ותן חלקנו: לחיות כבני אדם

"כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם" - אֵין לִי אֶלָּא בְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, אָבוֹת וְאִמָּהוֹת מִנָּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּנֵיהֶם" "גַּם בְּנֵיהֶם", "בְּנוֹתֵיהֶם" "גַּם בְּנוֹתֵיהֶם". אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה: אֲנִי רָאִיתִי גוֹי שֶׁכְּפָתוֹ לְאָבִיו וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי כַלְבּוֹ, וַאֲכָלוֹ (מדרש תנאים לדברים, פרק י"ב)

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מַדְרִיךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי כְנִיסָתָם לְאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ מִמַּעֲשֵׂי הַכְּנַעֲנִים : "כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ, וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ, וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר: אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי. לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ. כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם".

בַּפָּסוּק מֻזְכָּר שֶׁהָיוּ הוֹרִים שֶׁשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לִכְבוֹד הָאֱלֹהִים שֶׁלָּהֶם. מִנַּיִן שֶׁכָּךְ עָשׂוּ גַּם בָּנִים לְהוֹרֵיהֶם? זֹאת לְמֵדִים מִן הַמִּלָּה "גַּם" שֶׁבְּכָל הַתּוֹרָה בָּאָה לְרַבּוֹת דְּבָרִים נוֹסָפִים - "גַּם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם" - לֹא רַק הַהוֹרִים הִקְרִיבוּ אֶת הַיְלָדִים, אֶלָּא גַם הַיְלָדִים הִקְרִיבוּ אֶת הַהוֹרִים.

אָמַר הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי רָאִיתִי גוֹי שֶׁכָּפַת אֶת אָבִיו וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי כַלְבּוֹ שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ!

* * *

הָאַדְמוֹ"ר מִצַּנְז, זיע"א, שָׂרַד בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם אֶת אֵימֵי הַשּׁוֹאָה וְנִצַּל בְּעוֹר שִׁנָּיו לְאַחַר שְׁהִיָּה אֲרֻכָּה בְּמַחֲנוֹת רִכּוּז. הוּא אִבֵּד אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה.

בְּטֶקֶס הַנָּחַת אֶבֶן הַפִּנָּה לְבֵית הַחוֹלִים לַנִיאָדוֹ שֶׁיִּסֵּד הָאַדְמוֹ"ר בָּעִיר נְתַנְיָה, הוּא הִקְדִּישׁ אֶת נְאוּמוֹ כְּדֵי לְהַבְהִיר מַהוּ חֶסֶד עַל פִּי הַתּוֹרָה.

רַק חֶסֶד הַיּוֹנֵק מֵהַתּוֹרָה וּמִכֹּחַ צִוּוּי הַבּוֹרֵא הוּא חֶסֶד אֲמִתִּי, חֲזַ"ל אָמְרוּ : "אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֶלָּא שֶׁל חָכָם".

רַק הַהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה יָכוֹל לִרְכֹּשׁ גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַמּוּסָר הַנְּכוֹנָה וְהָאֲמִתִּית, נְטוּלַת נְגִיעוֹת אִישִׁיּוֹת וְהַמְבִיאָה בְחֶשְׁבּוֹן אֶת כָּל הַצְּדָדִים – כְּלוֹמַר: מָתַי יֵשׁ לְרַחֵם וּלְקָרֵב וּמָתַי לֹא.

בָּרוּר לְכָל מֵבִין וּמִתְבּוֹנֵן, כִּי לְלֹא אֱמוּנָה בַה', מַנְהִיג הַבִּירָה, הַיּוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב וְסִתְרֵי כָל חַי, אֵין כָּל בָּסִיס וִיסוֹד לְדַרְכֵי הַנִּמּוּס הָאֱנוֹשִׁי וְיַחֲסוֹ שֶׁל הָאָדָם לְזוּלָתוֹ; הוֹאִיל וְהַמִּדּוֹת וְהַנִּמּוּסִים הַלָּלוּ לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵי כָל רוּחַ מְצוּיָה, וְכַאֲשֶׁר יִתְנַגֵּשׁ הַדָּבָר עִם נְגִיעָה אִישִׁית כָּלְשֶׁהִי אוֹ שֶׁתִּפָּגַע נוֹחִיּוּתוֹ הָאִישִׁית בְּמַשֶּׁהוּ, יִטֹּשׁ מִיָּד אֶת כָּל הָאִידֵיאַלִים וְיַחֲסֵי הָאֱנוֹשׁ שֶׁבְּקִרְבּוֹ.

עַל גַּבֵּנוּ הִרְגַּשְׁנוּ זֹאת הֵיטֵב, קָרָא הָאַדְמוֹ"ר בִּדְמָעוֹת, כַּאֲשֶׁר לָקִינוּ מִיָּדֶיהָ שֶׁל הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה הָאֲרוּרָה ימש"ו. עֵינֵינוּ רָאוּ וְלֹא זָר בִּשְׁנוֹת הַדָּמִים הָאֲיֻמּוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל רָאשֵׁינוּ בְּאַרְצוֹת אֵירוֹפָּה הַ'נְּאוֹרוֹת' וְהַ'מִּתְקַדְּמוֹת', אֲשֶׁר כֻּלָּן הָיוּ מְתֻרְבָּתוֹת וַאֲמוּנוֹת עֲלֵי 'הוֹמַאנִיזְם' וְהַדּוֹמוֹת לָהּ. דַּוְקָא בַּמְּדִינוֹת הַלָּלוּ נִתְגַּלְּתָה בִמְלֹא קְלוֹנָהּ שִׁפְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, אֲשֶׁר נִדְמָה לְחַיּוֹת הַטֶּרֶף הָאַכְזָרִיּוֹת בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן בְּאַכְזָרִיּוּתָם אָח וּמָשָׁל מֵאָז וּמֵעוֹלָם מִיּוֹם בְּרוֹא ה' אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. הַאִם לֹא רָאִינוּ כַיּוֹם בְּמוֹ עֵינֵינוּ לְאָן הִגִּיעוּ וּלְאָן הוֹבִילוּ כָּל הַתְּנוּעוֹת לְמִינֵיהֶן, הַ'קּוֹמוּנִיזְם' הַ'פַאשִׁיזְם' וְדוֹמֵיהֶן, שֶׁדָּגְלוּ וְהִטִּיפוּ לְמַעַן 'אַחֲוַת עַמִּים' 'שָׁלוֹם עוֹלָמִי' וְ'שִׁוְיוֹן חֶבְרָתִי' וְלֹא חָלַף אֶלָּא זְמָן מֻעָט עַד שֶׁהָפְכוּ לְמַשְׁחִית, מְדַכְּאֵי עָם וְעוֹלָם בְּרוֹדָנוּת שְׁפָלָה מֵאֵין כְּמוֹתָהּ נֶגֶד רוּחַ הָאָדָם וְחֵרוּתוֹ וּבְכִבּוּשׁ גַּס וּמְרֻשָּׁע שֶׁל מְדִינוֹת וְעַמִּים בְּרַחֲבֵי תֵבֵל.

הַנָּכְרִי אֲשֶׁר כָּפַת אֶת אָבִיו לִפְנֵי כַלְבּוֹ, עָשָׂה זֹאת מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ טָהוֹר לְכַלְבּוֹ הֶחָבִיב שֶׁהָיָה שָׁרוּי בְּרָעָב. הָרֶגֶשׁ הָיָה נָכוֹן, אֲבָל לֹא הָיָה מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה סֵדֶר עֲדִיפֻיּוֹת, מַה קּוֹדֵם לְמָה. וְהוֹאִיל וְחָשַׁב שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַחְלִיט לְבַד בְּלִי הַנְחָיָתוֹ שֶׁל מִי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ, בְּאוֹתוֹ רֶגַע נָגַע לְלִבּוֹ צַעֲרוֹ שֶׁל כַּלְבּוֹ יוֹתֵר מִצַּעֲרוֹ שֶׁל אָבִיו. חַיָּיו שֶׁל כַּלְבּוֹ הָיוּ חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו יוֹתֵר מֵחַיֵּי אָבִיו, וְאִם כֵּן הַמַּסְקָנָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת הָיְתָה, לְהַאֲכִיל אֶת אָבִיו לַכֶּלֶב.

תּוֹרָתֵנוּ הִיא תּוֹרַת חַיִּים, מַנְחָה אוֹתָנוּ אֵיךְ לִחְיוֹת כִּבְנֵי אָדָם.

מתוך ספרון הלימוד היומי "ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן.