוותר על ההכרה בסבלן של המשפחות. המדינה חייבת לשלם על העוול שנעשה, הוא אומר, וגם לדאוג לפתוח את כל התיקים החסויים.

אתי אחימאיר, שאבדה באופן דומה את אחותה, אומרת כי היא לא זקוקה לכספי הפיצויים לצרכים אישיים – ואם תקבל את הפיצויים תתרום אותם לגופים וולונטריים. הכסף, לדבריה, לא יכול לרפא את הפצעים.