חמש נשים עקרות שסיפורן מופיע בתנ"ך

1. שרה – שרה אמנו, הראשונה מבין ארבע האימהות ואחת משבע נביאות המצוינות במקורות, היתה עקרה עד ימי הזקנה שלה. שמה נקרא אז 'שרי'. חז"ל אומרים כי היתה עקרה מלידתה, שכן נולדה בלי רחם. שרה ילדה את יצחק אבינו, בנה היחיד, כשהייתה בת תשעים.

2. רבקה – כמו חמותה שרה, גם רבקה אמנו הייתה עקרה. לפי דעות שונות נישאה ליצחק בגיל שלוש, בגיל 11, או בגיל 14. בכל מקרה היתה עקרה לפחות 20 שנה שכן התאומים יעקב ועשיו נולדו לה רק בגיל 34. התורה מספרת כיצד התפללו יצחק ורבקה רבות עד שזכו להיפקד בילדים.

3. רחל – בניגוד לאחותה לאה שנפקדה מיד בילדים, רחל אמנו, אשתו האהובה יותר של יעקב אמנו, היתה עקרה גם היא. צערה על היותה עקרה מובא מפורשות בחומש, כולל אמירתה ליעקב: "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנוכי". בסופו של דבר זכתה לשני בנים, יוסף ובנימין, אולם נפטרה במהלך לידתו של בנימין. על פקידתה נכתב: "ויזכור אלוקים את רחל ויפתח את רחמה" והמדרש מסביר שאלוקים זכר את הוויתור שלה ללאה אחותה, ובשל זכות גדולה זו זכתה רחל להיפקד בסופו של דבר.

4. חנה – חנה היתה אחת משתי נשותיו של אדם צדיק וחשוב משבט אפרים בשם אלקנה. על אף שהייתה האישה האהובה יותר, לא התרצתה לדברי בעלה: 'הלא אנוכי טוב לך מעשרה בנים'. אחרי 19 שנות עקרות היא מתפללת במשכן שילה ומבטיחה לנדור להשם את הילד שיוולד לה. ואכן היא נפקדת: נולד לה שמואל הנביא, שעל לידתו היא מודה ב'תפילת חנה' בספר שמואל.

5. האשה השונמית – סיפורה של האשה השונמית מופיע בספר מלכים ב'. השונמית, ששמה הפרטי לא ידוע, התגוררה בשונם והיתה חשוכת ילדים. בכל פעם כשהיה הנביא אלישע חולף באיזור היה מתאחר בבית השונמית ובעלה, ובסופו של דבר אף הקצו לו בני הזוג חדר מיוחד משלו. על הכנסת האורחים הזו בירך אלישע את השונמית שתיפקד בילד – ומאוחר יותר, כשהילד הזה מת, השיב אותו אלישע לחיים.